סיפור יוסף ואחיו הוא אחד המטלטלים והמרגשים בתנ"ך. לשאלה מדוע נמכר יוסף למצרים, ניתן להתייחס בכמה רבדים שונים ומקבילים.
הרובד הראשון מציע לנו התבוננות בנסיבות שנגרמו בשל מערכת היחסים המעורערת בבית משפחת יעקב: תחושות הגדלות של יוסף, קנאת האחים, נכונותם לבצע הפשע ולמכור את אחיהם, בשר מבשרם, ונכונות בני יעקב לגרום צער לאביהם.
התורה מציעה לנו רובד נוסף להתבוננות על פרשת מכירת יוסף: בפגישתם המחודשת של האחים עם יוסף, האחים חוששים מאוד מתגובתו של יוסף ומן האפשרות כי ינקום בהם על מעשיהם. יוסף שחש במצוקתם פונה אליהם ואומר: "אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלקים לפניכם" (בראשית מ"ה, ה'). יוסף מעניק פרשנות אלוקית לסיפורו הקשה: מכירתו הייתה חלק מתכנית אלוקית שתכליתה לתת מזור למצוקת הרעב של משפחת יעקב.
חזרה לברית בין הבתרים חושפת בפנינו רובד בעל משמעות רחבה אף יותר לסיפור מכירת יוסף: "ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי-כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית ט"ו י"ג-י"ד). ברית בין הבתרים מסמנת תכנית אלוקית למימוש קשר הברית בין עם ישראל לקב"ה. מכירת יוסף למצרים מהווה חלק מתכנית אלוקית גדולה ורחבה להביא את ישראל להיות משועבדים במצרים, לצאת משם כעם, לקבל את התורה ולהיכנס לארץ הנבחרת כעמו הנבחר של הקב"ה.
לפנינו אם כן, שלושה הסברים שונים למכירת יוסף. כל הסבר עומד בפני עצמו ואינו תלוי באחר. הרובד הראשון הוא רובד ארצי, יוסף נמכר למצרים בנסיבות אנושיות של היחסים בבית יעקב. הרובד השני הוא רובד אלוקי להצלת משפחת יעקב מחרפת רעב. רובד זה, מתברר ליוסף רק לאחר שהוא הפך להיות משנה של פרעה. הרובד השלישי, אלוקי אף הוא, מתגלה לאברהם בברית בין הבתרים, אך אין עדות לכך שבני יעקב מודעים לכך במהלך הישיבה במצרים. הרובד הארצי של מכירת יוסף, הוא רובד עצמאי. אף שאלוקים משגיח על האירועים ומכוון את המציאות למכירת יוסף, בני יעקב עדיין אחראיים על מעשיהם, ואשמים במכירת יוסף. ברור גם כי הרבדים האלוקיים עומדים כל אחד באופן עצמאי ונפרד.
הפרשנויות השונות לסיפור מכירת יוסף, משתקפים גם בחלומות השונים המלווים אותנו בפרשות האחרונות. לכל אחד מהרבדים של סיפור מכירת יוסף ביטוי באמצעות חלום.
חלומות יוסף בפרשת וישב משקפים את המהלך הנסיבתי במישור הארצי. יוסף מגלה לאחיו את החלום בו מופיעות האלומות המשתחוות לאלומתו, מספר לאחיו ואביו את החלום בו הכוכבים, השמש והירח משתחווים לו. חלומות אלו עוררו את זעמם והציפו את קנאתם, הזעם והקנאה שגלגלו את פרשת המכירה הקשה.
חלומות פרעה בפרשתנו משקפים את התכנית האלוקית בטווח המצומצם יותר, אותה תכנית שנועדה לייצר רווחה למצרים. הפרות דקות הבשר הבולעות את הפרות יפות המראה והשיבולים השדופות הבולעות את אלו הבריאות והמלאות, מזרזות את פרעה לחפש פותר לחלומות. החיפוש מביא למפגש עם יוסף שיציל את מצרים ובית יעקב מחרפת הרעב.
הרובד הרחב ביותר של סיפור מכירת יוסף בא לידי ביטוי בחלום אברהם בברית בין הבתרים, בו הקב"ה מבטיח לאברהם מחדש את הבטחת הארץ והזרע.
אין זה מקרה כי כל אחד מהרבדים של המציאות של ירידת בני יעקב למצרים משתקף בחלום.
החלום מבטא שאיפות פנימיות, מגלה את תקוותינו הכמוסות, את כוונותינו ומאוויינו.
בהתגלותו של הקב"ה דרך החלומות מקופל מסר חינוכי המשקף משהו מחשיבותו של החלום.
החלום חיוני להתפתחותו וצמיחתו של האדם ושל האומה. החלום משמש כ"כוכב הצפון" לשאיפותיו ומטרותיו של האדם. חשיבותו של החלום בכך שהוא משקף את פנימיותו של האדם ומכוון אותו להתפתחות וצמיחה. לפעמים החולם מייצר את חלומותיו בעצמו, לעיתים גורם חיצוני (במקרה דנן - הקב"ה), שותף ליצירת החלום.
אחת מצורות החלום המוכרות משתקפת ברעיון האוטופיה עליו אומר בלוך: "האוטופיה...הם הכלים שבאמצעותם יוצרים בני האדם את עצמם. בעזרתם הם מנסים לצפות מה שלא התרחש במציאות - אולם קיים בדימיון האנושי...תפקידה של האוטופיה להביא לידי מודעות מה שעדיין לא מודע, להצביע על הכיוון שמוטל על האנושות ללכת בו כדי להגשים חלומותיה וצרכיה..."(אלבוים דרור רחל, המחר של האתמול, ע"מ 15)
כמחנכים והורים, שומה עלינו לחשוף את חלומותיהם של ילדינו ותלמידינו ולעיתים אף לסייע ביצירתם.
מחוללי המציאות והמשפיעים הגדולים עליה הם אותם בעלי החזון המונחים ע"י החלום: אברהם, משה, דוד המלך, הרמב"ם, ר' יוסף קארו, הרב אלקלעי, הרב קאלישר, הרב מוהליבר, הרצל, דוד בן גוריון, מנחם בגין, התנועה הציונית ועם ישראל כאומה בכלל. היינו כחולמים...
חנה עסיס היא מנהלת מדרשת אור תורה ע"ש ג'ני ספירשטיין