פרשת וישב: מי מכר את יוסף?

מי הוציא את יוסף מהבור? לאן נעלמו האחים בשלב הזה ומדוע האחים לא מגלים לאביהם יעקב, שיוסף נמכר?

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 19/12/16 13:04 יט בכסלו התשעז

פרשת וישב: מי מכר את יוסף?
פרטי, צילום: פרטי

"וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר"

בפרשתנו מסופר על מכירת יוסף (בראשית פרק לז, כד-לב):

"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם: וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ: לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו: וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה: וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו: וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא: וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם:

בקוראנו את הפסוקים עולה שאלה מרתקת: מי הוציא את יוסף מהבור?

שני כיוונים בפרשנים לשאלתנו

רש"י מבאר על פי המדרש שהאחים הם אלו שהוציאו את יוסף מהבור: "וימשכו - בני יעקב את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים, והישמעאלים למדינים, והמדינים למצרים".

אך בפשט הפסוקים נראה אחרת. נראה שהמדיינים הם אלו שהוציאו את יוסף מהבור: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף".

וכן אכן ביאר הרשב"ם: "בתוך שהיו יושבים לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים שראו, וקודם שבאו הישמעאלים עברו אנשים מדיינים אחרים דרך שם וראוהו בבור ומשכוהו ומכרוהו המדיינים לישמעאלים, ויש לומר שהאחים לא ידעו, ואעפ"י אשר כתב אשר מכרתם אותי מצרימה, י"ל שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו". אם נמשיך בכיוון של הרשב"ם, כל הסיפור מתבאר באור נוסף.

מהיכן הגיע ראובן

כעת מובן מהיכן הגיע ראובן (בראשית פרק לז, כט-ל): "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו: וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא": מהיכן הגיע ראובן? מדוע האחים לא עונים לראובן שהם מכרו את יוסף?

ניתן להסביר שראובן היה עם אחיו בסעודה והלך לראות מה שלום יוסף כדי שלא ימכרו אותו (כפי שהציע יהודה), אך כשהגיע כבר היה מאוחר מדי "הילד איננו". יוסף נעלם לאחים בלא ידיעתם.

הטבלת הכתונת בדם

כעת מובן מדוע האחים לקחו "אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם", הם באמת חשבו שהוא נאכל ע"י בעל חיים וכדומה, ורק כדי להוכיח את טענתם השתמשו בכלי הזה.

ניחום האחים את יעקב

כעת גם מובן המשך הסיפור (בראשית פרק לז, לה): "וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו:" מדוע האחים לא מגלים לאביהם יעקב, שיוסף נמכר, ואולי ינסו לחפש אותו באיזה מקום בעולם הוא נמצא ויקנו אותו בחזרה, במקום זה הם רק מנסים לנחם את אביהם? - מסתבר שהם באמת חשבו שיוסף נטרף.

מדוע האחים לא מזהים את יוסף במצרים

אחת התמיהות הגדולות בפרשת מקץ הם שאף אחד מכל אחי יוסף לא זיהו אותו (בראשית פרק מב, ח): "וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ". כעת מובן גם מדוע האחים לא מזהים את יוסף בשעה שהוא משנה למלך מצרים בפרשת מקץ, משום שהם היו משוכנעים שהם מת כי "חיה רעה אכלתהו", לא העלו בדעתם שעומד מולם אחיהם.

"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ"

לפי זה גם ניתן להבין את האשמה שהם לוקחים על עצמם בשעה שיוסף מדבר אליהם קשות (בראשית פרק מב, כא): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת:" מדוע האחים לא מאשמים את עצמם על מכירת יוסף? - אלא כפי שהתבאר קודם, האחים כלל לא מכרו את יוסף אלא רק זרקו אותו לבור, עיקר האשמה שהם לא היו רגישים כלפי אח שלהם שנמצא בעת צרה.

"כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה"

הקושיה היחידה שעדיין קיימת היא על דברי יוסף לאחיו בפרשת ויגש, שאומר להם (בראשית פרק מה, ה): "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם", משמע שהם אלו שמכרו אותו. אך בזה ניתן לתרץ שלושה תירוצים:

א. וודאי שאין כוונת יוסף שאחיו מכרו אותו למצרים ממש, כי גם לפי הפשט היה שם לפחות מכירה אחת נוספת עד שהגיע למצרים, כפי שכתוב (בראשית פרק לז, לו): "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה", אלא שצריך לומר כתירוץ הרשב"ם: "שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו".

ב. ייתכן שיוסף חשב שהאחים מכרו אותו, אך הוא לא ידע מי באמת הוציא אותו מהבור ומי מוכר אותו. או משום שחשב שהאחים הורו למדיינים להוציאו ולמכרו, או שייתכן להסביר שעיניו היו מכוסות, שהרי הפשיטו את כותנתו, וייתכן שגם כיסו את עיניו במשהו ולא הצליח יוסף לזהות מי מוביל את תהליך מכירתו בפועל, ולכן אמר "מְכַרְתֶּם אֹתִי".

ג. ייתכן שיוסף לא התכוון למכירה במובן הקנייני אלא עצם זה שזרקתם אותי לבור זה נחשב ש"מְכַרְתֶּם אֹתִי", דהיינו וויתרתם עליי.

לסיום...

העמקנו בהסברו של הרשב"ם שהאחים לא מכרו את יוסף, אלא רק חשבו למכור אותו, ובפועל המדיינים עשו זאת. ראינו שהאחים שילמו על כך מחיר יקר מאוד לאורך שנים ארוכות, על המחשבה הרעה שלהם, אפילו שהם לא עשו זאת בפועל.

ניתן אולי ללמוד מכאן עד כמה חשוב לנסות לחשוב טוב אחד על השני, כי אפילו רק רעיון ומחשבה רעה עשויים להוביל לרעה גדולה אחר כך. שנזכה לחשוב תמיד רק טוב אחד על השני, ומתוך כך יתרבה הטוב בעולם.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן