חדשות כיפה

גר ותושב אנוכי עמכם

אנו חיים ופועלים על פי ערכיו של אברהם, כאשר מצד אחד אנו "תושבים" אשר הינם חלק בלתי נפרד מהעולם כמו כל בן-אנוש, ומאידך אנו "גרים", עם-מיוחד, אנו חיים את האורח החיים היהודי הייחודי.

דוברות

צילום: דוברות

אנו חיים בעולם הרחב, ובכל זאת אנו שונים, אנו יהודים. אנו משתמשים במחשב, סמארטפון, איי-פון ועוד, ובכל זאת אנו סוגרים אותם לשבת וחג. אז מי אנחנו? האם אנחנו חלק מהעולם הרחב, עם מעט הגבלות של אוכל שאסור לאוכלה/ימים שאסור לנהוג בהם ברכב, או שמא אנו יהודים שונים ומשונים, כאשר העולם בה אנו חיים הינו מקרי בלבד? איפה נמצא העיקר ואיפה הטפל?

נדמה לי שהתשובה נעוצה בדברי אברהם אבינו, מייסד העם היהודי [רמב"ם, הלכות ע"ז א/ב ואילך] כאשר הוא מציג את עצמו בפני "בני חת", כאשר הוא מבקש חלקת קבורה לאשתו: "גר ותושב אנכי עמכם" (בראשית פרק כג/ד).

נדמה שאין הגדרה טובה יותר ליהודי, השואף לשלימות הן כבן אדם והן כיהודי, מאשר ביטוי גאוני זה: "גר ותושב".

מצד אחד, אברהם הוא "גר", הוא מאמין בה' אחד, יש לו אורח-חיים יהודי, כאשר לא לחינם הוא נקרא "אברהם העברי" - "ויגד לאברהם העברי- ר' יהודה אמר; כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד (בראשית רבה, פרשה מא)". אי אפשר לדמות אדם השומר על הפרדה בין בשר וחלב, עושה יום חול ליום טוב, מתפלל 3 פעמים ביום ולעיתים אף אינו אוכל בצומות, לשאר העולם אשר כל אלו הדברים אינם חלק מעולמם.

מצד שני, אברהם הוא "תושב", הוא חי בארץ עם כל העמים שחיו אז שם, והשתתף בכל מאוויהם, ממלחמת ארבעת המלכים נגד החמשה, הניסיון להציל את סדום ועמורה מהשמדה ועוד. במילים אחרות, אם היינו נמצאים באווירה של "התחממות גלובלית", אזי אברהם היה ממחזר ניירות ופלסטיק, בדיוק כמו כל שכיניו.

מאז ועד עתה, אנו חיים ופועלים ע"פ ערכיו של אברהם (לא לחינם תפילת העמידה המשולשת מדי יום מתחילה במילים "אלוהי אבותינו, אלוהי אברהם..") כאשר מצד אחד, אנו "תושבים" אשר הינם חלק בלתי נפרד מהעולם כמו כל בן-אנוש, ומאידך אנו "גרים", עם-מיוחד, ולעיתים אף עם "מוזר" כאשר אנו חיים את האורח החיים היהודי הייחודי.

כדברי הרב סולובייצ'יק: "האם אברהם הוא חלק מהחברה שלהם, או שמא מערכת ערכיו מתנגשת עם אלו שלהם, דבר המניב תוצאה של זהות בעלת הביטוי: "גר ותושב אנכי עמכם", שאברהם מסר לבני חת. במובנים מסוימים, אני חלק מכם (תושב) דרך השתתפותי במערכת המסחר/התעשייה, דרך תשלום מיסים. אך במובנים אחרים, אני אהיה ותמיד אשאר, לגמרי שונה ומופרד (גר)". (שיחות הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק על פרשת השבוע מפי הרב אבישי דוד, עמ' 57-58)

אכן, מדי יום ביומו, אנו חיים ואומרים את אותה תעודת זהות של אברהם, כאשר אנו מקדימים לקריאת שמע 2 ברכות בבוקר ובערב: הברכה הראשונה מתמקדת בעולם כולו, בקב"ה כבורא כל העולם ("יוצר אור ובורא חושך... יוצר המאורות", או "ומחליף את הזמנים... המעריב ערבים"), וממילא אנו כמו כל בן אדם, חלק מעולם זה. אך מיד אח"כ, אנו מוסיפים ברכה שנייה, המתמקדת לא בעולם כולו, אלא בעם היהודי ("אהבת עולם אהבתנו... הבוחר בעמו ישראל באהבה", או "אהבת עולם בית ישראל...אוהב עמו ישראל"), לא בעולם הגדול מסבבינו אלא בקהילה היהודית הייחודית. רק עם שני דברים אלו ביד, עם הצהרה שאנו חלק מהעולם הרחב (קרי- תושב) אך יחד עם זאת, אנו ייחודיים בנוף העולמי (קרי- גר) אנו יכולים לקרוא קריאת שמע פעמיים בכל יום, בה אנו, שוב, מדגישים את שניהם:

א"ר יהושע בן קרחה- למה קדמה "שמע" ל"והיה אם שמוע?" אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות (משנה מסכת ברכות פרק ב/ב)

ב"כפר הגלובלי" בה כולנו חיים, אני מקווה ומתפלל שאנו נמשיך את המסורת שנמסרה לנו ע"י אברהם אבינו, בה אנו נהיה תושבים וגרים, תושבים ואורחים כדי להשפיע ולהיות מושפע מהעולם הרחב, ובתוכו העולם היהודי, ובכדי שנוכל לבוא לפני יתברך לאחר 120 שנה ולהצליח לעמוד בדין על חיינו, המשלב את "הגר" ואת "התושב" בתוכו.

אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר? (תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א)

חלק מרשימה זו הינם דברים שכל בן אדם עוסק בו, ובצדם דברים "יהודיים" כגון "קבעת עיתים לתורה" ועוד. כך, ורק כך, נוכל לבוא לפניו ולומר - חיינו חיים שלימים של "גר ותושב".

הרב יהושה גרינשטיין הוא מנהל הכשרה ושיבוצים במכון ברן-עמיאל ומכון שטראוס-עמיאל, מבית אור תורה סטון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר