ההבדל בין אהרן למרים

מעניין לשים לב כמה אמפתיה, אהבה ואכפתיות העם מגלה כאן כלפי אהרון, ואילו כשאנו מתבוננים במיתת מרים אנחנו לא רואים את כל זה, כל זה נעלם כלא היה אלא להיפך

חדשות כיפה הרב בני וורצמן 26/06/15 11:06 ט בתמוז התשעה

ההבדל בין אהרן למרים
יח"צ, צילום: יח"צ

אהרון ומרים, את שניהם מלווה העם למנוחת עולמים בפרשתנו. אצל אהרון מספרת התורה " וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָוַוע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" ובמדרש נכתב שלאחר שירדו משה ואלעזר מההר, בלי אהרון נחלק העם לשלוש: אחת אומרת- הרגו משה שהיה מתקנא בו, שנייה אומרת- אלעזר הרגו כיוון שהיה מבקש לרשת את הכהונה, ושלישית אומרת- דרך שמים מת. שני שליש מהעם חושד במשה ואלעזר שהרגו את אהרון. נשמע קשה מאוד לחשוב שזה היה היחס של העם אל משה ואל אלעזר. איך קורה דבר כזה שחלק נכבד מהעם חושד בהם. נושא שלם לעיין ולהתבונן בו איך דור דעה שמכיר את משה תקפה לא קצרה מגיע למקום הזה, איך זה קורה ומה זה אומר לנו איך אנחנו יכולים לשמור את עצמנו, ללמד את עצמנו להסתכל על מה שקורה סביבנו גם אם הוא לא מה שאנחנו רוצים, גם אם הוא משהו קשה מאוד עבורנו.

עוד מעניין לשים לב כמה אמפתיה, אהבה ואכפתיות העם מגלה כאן כלפי אהרון, ואילו כשאנו מתבוננים במיתת מרים אנחנו לא רואים את כל זה, כל זה נעלם כלא היה אלא להיפך " וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם" ואין לאחר מכן שום התייחסות, העם שוכח למרים את חסדיה הגדולים, את אמונתה הגדולה שבלעדיה הוא לא היה קיים. לא פלא שההמשך הוא "ולא היה מים לעדה לשתות וייקהלו על משה ועל אהרון" העונש המחנך מגיע מיד, הבאר ניתנה לעם בזכות מרים ואחר כשהסתלקה מרים תבע אלוקים את כבודה למען יחושו בצער מיטתה ויבינו מי הייתה מרים שבזכות אמונתה מפכים חייהם כמי בא הבאר.

ומי באמת הייתה מרים? שיחה אחת שלה עם אביה שינתה את מהלך ההיסטוריה של עמנו וכך מובא במדרש "אבא קשה גזרתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות, עמד והחזיר את אשתו עמדו כולם והחזירו נשותיהן "{ סוטה}.

עמרם הוא טיפוס ראלי, רואה את המציאות, מחבר אחד לאחד ומגיע למסקנה מתבקשת. לשם מה כל המאמץ, מה הוא שווה, למי הוא נותן משהו אם הסוף כבר נראה לעין, כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אין לנו עתיד ולכן המסקנה מתבקשת מאליה, הולך עמרם ומגרש את אשתו וכל העם אחריו.

מרים שונה ממנו, ההסתכלות שלה אחרת לגמרי, היא רואה את המציאות את הצער הכאב הייסורים מבינה מה הולך לקרות, החששות נגלים גם אליה אבל היא בתבונתה מסתכלת אל העתיד. מלאת אמונה, לא נכנעת לקשיים הנראים כעת, היא רואה בעיניה זמנים טובים יותר שעוד יבואו לעם ישראל ונוטעת באביה אמונה כי עוד יפציע השחר וחושך הגלות המתחיל להחשיך את העולם ילך ויתפוגג עת תבוא הגאולה לעם ישראל. כוח נבואי לה למרים ובכוח הזה היא מתמלאת אמונה ואיתה היא מחזקת גם את אביה. היא לא הושפעה מהספקות אשר לאביה היא הייתה בטוחה שעת גאולה יפציע לעם ישראל. "ותצב אחותי מרחוק לדעה מה יעשה לו" גם כשהיא עומדת ליד היאור לשמור על אחיה אנחנו לומדים על כוח האמונה שלה, לא "האם" אלא "מה", לא האם ינצל אלא כיצד ינצל, הבדל מהותי בין שתי אמירות אלו.

ובשולי דברינו נשים לב לקשר בין הבת מרים לעמרם האבא, קשר שיצר מציאות חדשה, קשר בזכותו נגאלנו קשר לולי הוא, כלח הבן הילוד היאורה תשליכהו ומי יודע היכן היה היום עם ישראל....

עמרם פועל כפי הבנתו, מרים רואה, שמה לב ומדברת על ליבו, חולקת על אביה, על תפיסתו ועל מעשיו ומדברת אתו על כך. ועמרם מקשיב לה, מקבל את דבריה ומשנה את החלטתו, מהלך גורלי משנה היסטוריה, ראשיתו ביכולת של מרים ועמרם לנהל שיח אמפתי, להיות בהקשבה, לכאורה הפוכה, אבא המקשיב לביתו, להסכים לשנות עמדה ולפעול אחרת, ובסוף להביא גאולה לעם ישראל...

מה זה אומר לנו על הקשר שצריך להיות לנו עם ילדנו, על היכולת לנהל שיח עם ילדינו, שיח עמוק שגם כשיש בו חילוקי דעות לעיתים מנוגדות לגמרי עדיין הוא קיים, עדין יש אמפטיה, הקשבה, קבלה ולעיתים אפילו הסכמה.

שנזכה להיות שותפים בגאולת עם ישראל ולראות בבוא גואל במהרה בימנו אמן.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון ההתנדבות לאורו נלך ומטפל משפחתי וזוגי

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן