אפקט נחשון בן עמינדב

מה פשר סמיכות קפיצתו של נחשון בן עמינדב לתוך הים לחג האילנות מדי שנה ומיהו ממשיך דרכו בדורות האחרונים?

חדשות כיפה הרב אוהד טהרלב 19/01/16 16:58 ט בשבט התשעו

אפקט נחשון בן עמינדב
יח"צ, צילום: יח"צ

"וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר".

מיד לאחר שבני ישראל יוצאים ממצרים, מבין פרעה שעם ישראל מתחיל להסתבך במדבר. הוא מארגן את צבאו האדיר ומתחיל לרדוף אחריהם. כשבני ישראל ניצבים על שפת הים הם נושאים את עיניהם ורואים מרחוק ענן אבק אדיר מיתמר השמימה. צבא מצרים רודף אחריהם. הם חשים פחד ואימה ומבינים שהם ניצבים בדרך ללא מוצא. לפניהם הים, מאחוריהם צבא המעצמה הגדולה ביותר בעת ההיא, ואין שום אפשרות להיחלץ ולחשב מסלול מחדש.

"תניא ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים: אחת אומרת ניפול לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה עמהם מלחמה, ואחת אומרת נצווח כנגדן".

חז"ל בתלמוד הירושלמי (תענית פרק ב' הלכה ב') מספרים שברגעי הלחץ הנוראיים הללו נחלקו בני ישראל לארבע כיתות: הקבוצה הראשונה מציעה להתאבד. הקבוצה השנייה גורסת שיש להיכנע ולחזור להיות עם עבדים. הקבוצה השלישית מציעה לצאת לקרב ולהילחם ואילו הקבוצה הרביעית מעדיפה לעמוד ולהתפלל.

ארבעת הכיתות הללו מייצגות שתי גישות שונות. שתי הכיתות הראשונות מציגות גישה תבוסתנית ופסיבית, ייאוש ואובדן תקוה. הכיתה הראשונה שרוצה לקפוץ לים שרויה בייאוש מוחלט ואילו הכיתה השנייה קצת פחות פסימית וחושבת שהאופציה היחידה להישאר בחיים זה להיכנע ולחזור לעבדות. שתי הכיתות האחרונות מציגות גישה יותר אקטיבית - אנשיה מציעים לקום ולעשות מעשה. הכיתה השלישית מציעה לצאת ולהילחם למרות שהסיכויים קלושים. כיצד יכולים עבדים - שמעולם לא נלחמו - לנצח צבא גדול ומנוסה?! ניתן להעריך שגם בגישה זו מונח מרכיב של ייאוש בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים". הכיתה הרביעית שמציעה להתפלל, מכוונת לעשיית מעשה נפשי בבחינת "חרב חדה המונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מהרחמים". מי היא הקבוצה שצדקה וכיצד היה צריך לנהוג?

נחשון בן עמינדב קם באופן מפתיע - בשעה שכל העם נתון בלחץ ואימה - וכנגד כל הסיכויים מתחיל ללכת לכיוון הים. חז"ל אומרים שברגע שרגליו נגעו במים, החל הים להיבקע ונפתחה אופציה חדשה ובלתי צפויה להיחלץ מהמצוקה.

בטוחני שנחשון בן עמינדב לא היה שייך לכיתות הפסימיות. יתכן ושחשב שיש להילחם ויתכן אף שבחר גם להתפלל, אך גדולת הפתרון שלו הייתה שנטל יוזמה והעז לחשוב מחוץ לקופסה כנגד כל הסיכויים הריאליים. מעשה נחשון בן עמינדב נראה במבט ראשון כחסר סיכוי - פעולה שדומה להתאבדות כהצעת הכת הראשונה. אלא שישנו הבדל מהותי ביניהם. נחשון בן עמינדב היה אדם מאמין בעל גישה חיובית. הוא האמין שיכולה להיפתח אופציה חדשה שתייצר תקווה. הוא ראה גם את הים וגם את האופק שמעבר לו, בניגוד לאלו שלא ראו את האופק בחייהם.

רגעי מצוקה וגאולה אלו נקראים בפרשת השבוע מדי שנה בסמיכות לט"ו בשבט. אין זה פלא שסמלו של חג האילנות הוא עץ השקד שמתחיל את פריחתו באמצע החורף. אף שאנו מצויים בשיא הקור והכול מסביב עדיין אפור וקודר, צץ לו פתאום ניצן של אביב עתידי המסמל שלמרות המציאות העגומה מבחוץ, הרי שעמוק בפנים תמיד ישנה תקוה ויש עתיד פורח יותר. צריך רק לדעת להאמין ולראות בעיני רוחנו את התקווה והעתיד.

אחד מממשיכי דרכו של נחשון בן עמינדב היה חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. בשעה שברחבי אירופה פרעו ביהודים - מיעוט נרדף ללא פיסת יבשה בטוחה - נראתה המחשבה על חזון ציוני והקמת מדינה לעם היהודי מטורפת וחסרת סיכוי. אלא שהרצל ראה בעיני רוחו עתיד של תקוה ובעזרת תעוזה וחשיבה מחוץ לקופסה, עבר מעיר לעיר וממדינה למדינה בניסיון לשכנע מנהיגים ופשוטי עם להיות שותפים לחזונו. רבים חשבו שהוא משוגע, אך הוא בשלו - ממשיך את אפקט נחשון בן עמינדב. מאז הכול היסטוריה.

גם אנחנו בחיינו הפרטיים נקלעים לעיתים למצבי מצוקה שלכאורה הם ללא מוצא - הן במישור החומרי כלכלי והן במישור הנפשי. כיצד היינו אנחנו נוהגים אילו היינו על שפת הים? מהי הכיתה אליה היינו מצטרפים? עם מי היינו מזדהים? דומה שנחשון בן עמינדב מציע לנו פתרון. הוא קורא לנו במצבים אלו לא לחשוש, אלא להעז ולחשוב מחוץ לקופסה, להיות מאמינים, יצירתיים ולחפש פתרונות שלפעמים נראים לנו לא כל כך ריאליים. מאמינים אנו שכאשר נצעד צעד ראשון אל האופק, אזי ייפתחו לנו לפתע הזדמנויות ואפשרויות חדשות שיובילו אותנו למחוזות שיש בהם תקווה, חופש, חירות ועתיד טוב יותר.

הרב אוהד טהרלב הוא ראש התכניות הישראליות במדרשת לינדנבאום, מבית אור תורה סטון

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן