פרשת דרכים

הרב ארז מזה דורון עם דרכים בעבודת הלב מפרשת השבוע

חדשות כיפה הרב ארז משה דורון 06/09/12 13:35 יט באלול התשעב

פרשת דרכים
יחצ, צילום: יחצ

אחרי שאנו מביאים מעשרות כציווי התורה אנו מבקשים: "השקיפה ממעון קודשך מן השמיים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש" (דברים כ"ו ט"ו)

מכל הדברים שבעולם, מדוע משתבחת ארץ ישראל דווקא בשבח: "ארץ זבת חלב ודבש"?
רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות (בשר שנתעלם מן העין ד')
שיש רק שני דברים שמותרים באכילה שמקורם אסור באכילה.
הדבש הכשר לאכילה שיוצא מדבורה שאסורה באכילה, וחלב בהמה טהורה הכשר לאכילה שמתהווה מדם שאסור באכילה.
חלב ודבש, אם כן, מגלמים את הנהגת הבורא ושליטתו על הכל.
גם באופן שרע (האסור באכילה) מתהפך לטוב (המותר באכילה),ההיפוך הזה של רע לטוב לא תלוי בבחירת האדם. הוא נעשה מאליו בהשגחת הבורא.

נכון, יש בירור ותיקון שנעשה על ידי האדם ובחירתו (כגון שחיטה שמתירה בשר לאכילה) אבל לא הכל תלוי באדם. האדם צריך לעשות את שלו אבל בסופו של דבר אם השם לא יעשה את שלו, מה שהאדם יעשה בכוחות עצמו הוא חסר ערך. "אם השם לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו בו. אם השם לא ישמור עיר שווא שקד שומר" (תהילים קכ"ז א')

כשאדם מסכים להסתכל על מעשיו ומידותיו, כשהוא מסכים לקחת אחריות למעשיו ולשנות אותם לטובה, הוא מפעיל את כוח הבחירה. אבל גם תשובה ושינוי לטובה אי אפשר לעשות בלי שהשם יעשה את שלו, בלי עזרה שמיימית. "בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו - אינו יכול לו" (מסכת קידושין)

וזוהי תכונתה של ארצנו הקדושה, למי שמאמין בקדושתה, "ארץ זבת חלב ודבש", ארץ שיש לה כוח להפוך את היושב בה מרע לטוב, ממש כשם שדם הופך לחלב וגוף הדבורה מייצר דבש.

כל זה נעשה רק בכוח הבורא והשגחתו, דווקא בארץ הקודש. "ארץ אשר השם אלוקיך דורש אותה תמיד עיני השם אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים י"א י"ב)

לא הכל תלוי בנו! איזו בשורה מנחמת. אנחנו צריכים רק להתחיל. "פיתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות" (מדרש רבה שיר השירים ה' נ')

השגחת הבורא על הארץ ויושביה מתחדשת דווקא בראש השנה. ודווקא בראש השנה אנחנו נוהגים לאכול תפוח בדבש. "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", כולל את הבקשה הכי פנימית. הפוך אותנו מטמאים לטהורים, כשם שהפקת משרץ טמא דבש טהור.

רבי נתן כותב: "ודבש הוא חידוש יותר מחלב. כי החלב הוא על כל פנים ממינים טהורים והדבש הוא מדברים שהם טמאים ואף על פי כן הדבש היוצא מהם התירה תורה ואפילו בלא שום תיקון כי מתברר מאליו מטומאה לטהרה בשעת התהוותו על ידי השם יתברך בעצמו". לכן גם דבש, שגבוה מחלב, מותר לאכלו עם בשר אבל חלב אסור.

אנחנו יכולים לבקש עזרה. אנחנו יכולים להודות בחטא. אבל אנחנו לא יכולים לחולל שינוי. לא בתוכנו ולא בכל העולמות והנשמות שנפגעו על ידי חטאנו. את זה - רק אחד יכול לעשות, וכלשון הפסוק שתמה: "מי יתן טהור מטמא? (מי יכול להפוך מטמא לטהור?) לא אחד?" (וכי אין זה רק אחד בלבד, הבורא השליט האחד?) (איוב י"ד ד')

רק ההבנה שהשם לבדו מתקן ומטהר אותנו, מאפשרת לנו לחזור בתשובה וזו היא ההמלכה של ראש השנה. מבאר רבי נתן: "ועל כן מועיל תשובה על כל העוונות שבעולם, אף על פי שעשה מה שעשה ופגם מה שפגם וקלקל מה שקלקל, אף על פי כן מועיל תשובה. ולכאורה אי אפשר להבין עניין התשובה, כי מאחר שעל ידי העבירה מחריב ומקלקל האבר והמידה והעולם התלויים במצווה זאת. איך יוכל לתקן על ידי התשובה והחרטה מה שקלקל? "

באמת אי אפשר להבין.

"אבל השם יתברך חנון ורחום הוא והקדים תשובה לעולם, כי הוא יתברך יודע גדולתו ורוממותו ,כי אין מי שידע ממנו יתברך כי אם הוא לבדו יתברך. ועל כן הוא יודע שאחר כל הקלקולים שמקלקל האדם בעוונותיו הרבים אף על פי כן הוא גומר הכל כרצונו".

השם עושה מה שהוא רוצה.

גם להפוך הכי שחור להכי לבן. הכי טמא להכי טהור.

רק שעל כל פנים צריך איזה התעוררות, צריך לפתוח איזה פתח.

"ועל כן תיכף כשעושה האדם תשובה ומכניע את עצמו שלא לעשות עוד, תיכף ומיד השם יתברך חומל עליו וממשיך עליו הארת התיקון מלמעלה מעלה ששם בגבהי מרומים שאין שום קלקול כלל".

מה יותר מתאים מאשר דבש, לעודד את עצמנו בראש השנה, שלא הכל מוטל עלינו. שגם השם נמצא בתמונה.

"וזה שנוהגין לאכול דבש בראש השנה. כי ראש השנה הוא ראשון לעשרת ימי תשובה ועיקר תיקון התשובה הוא בחינת דבש שהוא בחינת טהור מטמא שזה הבירור נעשה על ידי השם יתברך בעצמו".

השם כל כך רוצה לטהר אותנו. אם נאמין בטוב ה', אם נסמוך על כוחו הגדול, פתח קטן יהפוך לשער עצום. טמא יהפוך לטהור. אנחנו לא צריכים להתאמץ. מותר וראוי לנו גם לשמוח, אפילו ביום הדין.

ועל ראש השנה נאמר: "איכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון, כי קדוש היום לאדוננו, ואל תעצבו, כי חדוות השם היא מעוזכם". (נחמיה ח' י') חדוות השם, החדווה שיש אבא טוב שרוצה לטהר אותי, היא המעוז והביטחון שלנו. אנחנו לא לבד.

"מי יתן טהור מטמא? לא אחד"?

באדיבות לב הדברים