לקראת החורף: על גשמיות ורוחניות בתפילת הגשם

בשמיני עצרת, במקום להתפלל על הצלחת האדם בדרכו בשנה החדשה, אנו מתפללים על הגשם, המסמך את הגשמי והחומרי בעולם. רונית שני מסבירה את ההגיון שבזה, ומציידת אותנו בתפילה על השגרה

חדשות כיפה רונית שני 15/10/17 11:46 כה בתשרי התשעח

לקראת החורף: על גשמיות ורוחניות בתפילת הגשם
גשם, צילום: shutterstock

"אחרי החגים יתחדש הכל
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה תתחדש" (נעמי שמר)

רגע לפני החזרה לשגרה, קיים מעבר עדין בין שלב חיתום הדין (הושענא רבא) לבין החזרה המלאה לימות החול.
כאשר אדם עומד על מפתן ביתו לקראת היציאה לדרך הוא מתפלל שתצלח דרכו. כך ניתן היה לצפות כי תפילות שמיני עצרת יעסקו בתחינה ליכולת לצאת לשנה החדשה תוך שימוש בכוחות הרוחניים שקבלנו בימות החג. אך באופן שונה לגמרי, התפילה הראשונה לאחר הימים הנוראים ובסיומם של חגי תשרי היא "תפילת הגשם".

גשם, כשמו כן הוא, מבטא התייחסות לחלקים הגשמיים, הארציים, המרכיב הבסיסי ביותר לאדם, המספק לאדם את היכולת לדאוג למחייתו על ידי מזון ושתיה. גם ברכתו של יצחק אבינו לבנו יעקב הינה ברכה גשמית לכאורה: "ויתן לך אלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ" (בראשית כ"ז, כ"ח). וכי  זו פסגת השאיפות של יצחק מבנו? שפע חומרי? אלא, נראה כי קיימת תפיסת עומק יהודית ביחס להתבוננות על עולם החומר.
ברמה הבסיסית, יש חשיבות לעולם החומר כמרכיב בסיסי לבניית קומת הרוח. רק אדם שיש לו רווחה כלכלית יכול להתפנות ולעסוק בסוגיות רוחניות. אין הכוונה לעושר אובייקטיבי. אלא, לתחושה סובייקטיבית של פניות. מתוך הבנה זו, בחר פרעה להכביד את עבודת הפרך על בני ישראל שלא יזכו למרווח נשימה להגות במצבם ואולי מתוך כך לנסות, אולי, למרוד במלכות ולצאת כנגד השעבוד: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל-הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ-בָהּ; וְאַל-יִשְׁעוּ, בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר" (שמות ה',ט').

ברובד היותר עמוק, יש לראות את התגלות היוצר דרך מעשה היצירה. כך חזר יעקב אבינו וחצה את הירדן בשביל "פכים קטנים". מכאן, שיעקב ראה חשיבות וגילה יחס לפרטי חיים, זניחים לכאורה  מתוך תפיסה כי כל שנמצא בעולם יש לו ערך.

לפני שנים רבות, למדתי בבית מדרש, אשר בהקשר הזה, הוטחה ביקורת כלפי חלקים בציבור שומרי התורה הנוטים לזלזל בצדדים אסטטיים ובהקפדה על עניינים זניחים כגון היצמדות ללחות זמנים ולכל מה שאינו עיסוק גרידא בעולמות של תוכן.

ומעל הכל, הגשם כמייצג את "עולם החומר" מחדד את תפיסת אפסיותו של האדם ואת התלות המוחלטת של האדם בבוראו, ובמקביל, מחדד את השוויון  של כל באי העולם מול רבש"ע. שכן, אין הבדל ברמת ההזדקקות לגשם בין ראשי העם לבין אחרון קבצני הרחוב.

גם בימינו, בשעה שהטכנולוגיה מפותחת ומתפתחת  וניתן להתפיל מים לצורכי שתיה וחקלאות, עדיין אין תחליף למטר השמים. כאשר האדמה רוויה בגשם החשש משריפות ענק מצטמצם וכן הגשם מנקה את האוויר ובכך מסייע לנשימה. כמי שנשואה למטראולוג חובב, אשר לא אחת נדרש לתת תחזית  הן לאנשים פרטיים והן לגופים ציבוריים בכדי שיתאימו ויעדכנו את תוכניותיהם  על פי תחזית המכ"ם,  קל לחוש את התלות המוחלטת והשפעתה על סדר יומנו, את השמחה וההתרגשות בשעה שיורדים גשמי ברכה ואת החרדה והמתח הנלווים לתחזיות מזג אויר קיצוניות.

בתפילה, כי בימים אלו של חזרה לשגרה, שיבה אל עולם החומר, אל האוויר ,העפר, המטר והאש, נדע לראות בחלקים הגשמיים  כלים לשיכלול עולמנו הרוחני, נבין את מקומנו בעולם ביחס לנשגב ממנו ונייחל שיהיו הגשמים גשמי ברכה וחיים.

תפילה על השגרה:

"אלוקי
עשה את ימי מלאים
ומלא את חלל החולין- בך!
עשה שבמעבר הזה
לא אשקע חלילה,
אלא אשתמש בכוחות ואשקיע.
תן לי לצרור לדרך
מעט משמחת הסוכות.
 קורטוב רוממות מיום הדין.
 והוסף ברב טובך  'טהרה' מיום הכיפורים
עשה כי בעת שאפגש עם פרטי החיים האפורים
אצליח להוציא את הכוחות שאספתי.
תן, לכל בני ביתי, לקרובי ולאוהביי 
בכל בוקר, צהריים וערב
טעימה 
מהטהרה, השמחה והרוממות
שציידת אותנו לדרך
שתהא השנה 
שנה ברוכה!"

 

רונית שני, מנתחת התנהגות מוסמכת ABA , "מרכז שבילים - ללכת קדימה בשביל הילדים"

 

רונית שני

רונית שני צילום: באדיבות המצולמת


 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן