וְאִם־פָּר֨וֹחַ תִּפְרַ֤ח הַצָּרַ֙עַת֙ בָּע֔וֹר וְכִסְּתָ֣ה הַצָּרַ֗עַת אֵ֚ת כָּל־ע֣וֹר הַנֶּ֔גַע
מֵרֹאשׁ֖וֹ וְעַד־רַגְלָ֑יו לְכָל־ מַרְאֵ֖ה עֵינֵ֥י הַכֹּהֵֽן:
וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֨ה כִסְּתָ֤ה הַצָּרַ֙עַת֙ אֶת־כָּל־בְּשָׂר֔וֹ
וְטִהַ֖ר אֶת־הַנָּ֑גַע כֻּלּ֛וֹ הָפַ֥ךְ לָבָ֖ן טָה֥וֹר הֽוּא:
(ויקרא יג, יב- יג)
פרשתנו מלמדת אותנו על דיני נגעים וביניהם גם על הצרעת, שמטמאת את האדם. לפי הפרשה, כתם לבן בעור הוא נגע צרעת מטמא, אבל אם כולו הפך לבן, כלומר בכל זווית ראיה של הכהן נראה לבן, האדם טהור. (ע"פ ויקרא יג יב-יג )
קביעה זו נשמעת לא הגיונית, אם כתם קטן לבן הוא צרעת המטמאת את האדם למה כאשר הכתם גדל עד שמכסה את כל זווית הראיה של הכהן האדם טהור?
בדרך כלל הצבע הלבן מסמל טהרה כמו שמתאר הנביא את החטאים בצבע אדום ואת הטהרה בצבע לבן (ישעיהו א יח)
גם בבית במקדש ביום הכיפורים כאשר פיסת הצמר האדומה הפכה ללבנה זה היה הסימן מאת ה' שכל חטאי ישראל התכפרו להם. (ע"פ יומא פרק ו משנה ו)
הצבע הלבן נותן לנו הרגשה של ניקיון, טוהר או רוגע.
הסיבה לכל זאת היא כנראה בגלל שהצבע הלבן כולל בתוכו את כל הגוונים. צבעי הקשת נוצרים ע"י התפרקות הצבע הלבן שבטיפות המים. הרגשתנו הטובה שבאה כתוצאה מהצבע הלבן וכן הסמליות של טהרה של הצבע הזה, נובעים מכך שהצבע כולל בתוכו את כל הצבעים.
טומאה והרגשה רעה נובעים מכעסים וממריבות שבאים כאשר האדם אינו משלים עם האחר או השונה, כאשר האדם אינו מסוגל להכיל בתוכו גוונים שונים ממנו.
במחלוקות שבין שמאי והלל נפסקה ההלכה כבית הלל, בין שאר הסיבות שנאמרו לכך, היא העובדה שבכל שיעור או פסק הלכה הם הקדימו לומר את שיטת שמאי השונה משיטתם ורק אח"כ אמרו את דעתם. (ע"פ עירובין יג ב)
כלומר בית הלל היו מסוגלים להכיל בתוכם גם את הדעה ההפוכה ואח"כ לומר את דעתם.
אדם שמסוגל להכיל גם גוונים אחרים השונים ממנו דומה לצבע הלבן. לכן הצבע הזה מסמל טהרה וניקיון ומשרה הרגשה טובה.
אם יש לאדם רק כתם לבן על העור זה סימן של טומאה, כי רק חלק ממנו מסוגל להכיל את כל הגוונים. אבל אם כולו הפך לבן, כלומר האדם כולו מסוגל להכיל בתוכו את כל הגוונים שבבני האדם ואת כל הדעות, אדם זה הוא טהור לחלוטין.
לקראת יום העצמאות הס"ז של מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, אליה התקבצו גלויות ישראל, נאמץ את המסר של הפרשה. למדינת ישראל עלו יהודים מכל קצוות תבל בעלי דעות מגוונות. תופעה זו היא חלק מתהליך הגאולה שעלינו ללמוד להתרגל להכיל את כולם ולגבש תרבות ישראלית שמאחדת את כולם. (ע"פ מאמרי הראי"ה עמ' 45)
רק אדם שמסוגל כל כולו להכיל בתוכו את הגוונים השונים שבקיבוץ הגלויות הוא האדם הטהור, אם אנשים אלו נצעד יחדיו לקראת הגאולה השלימה.