שאלה: שמעתי שמותר לנסוע לאומן אם זה לא עולה כסף רב, אבל אם זה עולה הרבה, זו שותפות לדבר עבירה, אז רציתי לשאול מה ההוצאה המותרת?
תשובה: א. אני הדל איני יודע במה מדובר, לכן אנא שאל ישירות את פוסק ההלכה ששמעת זאת ממנו.
ב. לגופו של עניין, הכל תלוי במגמת הנסיעה. אם המטרה היא לעשות מצוה, אז יש לדעת שאין שום מצוה לנסוע לאומן. יש אלפים ומיליונים של הדרכות בתורה שבכתב ובעל פה, ואין הדרכה מסוג זה. לכן אם יש לך כסף ואתה רוצה לעשות אתו מצוה, אז תן אותו לצדקה, שזו מצוה ברורה וחשובה, וחז"ל אמרו: תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה, וזה מוזכר בתפילת ימים נוראים. וכן אמרו שצדקה תציל ממות, כפי הסיפור של ביתו של רבי עקיבא שנתנה צדקה וזה הציל אותה ממות. לכן תן כסף זה לצדקה. יש בארץ שני מיליון אנשים עניים, מתוכם שמונה מאותאלף ילדים עניים, ויש מהם שלפעמים לא אוכלים שלוש ארוחות ביום. יש בארצנו "רעב פונקציונלי", כלומר בארצות עניות רואים ילדים רעבים רזים להחריד, פה ילדים רעבים אוכלים בעיקר לחם, אורז, אטריות לכן הם שמנים מאוד. זה מאוד לא בריא. צריך גם פירות וירקות. אפשר לראות בשוק ירקות בסוף היום אמהות שבאות לאסוף ירקות זרוקים עבור ילדיהם, ולא תמיד הן מוצאות. בסיכום, אם יש לך כסף ואתה רוצה לעשות איתו מצוה, אז צדקה היא מצוה לאין ערוך יותר גדולה מנסיעה לאומן (אגב, לא דיברתי על איסור היציאה מן הארץ, כי לא שאלת).
ג. אבל אולי אתה נוסע לתענוג, כי זה מעניין, כי זו חוויה. אז על זה אין תשובה. יש אנשים שמוציאים כסף רב לתענוגות, לטיולים ולמותרות. כמובן, אם ישאלו מה עדיף: צדקה או מותרות, - ודאי נשיב להם: צדקה. ידוע שחייך קודמים לחיי חברך, אך כבר כתבו הפוסקים: אמנם חייך קודמים לחיי חברך אך מותרותיך אינם קודמים לחיי חברך. כך כותבים ערוך השולחן, בעל התניא, החפץ חיים ומרן הרב קוק. אך אם אתה רוצה להוציא כסף לתענוגים, מה אוכל לומר לך. אולי להציע לך: אותו סכום שאתה מוציא לטיול, תן לצדקה.
ד. אבל אולי אתה נוסע לשם כי אתה רוצה להיות בקברי צדיקים. אז קודם כל, אין שום מצוה לבקר בקברי צדיקים. ואם אדם כן רוצה דווקא לבקר, אז המבלי אין קברים בארץ ישראל?! אפשר לנסוע למערת המכפלה, שם נמצאים אברהם יצחק יעקב שרה רבקה ולאה, או לקבר רחל. והם בודאי לאין ערוך יותר גדולים מרבי נחמן מברסלב. זה יעלה כמה עשרות שקלים, ואת העודף של אלפי שקלים, תן לצדקה. אגב, הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך, בנסיעתו מביתו לישיבה, היה עוצר בהר הרצל ואומר: אלו קברי צדיקים (אורו של עולם עמ' שפ). הוא לא התכוון דווקא צדיקים בשבת וכשרות, טלית ותפילין, אלא צדיקים שמסרו נפשם עבור העם והארץ, וזו ודאי צדקות גדולה מאוד.
ד. אבל אולי אתה רוצה לנסוע כי רבי נחמן אמר שזה יציל מגהינם, אז יש לדעת שאין כביש עוקף תורה ומצוות. כדי לא להגיע לגהינם, יש לקיים את כל המצוות ולא לעבור עבירה. כל מצוה שאתה עושה מצילה אותך מגהינם: אם זו מצוה קטנה, יש בה הצלה קטנה, ואם זו מצוה גדולה, יש בה הצלה גדולה. אם כן, צדקה היא מצוה גדולה, אז היא מצילה הרבה מאד מן גהינם. אגב, אם אנו מדברים בהצלה מגהינם, למי שכבר נמצא שם, יש יותר טוב. בספר הזוהר כתוב שאברהם אבינו יחסום את הדרך לגהינם. זה ודאי יותר טוב מאשר להגיע ולהינצל. אז לך בדרכו של אברהם אבינו ושל תלמידי אברהם אבינו: עין טוב ורוח נמוכה ונפש שפלה (אבות ה).