חדשות כיפה

דינים ומנהגים לראש השנה

עירוב תבשילין, הלכות הדלקת נרות והלכות יום טוב. הרב משה ביגל, עם הלכות ראש השנה בקצרה

Shutterstock

צילום: Shutterstock

ערב ר"ה - כ"ט באלול תשע"ה (24.9.14)

ערוב תבשילין

כדי שנוכל לבשל ביום ו' (ב' דראש השנה) לכבוד השבת יש לערוך עירוב תבשילין.

לוקחים לחם + תבשיל ואומרים: בערוב זה יהיה מותר לי ולבני ביתי להדליק נרות, לבשל ולעשות מלאכה מיו"ט לשבת.

את"הערוב" שומרים לאכילה בשבת.

מי ששכח להכין ערוב תבשילין ישאל את הרב.

ניתן לערוך "ערוב תבשילין גם לאחר הדלקת נרות עד צאת הכוכבים

יש הנוהגים להתענות בערב ר"ה.

מנהג האשכנזים להרבות בסליחות בערב ר"ה.

אין אומרים תחנון בתפילת שחרית (אך בסליחות כן אומרים).

מנהג האשכנזים שאין תוקעים בשופר לאחר תפילת שחרית כדי להבדיל בין התקיעות שהן מדרבנן (בחודש אלול) לבין תקיעות מן התורה (בראש השנה). אך מי שצריך להתלמד מותר לו לתקוע בחדר סגור.

יש הנוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להתפלל על קברי צדיקים.

"והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל - אל ישים מגמתו נגד המתים, אלא יבקש

מהשי"ת שיתן לו רחמים בזכותם".

נוהגים לעשות התרת נדרים ולטבול במקווה כשר בערב ר"ה.

מנהג הספרדים שאחד מלקה את חברו 40 מלקות ברצועת עור.

ליל ראש השנה

- בהדלקת נרות מברכות הנשים .. להדליק נר של יום טוב וברכתשהחיינו.

- יש מהספרדיות שלא נוהגות לברך שהחיינו בהדלקת הנרות.

- בסעודת הלילה נוהגים לאכול מאכלים רבים שבשמם יש סמל לדברים טובים ואומרים יה"ר כפי שמופיע בסידורים. (אין הגבלה במספר הסימנים וכל דבר שבשפתנו יש בו סימן טוב אפשר להוסיפו לסימנים). רצוי לאכול את הסימנים בתוך הסעודה כדי שלא להיכנס לספקות בעניין הברכות (אך "בוראפרי העץ" צריך לברך על הפרי הראשון).

- נוהגים שלא לאכול בראש השנה תבשיל חמוץ או פירות בוסר(כי חמיצות אינה סימן טוב ).

ראש השנה (א) - א' בתשרי תשע"ה (25.9.14)

- מצוה מן התורה על כל איש לשמוע קול שופר. ונוהגות גם הנשים

לקיים מצוה זו (מנהג האשכנזיות לברך על מצוה זו והספרדיות

אינן מברכות).

- להלכה יש לשמוע את כל "מאה הקולות" שתוקעים בתקיעות

מיושב (לאחר קריאת התורה) ותקיעות מעומד (בתפילת מוסף)

וכולן מצוה אחת, ולכן אין להפסיק, אפילו בדיבור, בעניין שאינו

שייך לתפילה או לתקיעה מהברכות ועד לסוף תפילת מוסף.

- מי שתוקע לחולה בבית יתקע רק שלושים קולות (תקיעות מיושב).

הלכות יום טוב

א.מלאכה שנאסרה בשבת נאסרה גם ביו"ט פרט למלאכות לצורך

אוכל נפש - אפייה ובשול.

ב. מלאכות אחרות, אף שהן לצורך אוכל נפש, כגון: קצירה דישה,

טחינה, - אסורות ביו"ט.

ג. מותר להעביר מאש לאש אבל אסור להדליק אש, להקטין אש, או

לכבותה, ישנו היום בשוק מתקן אוטומטי לכבוי גז, מי שאין בידו

מתקן זה - ישאל את הרב. יש מתירים כיבוי על ידי ברז הגז החיצוני

או על ידי הרתחת מים והצפת המבערים. , מותר לאפות ולבשל אוכל

מיום טוב לשבת . אבל ניפוי קמח וטחינת אוכל וכל מלאכה שניתן

לעשותה גם לפני החג - אסורים.

אין להכין ביום זה את צרכי היום השני.

לכן יש לאחר את הדלקת נרות לאחר צאת הכוכבים

תפילות עשרת ימי תשובה

בכל התפילות בעשרת ימי תשובה מוסיפים בתפילת העמידה:

א) "זכרנו לחיים" - בברכת "אבות".

ב) "מי כמוך" - בברכת "גבורות".

ג) "וכתוב לחיים" - בברכת "הודאה".

ד) "בספר החיים" - בברכת "השלום".

מי ששכח תוספות אלו ונזכר לפני שהזכיר את שם ה' בסיוםהברכה, חוזר ואומר, ואם לא, אינוחוזר.

בכל התפילות בעשרת ימי תשובה משנים ומברכים: במקום "האל הקדוש", בברכת קדושה "המלך הקדוש" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט, בברכת השבת המשפט "המלך המשפט".

אם שכח ואמר האל הקדוש ונזכר מיד, מתקן ואומר"המלך הקדוש" ואם לא נזכר חוזר לראש התפילה.

לגבי ברכת "המלך המשפט" נחלקו הפוסקים: לנוהגים כמרן המחבר: אם נזכר קודם סיום התפילה חוזר לברכת "השיבה" ואם נזכר לאחר שעקר רגליו חוזר לראש התפילה.

לנוהגים כדעת הרמ"א : אין צורך לחזור.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר