כיצד מחוברות פרשיות בניית המשכן לחיים שלנו כיום?

כולנו חלק מקבוצה גדולה וחשובה שכל אחד ואחת תורם לה את חלקו כדי לבנות ציבור חזק ומאוחד, ובו זמנית כל אחד ואחת הוא עולם משלו ואנחנו אמורים להביא את היוזמה והאישיות שלנו לתוך עבודת ה' שלנו כיחידים וכעם

חדשות כיפה סאלי מאיר 04/03/15 13:12 יג באדר התשעה

כיצד מחוברות פרשיות בניית המשכן לחיים שלנו כיום?
יח"צ, צילום: יח"צ

בתחילת פרשת 'כי תשא', מצווה הקב"ה מצווה למנות את נפשות עם ישראל בדרך מיוחדת - איסוף חצי שקל מכל אחד "לכפר על נפשותיכם". בצווי זה משתמשת התורה שלוש פעמים במילים "תרומה לה'". רש"י מסביר על פי הגמרא במסכת מגילה (כט.), שמדובר בשלוש תרומות שונות. הראשונה היא תרומה של חצי שקל מכל אחד כדי להכין את אדני המשכן. השנייה היא תרומה של חצי שקל מכל אחד כדי לקנות את קרבנות הציבור של כל שנה; והתרומה השלישית היא מ"כל איש אשר ידבנו לבו" - כל אחד מביא את מה שברצונו ללא הגדרות וגבולות. מה משמעות התרומות ומה מסמלת כל אחת?

המקבילה לעבודת המשכן בימינו היא התפילה. ישנה מחלוקת מפורסמת במסכת ברכות (כו:), לגבי השאלה מהיכן אנו לומדים שיש להתפלל שלוש תפילות ביום. רבי יוסי ברבי חנינא אומר: 'תפילות אבות תקנום', ורבי יהושוע בן לוי אומר: 'תפילות כנגד תמידים תקנום'. מה ההבדל המשמעותי בין השיטות האלה ועל מה הם באמת מדברים?

רבי יוסי ברבי חנינא מביא מספר ראיות לשיטתו שהאבות תיקנו את התפילות. אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית כשניסה לשכנע את הקב"ה שלא להשחית את סדום. אנו מוצאים שאברהם מרגיש שהוא יכול להתווכח עם בורא העולם ולהביא לשינוי בעזרת תפילתו. יצחק בנו תיקן תפילת מנחה כשחיכה לפגוש את האישה שבוחר לו עבד אברהם. הוא יוצא לשוח בשדה ומתפלל על עתיד לא נודע. יעקב אבינו מתפלל כאשר הוא בורח מעשו אחיו שרוצה להורגו. הוא מוצא מקום ללון בלילה ומתפלל מתוך פחד עצום. הקב"ה מדבר עמו בחלום ומרגיע אותו.

על פי שיטה זו אנחנו לומדים שהתפילה בשעות שונות של היום מקבילה למצבים שונים בחיי האדם - ביטחון בבוקר כשהשמש זורחת, אי-וודאות לפנות ערב, ופחד בלילה החשוך והמבלבל. תיקון האבות חושף את הפן האישי של התפילה - כל אחד מהם מתפלל במילים משלו, בעיתוי שלו, מיוזמתו ומתוך צורך פנימי עמוק.

מהצד השני ניצבת שיטתו של רבי יהושוע בן לוי שהתפילות תוקנו כנגד התמידים, קרבנות התמיד של שחר ושל בין הערביים הוקרבו כל יום במשכן ובבית המקדש. לקרבנות אלו חוקים קבועים וסדר מדויק שחוזר בכל יום, ואין זה משנה אם מדובר בשבת או אפילו ביום כיפור. שיטה זו מציגה את הפן הקבוע שבתפילה - הציווי והדיוק, המילים והשעות הקבועות - בין אם מדובר ביום רגיל ובין אם מדובר בעניין מיוחד שיש להתפלל עליו.

הגמרא מגיעה למסקנה ששני האמוראים צודקים - התפילות נוסדו על ידי האבות, אבל חז"ל קשרו את התפילות לקרבנות. פירושו של דבר שאנחנו צריכים להתפלל בכל יום בשעות קבועות ולומר טקסט קבוע, אבל גם להכניס פנימה את החששות והתקוות, ההרגשות והשאיפות שלנו.

ונחזור לתרומות למשכן - מה פירושן של שלושת התרומות הללו?

מהתרומה הראשונה הכינו את האדנים - חלקים עשויים מכסף שעליהם נשענו קרשי המשכן כדי לייצב את המשכן. במילים אחרות, האדנים היוו את הבסיס שהחזיק את המשכן ובעצם זוהי תרומה שנועדה לבסס את עבודת ה' של כל הציבור ביחד.

התרומה השנייה הייתה מיועדת לקרבנות הצבור של כל השנה והיא התקיימה בכל שנה. לכן אנו קוראים את פרשת שקלים בכל שנה - זכר למחצית השקל שהיו גובים בין פורים לראש חודש ניסן. תרומה זו היא נתינת החלק השווה של כל אחד מבני ישראל בקרבנות הקבועים שהוקרבו במשכן, יום אחרי יום ושנה אחרי שנה. התרומה השלישית התקבלה מכל אחד ואחת לפי נדיבות הלב. תרומה זו מראה את הפן האישי והאינדיבידואלי.

אם כן, התרומות למשכן מזכירות לנו את עבודת ה' שלנו היום בשנת תשע"ה. אמנם כרגע אין לנו מקדש, אולם יש לנו תפילה שהיא עבודת ה' התמידית שלנו היום, הדרך שלנו לפנות לקב"ה ולבקש ממנו בקשות ולהודות לו על הכול. כולנו חלק מקבוצה גדולה וחשובה שכל אחד ואחת תורם לה את חלקו כדי לבנות ציבור חזק ומאוחד, ובו זמנית כל אחד ואחת הוא עולם משלו ואנחנו אמורים להביא את היוזמה והאישיות שלנו לתוך עבודת ה' שלנו כיחידים וכעם.

הכותבת היא ר"מ בתכנית לבנות חו"ל ע"ש מריה וג'ואל פינקל במדרשת לינדנבאום, מבית "אור תורה סטון".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן