הרוח המוליכה במדבר

בלעם זוכה לרגעי רוממות רוח והתגלות אלוקית, רוח אשר מרימה אותו מאשפתות. אבל את ההזדמנות הוא מפספס

חדשות כיפה חזי זכריה 01/07/15 10:40 יד בתמוז התשעה

הרוח המוליכה במדבר
יח"צ, צילום: יח"צ

לצד החום הכבד ותנאי הקיצון שבמדבר, גם לרוח יש תפקיד חשוב בהוויתם ובתחושתם של העם הצעיר הצועד בו. את הרוח ירגישו הם ככל הלך השם פעמיו אצל השטחים הפתוחים אשר במדבר. מרוח קדים ועד רוח צינה המשברת עצמות. דומה שלא בכדי מוטיב הרוח חוזר פעמים רבות כחוט השני בפרשיות ספר במדבר: "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" בפרשת אלדד ומדד. הרוח האחרת מנשבת גם בקרבו של כלב: "ועבדי כלב עקב הייתה רוח אחרת עימו", ועד למינוי ההנהגה שם משיב הרוח "אל אלוהי הרוחות לכל בשר" ימליך את יהושוע "איש אשר רוח בו".

"ותהי עליו רוח אלוקים"(כ"ד,ב), מהי אותה רוח ומדוע זוכה בלעם להימנות עם מוליכי הרוח הגדולים אשר בספרנו? על הרוח שמביאה עמה בשורות וניחוחות כתב אהוד מנור:

מה יביא אתו הרוח,
מה, מה יביא היום?
ריח גשם או גלים של חום.
מה יביא אתו הרוח,
מה, מה יביא היום?
צחוק של ילד או ברכת שלום.

אם אביב הגיע אל הגן
לי הרוח יביא עלי שושן,
אם הקיץ שב אל שפת הים
אז לרוח ניחוח תירס חם.

רוחו של אדם היא משהו בעומק נבכיו של האדם, אשר יבוא לידי ביטוי בדיבורו ובשיחו - "רוח ממללא". האם הרוח של האדם תביא "צחוק של ילד" או "ברכת שלום", זוהי ההשתקפות של המציאות הסובייקטיבית כפי שהאדם רואה אותה במשקפיו הוא. של העין בה יבחן את המתרחש. יש לדרוש שרוח נכונה בקריאה נאותה היא רווח לאדם, או בחילופי אותיות- עושהו לאדם חוור.

בלעם, כיידוע במשנה באבות, מייצג ברוחו את האנטיתזה לעם אברהם: עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע.

מחד, ניתן להיאמר שיש לפנינו שלושה מרכיבים שונים של עין רוח ונפש, אך ניתן לומר שראשית השתקפות המציאות כפי שאנו רואים אותה בעיננו הסובייקטיביות היא המובילה לרוח הנמוכה והנכונה, וזו תשפיע לטוב גם על עומק הנפש. לפנינו אולי שלושה מרכיבים אשר הם מרכיבים נסיבתיים : הראשון (עין טובה) גורר את השני (רוח), והשני את השלישי (נפש). לפי הסבר זה, העין אשר דרכה אנו משקפים את המציאות אותה אנו רואים לעומק, תחולל את הרוח. עין טובה תביא לרוח נכונה (נמוכה) והרוח תביא לנפש שפלה.

מדוע איש שכזה המחנך את תלמידיו לראות את הרע ולהתנהל בגאווה זוכה לרוח הנשגבה ביותר- רוח אלוהים? ומדוע בלעם ייזכר לדיראון עולם למרות ששרתה עליו רוח ה'?

נראה שבלעם שתום העין בחר לרגע קט להחליף עיניים: "וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים"- בלעם מסיר את הרטייה וברגע נדיר בחייו בוחר לראות עם העיניים האמיתיות- עיני ה'- את המציאות בה עם ישראל נמצא: "וירא את ישראל שוכן לשבטיו". ונדייק בכתובים שהוא, בלעם, אינו נושא רק את משלו כבפעמים קודמות, אלא הפעם יש נשיאת עיניים (אמיתיות) לפני נשיאת המשל: "ויישא בלעם את עיניו.. וישא משלו". בעיניים חדשות אלו רואות את העם שלנו במלוא הדרו- לא עוד עיניים שרואות כבעבר רק את "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה", אלא את כל טוב אוהלי יעקב ומשכנות ישראל.

כל פרשת בלעם היא אירוניה ולעג לנביא או לרואה שאיננו רואה. מצופה ממנו לראות את אשר יקרה את העם הזה באחרית הימים ולנבא עליו מארה וחורבן, אך הוא אפילו את מה שרואה האתון הבהמית איננו מסוגל לראות. הוא אמנם שתום עין, אך העין השנייה רואה את המציאות כמשטמה - של עין רעה.

והנה יש רגע קטן, שבלעם משנה את נקודת ההסתכלות שלו על המציאות. בעין טובה. לרגע מאמץ בלעם את הגנום של אבי האומה אברהם אבינו, ומתאר נכונה את לוז העם ועמוד שדרתו הבנוי על המשפחות שטובים אוהליהם, לצד הנבואה הנפלאה על ארצו העתידית המובטחת עוד מברית בין הבתרים של אבי האומה. ארץ אשר ערוציה כנחלים נטיו וגנותיה עלי נהר. באותם רגעים אפילו לבלעם הנמצא תדיר בעין רעה וברוח גבוהה ונפש רחבה- יכולה להיות נקודת מפנה.

ואכן אפשר ובוא תבוא הרוח במציאות כזו של עין טובה, של התבוננות "בעיני ה'". להבדיל מבלעם בן בעור, כלב בן יפונה מביא עמו "רוח אחרת" המתבססת על עין טובה שלו ורק שלו בראייתו את הארץ. את אותה גיאוגרפיה וטופוגרפיה שרואים עמיתיו המרגלים, רואה הוא בעין אחרת בעין טובה. העין תתן השפעתה על הרוח. אף משה רואה בעין טובה (ולא ח"ו בעין של קנאה צרה) את המתנבאים אשר במחנה ובמציאות שכזו של עין טובה, מבקש הוא שייתן ה' את רוחו על כולם.

למרות כל האמור לעיל, ואולי דווקא בגלל האמור לעיל, בלעם בן בעור ייזכר לדיראון עולם. המדרש בתנחומא אותו מביא רש"י בפרשתנו: 'משל אומרים לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך' (רש"י כ"ב, י"ב(.

בלעם זוכה למדרגה גבוהה של נבואה של "ותהי עליו רוח אלוהים"- רגעי דבש מתוקים של עין טובה המביאה לידי רוח אלוהים. בלעם זוכה לרגעי רוממות רוח והתגלות אלוקית, רוח אשר מרימה אותו מאשפתות ומשביחה את הראיה הקלוקלת שלו. מנביא קוסם אשר חכה בפיו מגיע בלעם לרגעים קוסמיים וקסומים. אותו בלעם נוקט בגישה של "לכה איעצך" ומהי אותה עצה? "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל בה' על דבר פעור, ותהי המגפה בעדת ה'" (במדבר ל"א, ט"ז). בלעם בוחר גם כאן, לאחר שהגיע לפסגת רוח האלוקים, בדרך הנבזית שלו - ובדרך שאדם בוחר שם מוליכין אותו. לאחר שהגיע ל"טופ", בלעם מבזה את הנבואה הטהורה והאמיתית - בוחר בדרך העין הרעה, הרוח הגבוהה והנפש הרחבה ומבזבז את ההזדמנות הגדולה שהייתה לו על מנת לנגח את עם ישראל. "לא מדובשך", בלעם, ו"לא מעוקצך" - זכית, אך נפלת בגדול. יכולת להימנות על אנשי הרוח של ספר במדבר, אך ללא עין טובה נשא אותך הרוח: "ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב".

העין הטובה והרוח האמיתית עוברת כחוט השני מדור אבי האומה, דרך מנהיגי האומה משה כלב ויהושוע ועד למחזה אשר מעורר שאר רוח אצל הגדול בנביאי אומות העולם :"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל"!

הכותב הוא מנהל הישיבה התיכונית או”ת נווה שמואל, מבית אור תורה סטון

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן