שאלות
1. מדוע קוראים לפרשה הראשונה 'ויקהל'?
2. מתי גם אנו מתקהלים יחד, בבית הכנסת?
3. "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְכלֹ משְֹׁבתֵֹיכֶם בְיוֹם הַשבָת" - סיפרו שני דברים שאסור לעשות בשבת, משום שהם קשורים בהדלקת אש.
4. "אֶת הַשֺלְחָן וְאֶת בַדָיו וְאֶת כָל כֵּלָיו וְאֵּת לֶחֶם הַפָנִים" - מדוע הלחם במקדש נקרא 'לחם הפנים'?
5. "וְכָל אִשה חַכְמַת לֵב בְיָדֶיהָ טָווּ" - האם גם היום נשים סורגות בגדים למצווה?
6. כל האומנים שיתפו פעולה כדי לבנות את המשכן. מדוע חשוב שיהיה שיתוף פעולה בין כולנו?
7. "וַיַעַשׂ בְצַלְאֵּל אֶת הָאָרןֹ עֲצֵּי שִטִים" - התורה אמרה מקודם שגם אחרים בנו את המשכן. מדוע בבניית הארון כתוב רק בצלאל לדעתכם?
8. "וּבַמְנרָֹה אַרְבָעָה גְבִעִים מְשֺקָדִים כַפְתרֶֹיהָ וּפְרָחֶיהָ" - מדוע בצלאל קישט את המנורה, ולא עשה אותה חלקה ופשוטה?
9. מדוע בצלאל השתמש במראות הנחושת של הנשים כדי לבנות את הכיור? הרי מראות להתגנדר זה לא דבר קדוש כל כך?
10. מדוע לפרשה השניה קוראים 'פקודי'? מה הכוונה 'לפקוד', ואת מה פקדו?
11. "אֶת הָאַבְנֵּט שֵּש מָשְ זָר וּתְכֵּלֶת וְאַרְגָמָן וְתוֹלַעַת שָנִי" - לאילו שתי מטרות השתמשו במקדש בתולעת שני?
12. "וַיָבִיאוּ אֶת הַמִשְכָן אֶל משֶֹה... וַיָקֶם משֶֹה אֶת הַמִשְכָן" - לשם מה הביאו את המשכן למשה ולא הקימו אותו לבדם?
13. "וַיַרְא משֶֹׁה אֶת כָל הַמְלָאכָה...וַיְבָרֶךְ אתָֹם משֶֹׁה" - האם קיבלתם פעם ברכה מתלמיד חכם? מדוע חשוב לקבל ברכה מתלמיד חכם?
14. "וַיַעַשׂ משֶֹׁה כְכלֹ אֲשֶׁר צִוָּה ד' אתֹוֹ" - האם גם אותנו ד' מצווה דברים? תנו שתי דוגמאות למצוות
15. "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אהֶֹל מוֹעֵד וּכְבוֹד ד' מָלֵּא אֶת הַמִשְכָן" - מה הכוונה ש 'כבוד ד' מלא את המשכן'? ד' הוא ענן חלילה?
16. כיצד ידעו עם ישראל במשך ארבעים שנה במדבר מתי ללכת ומתי לעצור ולהקים מחנה?
17. פינת ההלכה- האם מותר לומר 'מודה אני' בבוקר, לפני נטילת ידיים?
תשובות
1. משום שמשה רבינו הקהיל את כל העם כדי להסביר להם הלכות שבת והלכות תרומה למשכן
2. בשעת התפילה, בעת צרה, באירועים משמחים, לקיום מצוות מיוחדות כגון קריאת המגילה, ועוד.
3. להדליק מנורה רגילה, להדליק תנור, לנסוע ברכב
4. רש"י- "על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן, שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה". ללחם הפנים היו שני צדדים
5. נשים רבות סורגות כיפות, פרוכות, וחפצי קדושה אחרים
6. ד' חילק בין כולנו את הכשרונות. אחד מוכשר בבניה, אחד מוכשר בציור, אחד מוכשר בהנדסה, אחד מוכשר בבישול. אם נשתף פעולה נוכל
להכין יחד דברים טובים יותר
7. רש"י- "לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים, נקראת על שמו". בצלאל השקיע במיוחד בבניית הארון שהוא עיקר המשכן, בו
נמצאת התורה שלנו, ומעליו מדברת השכינה.
8. אנחנו משתדלים לפאר את חפצי הקדושה מאהבת השם. הגמרא אומרת- "זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות- עשה לפניו סוכה נאה, ולולב
נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה"
9. רש"י מסביר שנשות ישראל בשעבוד מצרים היו מתקשטות מול המראות האלו, כדי שיתחתנו איתן, וכך נולדו לעם ישראל הרבה ילדים. לכן
אלו מראות שהשתמשו בהן למצווה גדולה, והן מתאימות למשכן.
10. רש"י- "בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן, לכסף ולזהב ולנחשת, ונמנו כל כליו לכל עבודתו". לפקוד=לספור. הפרשה סופרת את
המשקל והכלים שנתרמו למשכן.
11. היא היתה מפיקה צבע בורדו לצביעת המשכן, והיתה לה יכולת לבקוע אבנים קשות. גם בימי מקדש שלמה, התולעת היתה יושבת על האבן,
והיא היתה נבקעת.
12. רש"י- "שלא היו יכולין להקימו. ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום
אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו"
13. רש"י מסביר על ברכת משה- "אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". ברכה של ת"ח עוזרת לנו להיות קרובים יותר לד'
14. בספר 'שולחן ערוך' כתובים כל המצוות שד' מצווה אותנו בימינו. לדוגמא- להתלבש בצניעות, לכבד הורים, לעזור לעניים
15. הענן הוא סימן למשה לא להכנס למשכן. כשהענן עלה זה סימן שד' מסכים שמשה יכנס. הענן אינו מתאר את ד' אלא את הרצון של ד'
16. "וּבְהֵּעָלוֹת הֶעָנָן מֵּעַל הַמִשְכָן יִסְעוּ בְנֵּי ישְִׂרָאֵּל בְכלֹ מַסְעֵיהֶם. וְאִם לֹא יֵּעָלֶה הֶעָנָן, וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵּעָלֹתוֹ"
17. מותר, וככה נוהגים. בעבר היו אומרים את כל ברכות השחר לפני הנטילה, כשפותחים עיניים- פוקח עוורים, כשעומדים- זוקף כפופים וכו'.
מכיוון שאין במודה אני שם השם, מותר לאומרה לפני הנטילה. פסוקי תפילה מותר לומר לפני ברכות התורה.