חדשות כיפה

שבועות תשע"ה: הלכות חג שחל במוצאי שבת

מותר להוציא דברים מהקפאה בשבת? מתי מותר לשים דברים על הפלטה? וכיצד מקדשים בליל החג? הלכות חג שחל לאחר שבת

Shutterstock

צילום: Shutterstock

השנה, יום השבת הוא ערב חג השבועות. יש לקחת לתשומת לב מספר דברים:

א. בשבועות נוהגים להזכיר נשמות ולהדליק נר זיכרון.

השנה, יש להדליק נר זה לפני כניסת שבת, סמוך להדלקת נרות שבת. צריך להדליק נר של 48 שעות, שימשיך וידלק עד סוף החג. מי שלא הדליק בערב שבת, יקח אש משכנים וכד', במוצ"ש, כדי להדליק ממנו נרות יו"ט, וכדי לברך בקידוש, בורא מאורי האש.

ב. סעודות שבת, שתי הסעודות הראשונות, סעודת הלילה וסעודת הבוקר, הכל כרגיל.

ג. סעודה שלישית בשבת - ערב החג:

זמן מנחה קטנה: 16:38.

רצוי להתפלל מנחה גדולה, ולאכול סעודה שלישית לפני זמן מנחה קטנה. (סי' תקכט, א' ברמ"א. משנ"ב ס"ק, ח').

אולם מי שלא הספיק לאכול מוקדם, יכול לקיים סעודה שלישית גם לאחר זמן זה, ויזהר לא להרבות באכילה, כדי שיוכל לאכול את סעודת החג בשמחה.

ד. מוצאי שבת בשעה 20:15.

אין לעשות הכנות ליום טוב, בשבת. למשל, אסור לשים תבשילים על פלטה של שבת (גם באופן המותר בשבת), לצורך ליל החג.

לכן, כל החימומים יעשו לאחר השעה 20:15. לפני החימום יש לומר: ברוך המבדיל בין קדש לקדש - אח"כ מותר.

ה. מותר להוציא תבשיל מהמקפיא בשבת, כדי שיפשיר, גם אם הוא לצורך סעודת יום טוב, מפני שאין בכך הכנה.

ו. בחג מותר לחמם הכל, הן על גבי אש, כמו כירת גז, הן בתנור, וכמובן על גבי פלטת שבת.

ז. מוצאי שבת, וכניסת יום טוב:

במוצאי שבת מתפללים תפילת ערבית של יו"ט עם ותודיענו, כרגיל, בזמן צאת שבת. (אין צורך להוסיף עוד זמן, כמקובל בערב שבועות, משום "תמימות תהיינה", מפני שצאת שבת ממילא בשעה מאוחרת).

ח. בבית, משעה 20:15 יכולות הנשים להדליק נרות של יום טוב (לאחר אמירת ברוך המבדיל בין קדש לקדש) ומברכות שתי ברכות: להדליק נר של יום טוב, ושהחיינו.

ט. עושים קידוש והבדלה משולבים:

הבדלה על צאת שבת, וקידוש, על כניסת יום טוב.

הנוסח הוא: יקנה"ז: יין, קידוש, נר הבדלה, זמן.

כלומר: מברכים הגפן על כוס יין. אח"כ קידוש ליום טוב, אח"כ בורא מאורי האש על נר (אין להדליק נר הבדלה כרגיל, מפני שאסור לכבותו. אפשר לברך מאורי האש על הנרות שהדליקו הנשים, וכן על נר הנשמה). אח"כ אומרים ברכת "המבדיל", ומסיימים: המבדיל בין קדש לקדש. וחותמים בברכת שהחיינו.

נשים שברכו שהחיינו בהדלקת נרות, אם עושות קידוש לעצמן, לא יברכו שוב.

י. נוהגים להיות ערים בליל שבועות, וללמוד, כל אחד כמנהגו.

לנעורים כל הלילה מצורפת טבלה לדעת אילו ברכות השחר מברכים.

יא. נוהגים לאכול מאכלי חלב, אפשר לאכול מאכל חלבי לאחר הקידוש, ואח"כ להחליף מפה או ניילון, לשטוף את הידיים ואת הפה, ולאכול סעודה בשרית.

יב. נוהגים לקשט את בתי הכנסת בירק זכר לעשבים שהיו סביב הר סיני.

יג. בתפילת שחרית של יו"ט, נוהגים לקרוא מגילת רות.

יש מהאשכנזים המהדרים לקרוא ממגילה כשירה, על קלף, ומברכים שתי ברכות: על מקרא מגילה ושהחיינו.

בדרך כלל, מנהג אשכנזים לקוראה לפני קריאת התורה.

אולם, אם חוששים לעייפות הציבור, ומקדימים וקוראים לפני תפילת ותיקין, אם הקריאה אחרי עלות השחר, אפשר לברך על מגילה כשירה את שתי הברכות.

לפני עלות השחר, גם ממגילה כשרה לא יברכו.

שבת שלום וחג מתן תורה שמח!

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר