חדשות כיפה

מהו דין מעוברות ומיניקות ביום הכיפורים?

"אני בהריון, כיצד עלי לנהוג בצום?" שאלה זו חוזרת על עצמה לפני כל יום כיפור ורבנים רבים נדרשים אליה בכל שנה. הבאנו בפניכם שתי פסיקות שונות: פסיקתו של הרב אלי רייף ע"פ הרב רבינוביץ', ופסיקתו של הרב אליעזר מלמד

מהו דין מעוברת ביום כיפור?

צילום: shutterstock

הרב אלי רייף, רב קהילת "השחר" במודיעין

דין מעוברות ומניקות ביום הכיפורים כרוך באיזון בין שתי מצוות חמורות. האחת, המצווה לצום ביום הכיפורים. השניה, חובת פיקוח נפש ושמירת הבריאות של ההריונית, העובר והוולד. 

בשל כך יש חשיבות להתייעצות אישית מוקדמת עם רופא ועם רב. אישה הריונית צריכה להיזהר ממצב של התייבשות, סיכון עצמי וסיכון העובר; ומניקה צריכה לשים לב שלא להגיע למצב של חולשה שתפגע בהנקה, כי לחלב-אם יש חשיבות רבה בתזונת תינוקות. 

האמור להלן הוא למקרים רגילים (ולא להריון בסיכון), וכשאין הנחיות אישיות מרופא.

בעניינים אלו יש גישות שונות בין הרופאים, וכדרכה של תורה גם בין הפוסקים. ההנחיות הנ"ל כפי שמקובלני ממו"ר הרב נחום אליעזר רבינוביץ. להרחבה ראו: שו"ת שיח נחום סי' לו; הרב הררי, מקראי קודש בשם הרב נבנצל פרק ט,טו הערה נז; הרב ישראל פישר בהסכמתו לספר פני ברוך (על הלכות ביקור חולים). שו"ת חתם סופר ח"ו סי' כג; חזו"א או"ח סי' נט ס"ק ג,ד.

1. הריונית לפני שבוע 20 תתחיל לצום. ואם סובלת מהקאות, סחרחורת או מרגישה לא טוב - שותה לשיעורים.

2. הריונית החל משבוע 20 כולל בחודש התשיעי - שותה לשיעורים מתחילת הצום.

3. במקרה של צירים, ירידת מים או דימום – תפסיק את הצום ותשתה ללא כל הגבלה.

4. מניקה (גם חלקית) - שותה לשיעורים מתחילת הצום.

5. אופן השתייה לשיעורים: שתיית 40 מ"ל בפסקי זמן של 10 דקות בין שתייה לשתייה (במידת הצורך ניתן לצמצם ל-5 דק' ועד 1/2 דק').

6. למעשה כדאי להכין מראש כוס/בקבוק למדוד ולסמן בקו את הכמות המותרת.

7. מותר לשתות כל משקה, ועדיף משקה מזין כמו מיץ פירות, חלב וכדומה.

8. באמור לעיל אם השתייה לא מספיקה ומרגישה חולשה משמעותית - מותר גם לאכול, ולכתחילה יש לאכול לשיעורים (לרוב למניקה מספיקה שתייה).

9. אופן האכילה לשיעורים: אכילת מזון בנפח 35-30 סמ"ק (לדוגמה: שליש פרוסת לחם או 2 ביסקוויטי פתי-בר או רבע תפוח) בפסקי זמן של 10 דק' בין אכילה לאכילה, ובמידת הצורך 5 דק'.

10. מי שגם שותה וגם אוכלת תעשה פסקי זמן כנ"ל בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה, אך אין צורך לעשות פסק זמן בין שתייה לאכילה ובין אכילה לשתייה.

11. כאשר יש קושי לצום עדיף להישאר בבית ולנוח ולשתות לשיעורים, מלבוא לבית הכנסת ולהגיע למצב שנאלצים להפסיק את הצום.

 

הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת "הר ברכה" (התפרסם באתר "רביבים")   

טעות נפוצה בין רופאים וחולים, שסבורים שההצעה לשתות לשיעורים היא מעין דרך ביניים, שמתאימה לחולים שהצום אינו מסכן את חייהם. אולם האמת שחולים שאין נשקפת סכנה לחייהם דינם כשאר בני אדם, ומהתורה אסור להם לשתות או לאכול אפילו כלשהו.

אלא העניין הוא שכאשר חולה מסוכן צריך לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יש מחמירים וסוברים שעדיף שיאכל וישתה לשיעורים. היינו כל תשע דקות ישתה מעט פחות מ"כמלוא פיו" ויאכל פחות מכ 30 סמ"ק. ולכתחילה כשאפשר חוששים לשיטתם (רמב"ן; שו"ע תריב, א-ה; ט י).

הרי שבעלי שיטה זו באו להחמיר על חולים מסוכנים שבמידת האפשר יאכלו וישתו לשיעורים, אבל לא עלתה על דעתם שישתמשו בשיטה זו כדי להקל על חולים שאינם מסוכנים לאכול ולשתות לשיעורים. קל וחומר שלא עלתה על דעתם להקל למעוברות ומיניקות, שאפילו בתשעה באב חייבות, שיאכלו וישתו לשיעורים ביום הכיפורים שחובת הצום שבו מהתורה (פנה"ל ימים נוראים ח, ה).

יש רבנים בודדים, שמתירים כיום למעוברות ומיניקות לשתות לשיעורים. ואף שבגמרא (פסחים נד, ב), ברמב"ם (תעניות ה, י) ובשולחן ערוך (או"ח תקנד, ה) נפסק במפורש שמעוברות ומיניקות חייבות לצום אפילו בתשעה באב, קל וחומר ביום הכיפורים (שו"ע תריז, א), לדעתם הנשים נעשו כיום חלושות, והצום עלול לגרום להן שיפילו את עוברן, ולמיניקות הוא עלול לגרום להפסקת החלב.

אולם ממחקרים שנעשו בארץ ובחוץ לארץ, התברר שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה. רק לעתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ומכל מקום אין בכך סכנת נפשות. גם אין שום סימוכין לטענה שכיום נעשינו חלושים יותר. להפך, אנשים כיום חיים בבריאות טובה מבעבר, בזכות שפע המזון המגוון, ההיגיינה וההתקדמות הרפואית, והדבר בא לידי ביטוי גם בכך שתוחלת החיים עלתה בעשרות שנים. לפיכך אין מקום להקל כיום יותר מאשר בעבר, והדין נשאר במקומו שמעוברות ומיניקות חייבות לצום (נשמת אברהם תריז, א).

לפיכך, גם מעוברת שסובלת מהקאות, מלחץ דם גבוה, מהמגלובין (ברזל) נמוך וממיחושים שונים, חייבת בצום יום הכיפורים, ובכלל זה אסור לה גם לשתות לשיעורים. רק במקרים מיוחדים של היריון שנמצא בסיכון, על פי הוראת רופא ירא שמיים יש להורות למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים.

כמו כן קשה להבין את טענת המקלים לגבי מיניקות. אמנם ברור שההנקה מקשה על הצום, מפני שהיא גורמת לאובדן נוסף של נוזלים, אולם אין בכך סכנה לאם או לתינוק. ואף אם היה חשש אמיתי שהחלב ייפסק בעקבות הצום, לא היה בכך היתר שלא לצום; מפני שאף שבוודאי יש סגולות טובות בהנקה וחלב אם, הרי ידוע שישנן נשים רבות שאינן מניקות כלל, ולא שמענו שהרופאים נלחמים על כך שימשיכו להניק כדי להציל את חיי ילדיהן מחשש סכנת נפשות. ואם בעבר, כשתינוקות רבים מתו בשנתם הראשונה, ולא היו תחליפים טובים לחלב אם, הייתה הוראה ברורה בגמרא ובכל הפוסקים שמינקת חייבת בצום, ואפילו בתשעה באב, איך אפשר להעלות על הדעת שכיום שיש לנו תחליפים טובים – יהיה בזה חשש פיקוח נפש?! (פנה"ל ימים נוראים ח, 12).

הרופאים שאנחנו מכירים מציעים למניקות להתחיל להרבות בשתייה בשלושת הימים שלפני יום הכיפורים, ובערב יום הכיפורים לשתות עוד יותר, כדי לאגור נוזלים לקראת יום הכיפורים ותוך כך גם להרבות את החלב. על פי הניסיון מי שתנהג כך, לא רק שיום הכיפורים לא יפגע בהנקתה, אלא שמתוך התיקון שתעשה לקראתו, חלבה אף ירבה. ייתכן מאוד שאף תוכל לשאוב מעודפי החלב לקראת יום הכיפורים, שזה הפתרון הטוב ביותר לתינוק. עוד עצה מאשתי כדי שהצום יעבור יותר בקלות לאם ולתינוק היא לדלג לסירוגין על שתי הנקות, בצוהרי יום הכיפורים ולקראת צאת הצום, ובמקומן לתת תחליף (שם ח, י).

לשאול רופא ירא שמיים - הלכה זו מסורה לרופאים, שעל פי המידע הרפואי שברשותם ועל פי ניסיונם צריכים לקבוע אימתי יש חשש סכנת נפשות ואימתי אין חשש. מכיוון שהרופא הוא שצריך לקבוע אם הצום עלול לסכן את נפשו של החולה, צריך לשאול בזה רופא ירא שמיים. זאת מפני שישנם רופאים שמתוך חששנות יתר או מתוך זלזול במצווה מורים תמיד לכל חולה לשתות ולאכול ביום הכיפורים. חשוב מאוד להדגיש שיראת השמיים אינה תלויה בכיפה, אלא ביושרו ובמוסריותו של הרופא, שמתייחס באחריות מירבית הן כלפי קדושת הצום והן כלפי חיי אדם.

 

26.09.2017

1. בדעה הראשונה איך כותבים בפשטות 40 סמ"ק כאשר יש נשים שמלוא לוגמיו שלהן קטן יותר? (אבנר)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר