ציבור שלנו הציבור הדתי לאומי משתלב בכל תחומי החברה והוא שואף למצוינות, שואף לאיכות, זה נכון בצבא, שם נערינו רוצים ליחידות הטובות ביותר, לתרום בצורה המיטבית ורבים גם מגיעים דרגות קצונה עד כמה שידם משגת ועד כמה שנותנים להם להתקדם.
גם באקדמיה נמצאים טובי המוחות של הציבור הדתי לאומי, פרופסור אומן הוא דוגמא בולטת למצוינות שהביאה איתה פרס נובל. במחקר, ברפואה, במדעי הרוח ובהיי טק נמצאים טובי המוחות מהציבור הדתי לאומי. בהחלט יש תחושה שאנחנו משמעותיים שם. וזה רק הולך ומתגבר הולך ומתפתח.
בשדה הכלכלה נראה שאנשים מהציבור שלנו גם שם קוצרים הצלחות ונעשים משמעותיים, משפיעים בשדה הכלכלי ומהווים חלק משמעותי בשדרות הניהול הבינוניות ככה זה כשאנשים מתחנכים להצלחה, להגיע לעשות את הטוב ביותר.
גם ביחס לבניין הארץ הציבור שלנו תופס מקום משמעותי ומהותי, הישובים בנגב, ביהודה ושומרון, בכל מקום נבנים הרבה בזכות טובי חברינו ובחורינו. ויש בהחלט מגמה טובה ובריאה של חיזוק האחיזה בארץ הקודש כולה. שוב רבים שואפים בזה למצוינות.
אני רוצה לסייג דברי ולומר שאין כאן איזשהו שמץ של מחשבה שאנחנו טובים יותר מאחרים, אלא, שאנחנו טובים מצד עצמינו, וכן, לא שאין לנו חסרונות שאין כאן מקומם לציון כרגע, יש ועדיין יש הרבה מה לשפר, אבל בהחלט רואים מגמה.
באתי לחזק את הצורך במצוינות בתורה. מוסדות התורה שלנו חייבים להיות יותר במרכז של החברה. הצורך בחיזוק של הרמה הלימודית ושל יראת השמיים צריך להיות נר לרגלינו. מוסדות התורה צריכים לקבל יותר תשומת לב, סיוע והכוונת תקציבים לחיזוק בתי המדרש. תלמידים מצוינים צריכים להקדיש את חייהם לתורה. כי אם אין גדיים אין תיישים.
כשהייתי בישיבה, הגעתי ממסגרת חילונית, הסבירו לי תלמידים בישיבה מדוע הם חושבים כי התורה האמיתית נמצאת אצל החרדים, במיוחד אצל הליטאים והאמת שכשהתבוננו בישיבות התיכוניות ובישיבות ההסדר רוב המלמדים היו מהציבור החרדי, הציבור החרדי שם את התורה במרכז חייו ורבים מהם המשיכו בעולם הלימוד, לפי הערכות יש כשבעים אלף לומדים.
השאלה הנשאלת על ידי רבים היום היא האם אנחנו יכולים להתחרות עם עולם זה, מבחינת קנאת סופרים תרבה חכמה. האם אנחנו יכולים להוביל גם בעולם התורה ולהטוות דרך של גדלות, דרך של תורת ארץ ישראל המחכימה באוירה המיוחד, תורה רעננה וצעירה המכילה בתוכה גם ישן וגם חדש על ברכי הדורות הקודמים ופסקיהם.
התשובה היא שכן. אלא שחייבים אנו לשנס מתניים ולהתחיל להגביר חיילים לתורה. כיום אין מספיק כוחות בתוך עולם התורה, כוחות של איכות, כוחות של העמקה, כוחות של הנהגה וצריך להמשיך ולחזק תהליכים אלו. צריכים אנו לבנות את האליטא התורנית של השנים הבאות, הישיבות הכוללים ובתי המדרש צריכים לחזק את הרוח הגדולה שלהם ביתר עוז וביתר כוח, ובמקביל צריך לחזק את הצד הגשמי כדי שלא יהיו כעניים בפתח אלא, שהלימוד יהיה לכתחילה.
מבחינה זו יש חשיבות גדולה להתגייסות ארצית של הציבור לחיזוק הכלכלי של המוסדות כולם, של היכולת לתמיכה באברכים בוגרים כדי להכשירם לתפקידי העתיד של בבתי הספר, בבתי המדרש ובקהילות. ידידי הרב יצחק נריה הגה רעיון חשוב לגייס את הציבור ולקיים חכמי ישראל בבתי מדרש בכוללים ובישיבות.
אסור שהקריאה שלו תעבור ריקם. כי אם אין קמח אין תורה, וכל התורה הגדולה של הציונות הדתית תזכה להתפתח, להתפשט, להשפיע על כלל חלקי החברה גם על הציבור המסורתי וגם על הציבור החרדי שהינו בעל עוצמה וכבוד לתורה. אם נזכה ונתגייס לבנות ולהשפיע, נוכל גם לבנות עולם של תורה גדולה ואמיתית, תורה לאומית רחבה.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר 'בינות' ברעננה