פרשת ויקהל: שבת והמקדש

מה ראתה התורה להגדיר מלאכה האסורה, דווקא במלאכה שנעשתה במשכן? מדוע ל"ט אבות מלאכה נגזרו ממלאכות המשכן?

חדשות כיפה הרב אבי כהנא ורבקה שמעון 01/03/16 10:43 כא באדר א'

פרשת ויקהל: שבת והמקדש
shutterstock, צילום: shutterstock

פרשתנו פותחת בציווי שמירת השבת: שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת. ג לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת (שמות לה, ב-ג). מיד לאחר מכן התורה מספרת לנו על איסוף הנדבה לצורך המשכן. חז"ל נדרשו לסמיכות נושאים אלה. מה שאמרה התורה לגבי השבת: "לא תעשה כל מלאכה", הכוונה למלאכה שהיתה במשכן (שבת מט,ב. רש"י והראשונים שם). נשאלת השאלה : מה ראתה התורה להגדיר מלאכה האסורה, דווקא במלאכה שנעשתה במשכן? מדוע ל"ט אבות מלאכה נגזרו ממלאכות המשכן?

רבנו בחיי מְחדש, שיש הקבלה בין בריאת העולם לבין הקמת המשכן: "כשם שיש בבריאת העולם שמים וארץ שהם עדות לישראל בשמירת התורה... גם המשכן הוא "משכן העדות". כשם שבבריאת העולם יש שבעת ימי בראשית, כן במשכן יש "שבעת ימי המלואים". וכשם שבבריאת העולם ל"ב פעמים [נזכר] אלהים עד המילה "לעשות", כן במשכן "מלא אותם חכמת ל"ב... " (ר' בחיי שמות לח,כא).

לפי רבנו בחיי השותף בהקמת המשכן ובבנייתו הרי הוא שותף להקב"ה במעשה בראשית - הבריאה! מעתה מובן גדר איסור מלאכה. הרי הקב"ה ברא את העולם בששה ימים וביום השביעי "שבת וינפש". בשמירת השבת אנו מעידים שיש בורא לעולם שברא את העולם בששה ימים, וביום השביעי אנו שובתים ממלאכה. אבל דווקא ממלאכה זו שדומה לבריאת העולם, ובמציאות שלנו, אלה המלאכות הקשורות במשכן.

הקשר בין השבת למקדש נזכר גם בפרשת קדושים ובפרשת בהר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'". מההיקש בפסוק, למדו חז"ל שכשם ששמירת השבת לעולם - אף שאין בית המקדש קיים, כך גם מורא מקדש קיים לעולם - גם עתה כשהמקדש חרב, יש חיוב של מורא מקדש (ספרא קדושים ג,ז). האבן עזרא (ויקרא כו,ב) מסביר את הפסוק באופן פשוט. את מורא המקדש נקיים בצורה שלימה ביום השבת, בכך שנבוא ונשתחווה בבית המקדש. שכן נאמר: "מדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'"(ישעי' סו, כג). על זה הוסיפו חכמים טעם לאיסור יציאה מחוץ לתחום המחנה אלפיים אמה, כדי שכולם יהיו קרובים למשכן. לבוא להתפלל ביום השבת לפני הארון (ילקוט שמעוני במדבר רמז תרפד).

בית המקדש ושמירת השבת מזכירים לנו ולכל העמים כי יש בורא לעולם. אלו מתנות שנתן הקב"ה לעם ישראל (שבת י,ב) הן בשמירת השבת והן בהקמת המקדש, שעל ידם נוכל לפרסם את שמו של הקב"ה. אף אנו נוסיף ונאמר, שכשם שהשבת מקור הברכה (פיוט לכה דודי), כך המקדש מקור הברכה (משנה סוטה מח,א).

השבת אנו קוראים גם את פרשת שקלים. בימינו מנצלים את מצוות מחצית השקל לתרומות לארגונים, מוסדות ובתי כנסת. מצוות תרומת מחצית השקל ממקדת אותנו ברעיון יסודי לבניית מקדש. עלינו להתאחד. כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כנראה סובל עדין מתחלואי המחלוקת. גם אם אתה עשיר כקורח, מרמז הקב"ה, חצי השקל שלך יהיה ראוי בעיני רק אם הוא יתאחד עם מחצית השקל של העני, של האחר, של השונה. כשאנו עולים להר הבית אנו מכוונים את לבנו לאבינו שבשמים שנהיה נקיים ממחלוקת, מכעס ומטינה איש על רעהו. איזה שווי יהיה לחצי שקל שלי, לנתינה שלי ,אם הכוונה בלב איננה מזוככת. אני נותן מחצית שקל ואני זוכר שאני רק חצי בן אדם. זה מביא לענווה, מבטל את הגאווה ומביא אותי להביט לאחי בעיניים.

שנזכה לשפע טובה וברכה במהרה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן