איך מגיעים לדרגת "קדושים תהיו"

בסיטואציות רגעיות, בקיום המצוות, בהתבדלות או עבודת מידות מתמשכת וסיזיפית. רננה וייס על החיפוש אחר הקדושה

חדשות כיפה 04/05/17 17:30 ח באייר התשעז

איך מגיעים לדרגת "קדושים תהיו"
באדיבות המצולם, צילום: באדיבות המצולם

 

המילה קדושה תופסת לי את העין, מעלה לי חיוך של עונג ומחזירה אותי לרגעים של התעלות רוחנית שחוויתי בעיקר עד לפני כמה שנים: בשירה סוחפת, בהתבודדות, ברגע הקצר של הדלקת נרות שבת, בתפילת נעילה ביום כיפור, ברגעי החופה שלנו... בכל הרגעים האלו הרגשתי קדושה, הרגשתי קרובה לקב"ה, כאילו הוא תפס פינת קבע אצלי בגוף.

 

במקום כלשהו, בעבר הייתי פנויה לתת מקום לקדושה בחיים שלי. הייתי פחות טרודה, לא הייתי עסוקה באלפי משימות במקביל ולא היתה לי אחריות על מישהו או משהו ברמה כזו שהנפש לא יכולה לנוח. היום, אני צריכה להתאמץ כדי למצוא חווית קדושה בחיי. השירים, הם בעיקר שירי ילדים, השבת שלי מאופיינת בעיקר במרוץ סביב הילדים, המטבח והבית, ביום כיפור אני בעיקר מייחלת לסיום הצום בשלום ואת החופה החליפו ישיבות עבודה זוגית לסידור לו"ז, מי נמצא מתי בבית כדי שנספיק גם לעבוד, להתפתח, ללמוד ולנהל משפחה.

 

וכך, המחשבות על צמד המילים "קדושים תהיו" גורמת לי לרגע לתחושה של אי נוחות, אולי זה לא רלוונטי אליי? או שאולי צריך לפרק את המילה קדושה ולברר מה המשמעות העמוקה שלה? בפסוקים שבאים לאחר מכן, אני מחפשת תשובה. הרי לא ייתכן שאשאר עם תחושת החמצה, ושקדושה כבר כנראה לא אחווה לעולם.

 

הפרשה פותחת בקריאה לעם ישראל להיות "קדושים" ולאחר מכן מופיעה רשימה ארוכה של מצוות: בין אדם לחברו, בין אדם למקום, דיני קורבנות, מצוות העוסקות בצדק חברתי, מצוות התלויות בארץ, איסורי עריות ועבודה זרה. על פניו, המצוות הנמסרות במעמד זה של העם מקיפות את כל תחומי החיים, אין תחום בחיי האדם והחברה שאין לו התייחסות בתוך מצוות אלו. אז מה מקומה של הקדושה מול המצוות?

כיוון אחד, הוא שיהודי המקיים את כל המצוות הללו הוא קדוש. בעצם, המצוות הן הכלי שמקרב אותנו אל הקדושה. רוצה להיות קדוש? הנה ההנחיות. הרמב"ן לא רואה את הקדושה באופן הזה, ואומר שהקדושה היא תביעה בפני עצמה, היא אינה כותרת לפירוט המגיע אחריה. בהקשר הזה נולד הביטוי "נבל ברשות התורה" - ייתכן שנקיים את כל התורה ועדיין תהיה לנו "רשות" להתנהג כנבלים. כי גם אם המצוות מקיפות את כל תחומי החיים, הן לא תמיד מתייחסות לתחומים האפורים, לתחומים שבהם ניתן למצוא פרצות ולהקל על עצמנו, לתחומים שבהם אנחנו נדרשים לקבל החלטה בעצמנו על פי שיפוט המציאות מבלי להסתמך על הנחייה גבוהה כזו או אחרת. אדם שלא פיתח לעצמו מרחב נפשי קדוש, לא יתמודד בתחומים אפורים אלה.

 

אם כן, הקדושה היא משימה נפרדת. אנחנו מצווים לפתח מימד קדוש בנפש שלנו. זוהי עבודה פרטית לכל אדם, היא תהליכית ולא נמדדת בפעולה כזו או אחרת.

 

הפירוש המוכר לקדושה הוא התבדלות. היכולת לעמוד מול השפע ולא ליהנות מכולו, אלא להתאפק. להסתפק בחלק ממנו, ליהנות ממנו בזמנים מסוימים ובתנאים מוגדרים. הקדושה מאמנת את הנפש ומרחיקה מעט את ה"אני" מהמרכז - כשאני מסוגלת להתאפק ולא להסתער על כל רצון או צורך אישי שלי, המקום הפרטי שלי מצטמצם ומתפנה מקום בנפש שלי לקב"ה. אני מפנה לו מקום לשכון בתוכי ולהיות המצפן שיסייע לי לנהוג בצורה הראויה גם במצבים מורכבים.

 

הרמב"ן לוקח את הקדושה למקום המוסרי שבו האדם נדרש להיות יותר טוב מטוב. את מקומה של החוויה הרוחנית המורגשת בסיטואציה רגעית, מחליפה עבודת מידות מתמשכת וסיזיפית שמזככת את הנפש - עבודה פנימית קשה שרק אני והקב"ה נוכל לשפוט איפה אני עומדת ביחס אליה. ואולי זו הסיבה שהיא מופיעה לפני הפירוט של כל המצוות, כדי להדהד לנו את המסר בצורה הכי ברורה: הקדושה היא לא אוסף פרטים אלא תודעת חיים.

 

הראייה הזו מתחברת לי גם להמשך הפסוק "כי קדוש אני", הרי לקב"ה אין גבול, הוא אינו מצטמצם רק לפרטים. ההידמות לקב"ה היא בשאיפה להתקדמות, גם לאדם שיקיים את כל מצוות התורה יש תמיד מקום להתקדמות בעבודה הפנימית הבלתי נגמרת.

 

בסיום הפסוק, "כי קדוש אני", הקב"ה מעביר לנו את המסר שאנחנו לא הסיפור, שוב "האני" שלנו זז הצידה אל מול ה"אני" של ריבונו של עולם, ואולי זו תמציתה של הקדושה. התובנה הזו זורעת בי תקווה שאולי אני בדרך הנכונה, כי דווקא במקומות שבהם אני מרפה ומוותרת על החוויות שלי לטובת ערכים גבוהים אחרים, אני ממקמת את הקב"ה בנפש שלי. אז נכון, זה לא נותן לי אישור לוותר על מקומה של הרוחניות בחיי ועליי להמשיך ולהיאבק על קיומה, אך פתאום אני מבינה שככל שאני מצמצמת את האני, יש יותר מקום לקב"ה בחיים שלי, גם אם הם מלאי משימות שגורמות לי לחשוב שאני מתרחקת.  וזו לא חוויה של רגע, זו תודעת חיים.

 

הכותבת היא  רכזת "יחד - התחדשות יהודית בקהילה" בעיר לוד, מטעם רשת אור תורה סטון

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן