שאלה: לרגל יום האשה הבינלאומי, יש לשאול האם יש ברכה בתופעה החדשה של הפמיניזם הדתי?
תשובה: קודם כל, אין זה חדש, וכבר הופיע באמריקה לפני עשרות שנים, ורבות כתב על זה הגרי"ד סולוביצ'יק ודבריו גם שייכים לנו.
אך בתחום זה, כמו באחרים, יש להיזהר מהכשל של שלילת האמצע: או הכל טוב, או הכל רע, - חשיבה בשחור לבן. אלא תלוי מה.
סיוע למסורבות גט ועגונות - מעולה.
לימוד תורה - באולפנות, במכללות, במדרשות - ודאי טוב, כמובן בתבנית לימודית נשית ולא כחיקוי לגברים.
תפילה - אמנם אשה אינה חייבת בתפילה במנין, אך עתה יש בכל בתי כנסת עזרת נשים. זה תלוי בשקולה של האשה.
קריאת מגילה על ידי אשה - לא שייך.
טוענת רבנית כדי לעזור לעשוקות - טוב מאוד.
יועצת הלכה - תמיד היה, אבל בלי חצוצרה.
מלחמה נגד זנות, סחר בנשים, סרטים פורנוגרפיים - מצוה גדולה.
נספח: הדרכות הגרי"ד סולוביצ'יק
אישה וטלית
מסופר על הגרי"ד סולוביצ'יק שאישה שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש טלית גדול בתפלה. השיב לה: "משום שזה שינוי גדול במסורת, יש להתקדם בהדרגה”. הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו. לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה. אמר לה הגרי"ד: "במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי, אם כן זה מגלה שההרגשה שלך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה", ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית (הרב אריה פרימר והרב דב פרימר. Tradition 32:2).
עזרת נשים
אדם אחד מאירופה תמה בפני הגרי"ד על כך שלפני המלחמה, החרדים המדקדקים מעולם לא התפללו בבית-כנסת מסויים שבווילנא. הוא שאל: הלא באותו בית-הכנסת הייתה עזרת הנשים מלמעלה, ואורתודוקסים היו ולא רפורמים, ומאי טעמא מיאנו המדקדקים להתפלל שמה.
והשיבו הגרי"ד תיכף ומיד: מה אינך מבין? בבית-כנסת באמת אורתודוקסי, היו עושים עזרת הנשים שמלמעלה רק מאחורה, שלא יוכלו הגברים היושבים למטה להסתכל למעלה ולראות את הנשים. ואילו בבית-הכנסת ההוא הייתה עזרת הנשים למעלה לא רק מאחורה אלא גם משני הצדדים, והמדקדקים החשיבו זאת כבר לפרצה של מודרניות, שהרי הגברים למטה יכולים להסתכל למעלה ולראות את הנשים היושבות משני הצדדים, ופשיטא שמיאנו להתפלל שמה (דברי הרב עמ' קנו).
אוניברסיטה נפרדת
דבר ידוע הוא שבאמריקה בישיבה-אוניברסיטה, כשהציעו לשים בנים ובנות באותו קמפוס, הגרי"ד סולוביצ'יק והרבה ר"מים איימו להתפטר (ד"ר טובה ליכטנשטיין, בת הגרי"ד ואשתו של הגר"א ליכטנשטיין, בראיון ומובא בספר An American Orthodox Dreamerעמ' 170 הערה 42. וספר Mentor of Generations: Reflections on Rabbi Joseph B. Soloveitchik עמ' 8. גם הרב אהרן רקפת - ר"מ בגרוס-כולל מזכיר את העובדה בשיעוריו. וכן בעוד מקומות).
מניין לנשים
דבר ידוע הוא שהגרי"ד הביע דעתו לכמה וכמה רבנים באמריקה ובקנדה שאין מן הנכון להנהיג בבית הכנסת קיבוצי תפילה מיוחדים לנשים בשבתות, ולא לקריאת התורה, ולא לקריאת המגילה ולא להקפות מיוחדות (נפש הרב עמ' קמה).
ופעם נכנס אחד מהרבנים הצעירים המודרניים אצל הגרי"ד והגיד לו שהוא עומד להתחיל קיבוץ תפילה מיוחד לנשים בבית-הכנסת שלו, ולא הגיב הגרי"ד על דבריו. לאחר שיצא שאלו הרב מנחם האלזער [שהיה נוכח בשעת מעשה, והכיר את דעת הגרי"ד בזה]: מאי טעמא לא אמר לו שלא לעשות כן. השיבו הגרי"ד, שהרגשתו הייתה שהלה לא בא לשאול עצתו בדבר, ולא היה מעוניין לשמוע את חוות דעתו, אלא רק בא להודיעו על דבר החלטתו שלו, ואשר על כן לא אמר לו מאומה (מפניני הרב עמ' סז-סח. ועיין מה שאמר הג"ר צבי שכטר שיש בזה שתים עשרה איסורים. בעקבי הצאן עמ' כא-לז).
קריאת מגילה על ידי אישה לנשים
אחד מהרבנים המודרניים הצעירים ממוסמכי ישיבה יוניברסיטי רצה להנהיג מקרא מגילה מיוחד לנשים, שתקרא אחת מהנשים בעד השאר, ורצה לשאול את פי הגרי"ד סולוביצ'יק בזה להסכמתו, אלא חשש פן לא יסכים עמו ויגיד לו שאסור, על כן עשה בערמה ושלח רב אחר לשאול, והשיבו הגרי"ד, דאין לעשות כן, דלפי המבואר במדרש הנעלם לרות [המובא במג"א תרפט סק"ו] אישה לא תקרא לעצמה, רק תשמע מהאנשים. וכשמסר הרב השני את דברי הגרי"ד אל הרב הראשון המודרני, החליט הלה להנהיג את הנהגתו המחודשת, למרות מה שהגרי"ד התנגד לה, היות שהוא בעצמו לא שאל להגרי"ד, והגרי"ד לא אסר לו אישית... (מפניני הרב עמ' סח).