היחס הכפול לציפייה לבניית המקדש

האתגר של בית מקדש היה גדול מדי על עם ישראל. משום כך, על מנת שבית המקדש השלישי יחזיק מעמד ולא ייחרב כקודמיו, יש צורך בהכשרה רוחנית גדולה ומשמעותית

חדשות כיפה הרב אמנון בזק 23/07/15 18:22 ז באב התשעה

היחס הכפול לציפייה לבניית המקדש
Yehoshua-Halevi-Golden-Light-Images, צילום: Yehoshua-Halevi-Golden-Light-Images

כמידי שנה, במיוחד בתשעת הימים, אנו שוקעים יותר במחשבות על מהות חסרונו של בית המקדש בימינו, ועל השאלה עד כמה באמת אנו מרגישים את הציפייה לבניית המקדש בעתיד. דומה, שההתייחסות לשאלה זו מורכבת משני היבטים שונים, שיש להבחין ביניהם היטב.

ראשית, יש לעמוד על השאלה מה באמת הדבר שחסר לנו כעת, בהעדר המקדש, במציאות של ימינו. התשובה המרכזית לכך היא שחסרה לנו נוכחות השכינה. בית המקדש איננו אלא סמל וביטוי לקרבת ה' בעולם, דבר שיש לו השלכות על כל עוצמות החיים הדתיים שלנו. בעולם שבו ישנה השראת שכינה, האדם חש תחושות קרבה לה', רמתו הרוחנית גבוהה יותר, ביטחונו בהשגחת הקב"ה על ברואיו מוחשי יותר. בנוסף, האדם חי בעולם שבוו יש ביכולתם של אנשים בעלי מעלה מיוחדת להגיע גם לקשר עם ה' - הנבואה. במציאות שבה קיימים נביאים, יש מי שיכול לתת פרשנות א-לוהית מוסמכת לאירועים המתרחשים ולהביא את דבר ה' לעולם.

מדוע אפוא אין אנו חשים באופן מובהק את הציפייה לבניית המקדש בימינו? נראה, שבראש ובראשנה הסיבה לכך היא כישלונן של שתי התקופות שבהן היו קיימים שני בתי המקדש הראשונים ובסופן נחרבו. בבית ראשון הוכח, שנוכחות המקדש אין בה כדי למנוע מעם ישראל למלא את ירושלים בעבודה זרה, בשחיתות שלטונית ובמעשי רצח וחמס. אדרבה, במובנים מסוימים הנביאים התריעו על כך שדווקא נוכחות המקדש גורמת לאנשים לחשוב שהם יכולים להמשיך במעשיהם הרעים, ובית המקדש כבר יצילם מעונש. עוד לפני החורבן הראשון צפה ירמיהו הנביא את העתיד, והזהיר את העם בדיוק מפני תופעה זו: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה?!" (ירמיהו ח', ט-י).

בתקופת בית המקדש השני צפה ועלתה בעיה נוספת, מצד עצם הכוהנים המשרתים במקדש. רוב רובם של הכוהנים נמנו עם הצדוקים, מכחישי התורה שבעל פה, שהיוו את שכבת האליטה הכלכלית בירושלים, ונהגו בגסות רוח כלפי העם. הכוהנים הגדולים, על פי חז"ל, מתו מדי שנה בגלל רשעותם. סוף תקופת הבית השני התאפיין בהיווצרותן של כתות השונות בעם ישראל, ובראשן הנצרות.

מסתבר אפוא, שהאתגר של בית מקדש היה גדול מדי על עם ישראל, שלא תמיד יכול היה לעמוד בפני העוצמות הגדולות שהמקום ביטא. משום כך, על מנת שבית המקדש השלישי יחזיק מעמד ולא ייחרב כקודמיו, יש צורך בהכשרה רוחנית גדולה ומשמעותית, שתכין את הלב לעבודת ה' אמתית. בשלב זה עלינו אפוא להתרכז בהתמודדות עם התופעות העיקריות שבגינן חרבו בתי המקדש הקודמים, ובמיוחד - להרבות באהבת חינם, וכדברי הרב קוק זצ"ל: "אם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו ייבנה על ידי אהבת חינם".

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן