העבודה היא עונש – האמנם?

מפרשת בראשית עולה לכאורה כי העבודה היא עונש בעקבות חטא האכילה מעץ הדעת. אם כן כיצד ניתן לומר כי יש ערך לעבודה?

חדשות כיפה הרב ד"ר אורי נויבירט 22/09/13 16:32 יח בתשרי התשעד

העבודה היא עונש – האמנם?
Manuel Van De Weijer-cc-by-nd, צילום: Manuel Van De Weijer-cc-by-nd

שאלה:

מן הפסוקים בפרשת בראשית ("בזיעת אפך תאכל לחם" וכו') עולה לכאורה שהעבודה היא עונש בעקבות חטא האכילה מעץ הדעת, אם כן כיצד ניתן לומר כי יש ערך לעבודה? או שיש אידיאל של תורה ועבודה (אידיאל של תורה ניחא, אך אידיאל של עבודה אתמהא)?

תשובה:

'בעצבון תאכלנה' ו'בעצב תלדי בנים'

אכן, השוללים את ערך העבודה נשענים פעמים רבות על מה שנאמר לאדם הראשון לאחר שחטא:

"אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ... בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יז-יט). לאור פסוקים אלו כותב, למשל, הרב חנוך גבהרד (שיעורים בהגדות חז"ל על קידושין פב): "הרי שהעבודה אינה אלא עונש".

ברם, עיון (גם לא מדוקדק) בפרשה מגלה כי לא העבודה היא העונש, אלא הצער שבה (כלומר: הטורח בהשגת המזונות והקושי להתפרנס כדבעי) הוא העונש בעקבות החטא.

כך עולה בבירור מתוך ההשוואה בין העונשים של האדם והאישה: כשם שביחס לעונשה של האישה, "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" (בראשית ג, טז), לא ניתן לפרש כי הבאת ילדים לעולם היא עונש, אלא כוונת הדברים היא שהצער הכרוך בחבלי הלידה הוא העונש; כך גם ביחס לעונשו של האדם, "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" (שם, יז), לא ניתן לפרש כי העבודה היא עונש, אלא כוונת הדברים היא שהצער הכרוך בהשגת הפרנסה הוא העונש.

ניתן אפוא לומר, כי הטענה שהעבודה היא העונש כמוה כטענה שהבאת ילדים לעולם היא עונש.

'לעבדה ולשמרה'

יתר על כן, כיצד בכלל ניתן לומר כי העבודה כשלעצמה הינה העונש בגין החטא, שהרי עוד בטרם חטא האדם נדרש הוא לעשות מלאכה - 'לעבדה ולשמרה'. כפי שמחדד זאת המדרש: "גדולה היא מלאכה, שאפילו אדם הראשון לא טעם כלום אלא עד שעשה מלאכה, שנאמר: 'ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה' (בראשית ב טו)" (אבות דרבי נתן נוסח ב, כא).

מדרשה זו ניתן ללמוד כי הצורך בעשיית מלאכה קדם לחטא האכילה מעץ הדעת, שהרי משימתו הראשונה של האדם - עוד בטרם טעם מאום - הייתה 'לעבדה ולשמרה'. מדרשה זו עולה אפוא כי יש ערך לעבודה גם במציאות אידיאלית, כפי שהיה בגן עדן מקדם, לפני החטא.

'מלאכתו אשר עשה'

מפסוק אחר שבפרשת בראשית (ב, ב) מלמדים חז"ל שגם הקב"ה עשה מלאכה, וראוי לאדם ללכת בדרכיו ולעסוק במלאכה. ובלשון במדרש: "חייב אדם להיות אוהב את המלאכה ועוסק במלאכה. והלא דברים קל וחומר: ומה אם הקב"ה שלו עולם ומלואו... כתוב שעשה מלאכה, שנאמר: 'מלאכתו אשר עשה' (בראשית ב, ב), בני אדם על אחת כמה וכמה" (אבות דרבי נתן, שם).

יוצא אפוא כי על-פי חז"ל לא זו בלבד שאין בעבודה משום עונש, אלא אדרבה יש בה משום הליכה בדרכי ה'. שכן כשם שה' עשה מלאכה, בבוראו את העולם, כך ראוי גם לאדם לעסוק במלאכה ו'לעשות כל צרכי העולם ותיקוניו' (ע"פ זהר חדש א, בראשית ט, ע"ב); ובכך להיות שותף במעשה הבריאה. וכפי שנאמר בזוהר (שם): "בא וראה למה ברא הקב"ה את האדם אחרון לכל הנבראים? אלא ללמדך שעשה בכל יום ויום מלאכתו, וברא העולם וכל צבאם, וביום השישי שהוא אחרון למלאכתו ברא בו את האדם, אמר לו לאדם: עד כאן הייתי אני משתדל במלאכה, מכאן ואילך אתה תשתדל בה".

הכותב הינו רכז פעילות תורנית וחבר הנהלת ”נאמני תורה ועבודה"

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן