שאלות-
- "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַד' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה... לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". אימרו בלשונכם, מה התורה מצווה אותנו כאן?
- התורה מצווה להקים צבא - "הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא". מדוע נאמר 'אנשים'? הרי ברור שאנשים מתגייסים לצבא!
- כאשר עם ישראל מביס את מדיין בקרב, התורה מתארת- "וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ". מדוע לשרוף את הטירות של מדין?
- השלל מהמלחמה צריך לעבור 'הכשר'- "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר. אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא. וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ- תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם". מהם שני השלבים כדי לטהר כלים של גויים?
- השלל מהמלחמה מתחלק בין הלוחמים לבין העם- "וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה". מדוע לדעתכם השלל מתחלק ולא מגיע רק ללוחמים?
- בני ראובן ובני גד מבקשים ממשה- "אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ, יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה". מהי בקשתם?
- כיצד מגיב משה לבקשת בני גד ובני ראובן? מדוע?
- מה עונים בני גד ובני ראובן למשה?
- "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" - מדוע התורה מתארת לנו שוב את סדר המסעות במדבר?
- "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם" - מה הכוונה 'להתנחל'?
- התורה מצווה לתת חלק מהנחלה שלנו ללווים- "וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם". מדוע אנו צריכים לתת ללווים ערים? ומדוע עלינו לתת להם גם מגרשים ליד הערים?
- מהו 'רוצח בשגגה'? ומה דינו?
- "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים יִרְצַח" - מהם 'עדים'? ומדוע הם חשובים כל כך כדי לפסוק דינים?
- פינת ההלכה- בפרשותנו נאמר שאין להבטיח דברים שאי אפשר לקיים. אם אנו רוצים לומר שנעשה משהו, כיצד נאמר זאת?
תשובות-
- כתב רש"י- "לא יחלל דברו = לא יעשה דבריו חולין". אם הבטחנו שנעשה משהו, אנו חייבים לעשות אותו. לא אומרים דברים סתם, לא מחללים את הדיבור שלנו.
- הסביר רש"י- "צדיקים.... אנשים חכמים וידועים". המילה 'אנשים' אומרת שלצבא מתגייסים 'אנשים טובים' שנלחמים למען ד' ועם ישראל, ולא אנשים שרוצים להלחם כדי להרוג ולהכאיב לאחרים
- ביאר רש"י- "מושב הכומרים שלהם, יודעי חוקיהם. דבר אחר- מושב שריהם". בטירות עבדו עבודה זרה או ישבו המלכים. ולכן היה חשוב לשרוף את המקום הרע הזה שלא ימשיכו ללמד את העולם עבודה זרה, שפיכות דמים וחוסר צניעות
- כלי שבישלו בו או צלו בו מאכלי גויים, צריך להכשיר אותו ולהוציא את הטעם הטרף שבלוע בו על ידי הגעלה לכלי בישול, או ליבון לכלי צליה. ובנוסף, צריך להטביל במקווה כל כלי של גויים להעביר אותו מרשות הגוי לקדושת ישראל
- משום שהלוחמים הם שליחים של כל העם, וכשהצבא נלחם, כל העם נלחם איתם ומתפלל שיצליחו
- הם רוצים לנחול את עבר הירדן המזרחי, ממלכת עוג וסיחון. האיזור היה מלא בדשא, תבואה ומעיינות
- משה מתפלא- "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!" משה מאד לא אוהב את הבקשה, הוא חושב שהם רוצים לתת לאחיהם להלחם לבד על ארץ ישראל המערבית, בזמן שהם ינוחו בבתים היפים שלהם ובנחלים הנעימים
- הם עונים- "אֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם". בני ראובן ובני גד מבטיחים למשה שהם ילחמו עם כל העם ורק לאחר שעם ישראל ירש את הארץ הם יחזרו לנחלתם בעבר הירדן המזרחי
- כתב רש"י שתי סיבות- א.כדי להראות שבמשך ארבעים שנה לא היו הרבה מסעות, ד' לא רצה להטריח אותנו. ב. בשם המדרש- ד' רצה להזכיר לישראל איך ריחם עליהם בכל מקום ובכל מסע.
- לחלק את הארץ בגורל לנחלות, לחלקים. לכל שבט- חלק המתאים לו.
- הלווים לא קיבלו נחלה בארץ. כל שבט נותן להם שטח לערים עבורם. רש"י הסביר למה נועד המגרש שליד העיר- "ריוח מקום חלק חוץ לעיר סביב, להיות לנוי לעיר". גם ללווים מגיע פארק יפה עם עצים ושטח פתוח.
- "אִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה". מי שהרג אדם בטעות. למשל- לא נזהר מספיק והברזל נפל מהגרזן והרג אדם.
- כתב הרמב"ם בהלכות עדות - "עדי נפשות, צריכים שיהיו שניהם רואים את העושה עבירה כאחד". עדים הם אנשים שרואים באותו הזמן את האדם רוצח. זו הוכחה שהוא באמת רצח ושלא מעלילים עליו עלילות שווא. צריך דווקא שני עדים לרוב הדברים בתורה.
- 'בלי נדר אעשה כך וכך', או לומר 'אשתדל להגיע'