חדשות כיפה

פרשת בהר : להידמות למלאכי השרת

מצוות השמיטה מזכירה לנו את רגעי ההתעלות למרגלות ההר בהם שמנו למול עינינו רק את כבודו של ה' ודמינו למלאכי השרת. הרב יאיר בן מנחם על הקשר בין מצוות השמיטה להר סיני

הרב יאיר בן מנחם

צילום: באדיבות המצלם

את פירושו לפרשה פותח רש"י בציטוט מדרש שלשונו הפכה למטבע לשון השגורה בפינו. התורה עוסקת במצות השמיטה ומציינת כי היא נאמרה למשה בהר סיני, כלשון הכתוב :

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' " (ויקרא כה א-ב).

על כך מביא רש"י (שם)  את לשון המדרש אשר מקשה :

"מה ענין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצות נאמרו מסיני! אלא, מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. כך שנויה בתורת כהנים. ... ובא הכתוב ולִמֵּד כאן על כל דבור שנדבר למשה, שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב".

רש"י למד מן המדרש שממצוות השמיטה בה צוין במפורש שהיא נאמרה ונלמדה, על כלליה ופרטיה,  בהר סיני אנו למדים שכל המצוות נאמרו ונלמדו על כלליהן ופרטיהן בהר סיני. אלא שלכאורה העיקר עדיין חסר מן הספר שכן עדיין תעמוד בפנינו השאלה מה מיוחד בה במצוות השמיטה ומדוע דווקא בה לימדתנו התורה את הכלל החשוב הזה ולפיו כל המצוות כבר נאמרו בהר סיני ? ומדוע לא לימדה אותנו התורה את הכלל הזה בכל מצווה אחרת ?

אפשר שאת התשובה לכך ניתן למצוא במאורע אחד ומיוחד שארע למשה רבנו בעלות להר סיני. משה שהוזמן אל ההר על ידי ריבונו של עולם נתקל בהתנגדות מפתיעה מצד מלאכי השרת. דווקא מלאכי השרת אשר כלשון המדרש (פרקי דר"א פרק מו) הם "נקיים מכל חטא", אין ביניהם קנאה, שנאה ותחרות וה"שלום מתווך ביניהם", דווקא הם פונים אל ריבונו של עולם ותובעים ממנו למנוע את מתן התורה לעם ישראל, כלשון הגמרא (שבת פח, ב) :

"ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים!"

נראה שפתח להבנת התנגדותם של המלאכים נמצא בדבריו המחכימים והמאירים של רבנו ה"משך חוכמה" אשר ביאר לנו (סוף פרשת וילך) את תפקידם ומעלתם של המלאכים :

"כי מלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא, והנה על הכל יש שופטים וגבוה מעל גבוה כו' ומימינים ומשמאילים, ופעמים מטים לכף זכות מחמת איזה זכות, אבל בעון מרד הנוגע בכבוד המלך, אז כולם מחייבים, כי מי יוכל למחול על כבוד המלך בלעדי המלך בעצמו יוכל למחול ... כי אם הוא ימחול על חלול כבודו מי יאמר אליו...".

מלאכי השרת הם שומרי כבודו של מלך מלכי המלכים, ועל כן, כך מסביר ה"משך חכמה", הם  אלה שמונעים מהקב"ה למחול ולסלוח על חטאים שהיה כרוך בהם חילול השם רק מפני שהייתה בהם פגיעה בכבוד השם. ייתכן ובשל כך הם אף קראו לרבנש"ע "תנה הודך על השמים", תשאיר את התורה בשמים בהם ישמרו על כבודה ועל כבודך, ואל תיתן אותה לבני אדם אשר עלולים לחללה ולפגוע גם בכבודך.

בשל כך הקב"ה כה שמח בתשובתם של ישראל אשר עונים יחדיו "נעשה ונשמע", מדמה אותם למלאכי השרת, ושואל (שבת פח, א) :

"מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו, דכתיב (תהלים ק"ג): "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו", ברישא "עושי", והדר "לשמוע".

המלאכים הינם גיבורי כח עושי דבר ה' "לשמוע בקול דברו", הם עושים את דבר ה' לא "כבני אדם שיקוו מהשם שכר בעשותם דברו, רק זה הוא שכרם ותענוגם ותפארתם לשמוע בקול דברו" (אבן עזרא תהלים קג, כ), ומטרתם היחידה הינה "לשמוע בקול דברו וזה כל מגמתם" (ספורנו שם). המלאכים עושים את מלאכתם רק לשם מטרה אחת – לשמור על כבודו של הקב"ה, וכאשר עם ישראל השיב לקב"ה "נעשה ונשמע - נעשה לתכלית שנשמע בקולו כעבדים ..." (ספורנו כד, ז) הרי שגם הוא התעלה למדרגתם של המלאכים, ושם רק את כבודו של הקב"ה למול עיניו ללא שום מטרות ותכליות אחרות, לא למטרת שכר ולא מפחד מעונש.

והנה רק במצווה אחת מיוחדת מאוד זכה עם ישראל להידמות, פעם נוספת, למלאכים (ויקרא רבה פרשה א) :

"(תהלים קג) "גבורי כח עושי דברו" - במה הכתוב מדבר? א"ר יצחק: בשומרי שביעית הכתוב מדבר, בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום א' לשבת אחת לחודש א' שמא לשאר ימות השנה, ודין חמי חקליה ביירה כרמיה ביירה ויהבי ארנונא ושתיק (=החקלאי רואה את שדהו ואת כרמו לא מעובדים והוא עדיין נדרש לשלם למלך את מיסיו, ובכל זאת מקפיד על השביעית, שותק, ואינו עובד), יש לך גבור גדול מזה?! ".

מצוות השביעית בה אנו שובתים עִם הארץ במשך שנה שלמה המיוחדת כולה "שבת לה'", חדלים ממרוץ החיים החומרי אשר מעסיק אותנו בעיקר בעצמנו ובצרכים הגשמיים שלנו ועלול להשכיח מאיתנו את ה' ואת כבודו, וזוכרים "כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג), נועדה  להזכיר לנו את תשובתנו בהר סיני "נעשה ונשמע". להזכיר לנו שגם אנו יכולים להידמות למלאכי השרת הנקיים מכל חטא ש"השלום מתווך ביניהם", ולשוב בתום שנת השמיטה אל עבודתנו כאשר אנו נעלים וזכים יותר, ולהמשיך לעבוד את ה' בארץ כאשר אנו דומים למלאכי השרת ומרבים ומקדשים את כבוד ה' בעולם.

 

נערך משיעורו של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין האזורי בתל אביב

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר