בעקבות תלונות בני ישראל בשל מחסור חמור במים ולחם, ובעקבות רצונם בבשר, מעניין לראות את תגובת ה': היינו מצפים לריחוק, התעלמות, אך לא: התגובה היא - קשר, התגלות ה', ברכה מה', חיזוק הקשר, חיזוק האתגרים ויכולת ההתמודדות.
יחד עם זאת ננזפו בני ישראל בעקבות שני דברים:
* בקשה שאינה הכרחית, "מותרות", [למרות שגם את בקשתם זו הם מקבלים (בשר)]
* אופן בקשתם המוצדקת, אך לא נאמרה בלשון יפה - רש"י: "שלא אמרו למשה: 'בקש עלינו רחמים שיהיה לנו מים לשתות, אלא נתלוננו'."
אך הקב"ה מצליח להוציא מתוק מעז, התלונה אמנם איננה כראוי, אך עצם הצעקה אומרת שיש קשר, הצועק והמתלונן מאמין שה' / ההורה יכול לתת מענה.
הקב"ה לא מעלים אזניו מהבקשה/תלונה גם אם באה שלא כהוגן.
יש גם חיוב בבקשה, אדרבה, לא טוב לשמור בבטן, הפנייה יוצרת תקשורת, אפשרות גרועה מתלונה: התופעה האחרת - ריחוק , ניתוק. ואכן הקב"ה נענה בתנאים מסוימים, אך מאידך 'מעמיד במקום', מגיב באופן אחר לסוגי הבקשות השונות ולאופן הבקשה:
רש"י: "ערב וידעתם כי היכולת בידו ליתן תאוותכם ובשר יתן, אך לא בפנים מאירות יתננה לכם, כי שלא כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה, והלחם ששאלתם לצורך, בירידתו לבקר תראו את כבוד אור פניו שיורידהו לכם דרך חיבה בבקר, שיש שהות להכינו וטל מלמעלה וטל מלמטה כמונח בקופסא"
הקב"ה גם משתמש בתלונה ובקשר שנוצר, כמנוף, אתגר חינוכי לעם: "שם שם לו חוק ומשפט" - שם ניתנו לעם ישראל הלכות 'שבת, פרה אדומה ודינים'.
"ושם נסהו" - נסיון, הן במשמעות של התמודדות והן במשמעות של הַעְצָמָה, הנובעת מההתמודדות.
דווקא בנקודת הקושי ובמצב התקשורת הטעון שנוצר, שם מועצמים כוחות החיים ויכולות ההתמודדות עם אתגרים, כך גם בנושא הבקשה ללחם: ניתנו לעם ישראל יחד עם המן, מצוות הקשורות באכילת המן , איסופו, שמירתו וכו', "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא"=התמודדות והעצמה.
כאשר הורים נתקלים לא אחת בתלונות שונות מצד ילדיהם, חשוב לחנך ולהרגיל את הילדים כי ניתן לבקש, להביע קושי וכו', אך יש לעשות זאת בלשון נעימה ומכבדת, מאידך כאשר הגיעה בקשה/תלונה גם בלשון שאינה נעימה, על ההורים לא "להינעל", כדאי וחשוב להקשיב ו"להרוויח" את המצב שנוצר, ליצירת תקשורת, להקשבה הדדית, למתן אתגר ומנוף, להכוונה והתמודדות של הילד בנושא אותו ביקש, במקביל להיענות/אי היענות לבקשה הספציפית, לגופו של ענין, על פי שיקול דעת ההורים.
שאלות לדיון עם בני המשפחה:
* הביטוי תלונה בהטיות שונות חוזר על עצמו בסוף פרק ט"ו וכן פעמים רבות בפרק ט"ז מצאו את הביטויים הללו ונסו לחשוב מדוע החזרות הרבות על המילה ומה הדבר מבטא?
* מהן הברכות שמתברך עם ישראל לאחר התלונות ובהקשר לתלונות השונות?
* ביטויים רבים המבטאים התגלות של ה' וקשר עימו, מופיעים בסוף פרק ט"ו ובפרק ט"ז כולו. מצאו אותם, מה משמעות ביטויים אלו כאן בפרק, על פי מה שלמדנו?
מרדכי שפייר, מדריך חינוך לחיים במשפחה, מחוז ירושלים