חדשות כיפה

מיוחד לכיפה: מהו בן חורין ומיהו בעיניך בן חורין

מיוחד לכיפה: ביקשנו מכותבים שונים להגדיר לנו מהו בן חורין ולתת דוגמא למי שמייצג את ההגדרה בעיניו. הרב חגי לונדין בחר אדם אנונימי שדווקא הנין שלו ובנו די מפורסמים

צילום:

במבט ראשון המושג 'בן חורין' מתקשר לנו אסוציאטיבית לחופש משעבוד גופני-חיצוני. עבדים / פועלים שמתמרדים נגד אדוניהם זוכים אצלנו אוטומטית לכינוי 'לוחמי חופש'. ככל שאדם מתבגר הוא מכיר בכך שיש למושג 'בן חורין' משמעות עמוקה יותר והיא החופש התודעתי. יתכן להיות אדם שגופו הפיסי מצוי בכלא אולם הוא חופשי ברוחו. התרבות המודרנית העלתה על נס (ובצדק) דמויות כדוגמת נלסון מנדלה או נתן שרנסקי, שרוחן לא נשברה למרות הכבלים החיצוניים שהיו נתונות בהם.

למען האמת, בתרבות הפוסטמודרנית של היום אין כבר כל כך כבלים חיצוניים. אין צורך לדבר יותר מידי על 'חופש' משעבוד גופני. אדרבה, בתרבות ה'פוליטיקורקט' דווקא החלש פיסית / כלכלית / מגדרית - מוצא עצמו פעמים רבות בעמדת הכוח. גם 'חופש הרוח' כבר אינו מאוים בידי אף אחד. כל אחד יכול לחשוב ולומר מה שהוא רוצה. 'אבירי חופש המחשבה והביטוי' מזמן לא נרדפים; הם רודים יפה מאד באלה שלא חושבים כמותם וזוכים לחיבוק תדמיתי חם של קדושים מעונים. כיום החופש מצוי במישור אחר - היכולת לחיות ולפעול ללא הכרה מהחברה. השתחררות משיקולי תדמית ועשיית דברים רק בגלל שהם אמת - זהו בן החורין האמתי של המאה ה21.

דוגמא לאדם מסוג זה הוא אדם שחי דווקא במאה הקודמת; תלמיד חכם אנונימי בשם רבי שם טוב גפן. מן הסתם השם הזה אינו אומר הרבה היום לקורא, אבל מדובר באחד מגדולי ישראל שחי שנפטר בשנת 1927.

רבי שם טוב גפן היה תלמיד חכם עצום כבר מצעירותו בכל תחומי התורה, נגלה ונסתר; בעל רחבות אופקים מופלאה במדעי הטבע והרוח; וזכה להכרה אצל גדולי הרוח בזמנו כאחד מהמוחות היותר מבריקים של אותה תקופה. הרב קוק למשל העריך אותו מאד.

עיקר משנתו נכתבה בספרו 'הממדים הנבואה והאדמתנות (= גיאולוגיה)'. בספר זה, שיצא לפני מספר שנים בהוצאה מחודשת של מוסד הרב קוק, פורס רבי שם טוב גפן תפיסה מקורית וייחודית ביחס לממדים המצויים במציאות, להבנת מושג הנבואה ולתהליך האבולוציה של היקום (יש כאלה שמכנים את ספרו 'התשובה היהודית לביקורת התבונה הטהורה של עמנואל קנט').

ציינתי דווקא אותו כדוגמא ל'בן חורין' מפני שלמרות כישרונותיו הרבים, היה רבי שם טוב אנונימי בחייו (וכאמור נותר כך גם כיום); הפואנטה היא שהוא היה מודע לכך לחלוטין, ויחד עם זה - לכל הפחות לפי מה שכתב ביומנו שהתפרסם לאחר מותו - לא התרגש מכך כלל. שמואל הוגו ברגמן, הפילוסוף הנודע, כתב עליו "הוגה דעות אמיץ ונועז, שלא היה מוכן להיכנע לדעות שהיו רווחות בזמנו ומקובלות על כל אדם, ולפיכך גורלו של איש כזה המעז ללכת בשביל התלול והצר שלו עצמו יהיה בהכרח גורל טרגי". ברגמן רואה בו אדם עם 'גורל טרגי' אולם כאמור רבי שם טוב עצמו לא ראה זאת כך. מי שיקרא את יומנו (שמודפס כאמור בסוף הספר הממדים הנבואה והאדמתנות) ייפגש עם אדם מופלא שמשוחרר מכל שיקולי תדמית, משוחרר מכל צורך לרצות מישהו למעט את אלוהיו. התובנות שהנחיל רבי שם טוב גפן הן אבני יסוד להבנת מושג האלוהות והכרת העולם שאנו חיים בו.

בניגוד לאנשים שהיו משועבדים בחייהם אולם רעיונותיהם הופצו עוד בימיהם או לכל הפחות לאחר מותם - רבי שם טוב אינו לא כזה ולא כזה. האיש היה עלום-שם בחייו ונותר בידיעה ברורה שיוותר עלום-שם לאחר מותו - אולם כל זאת אינו משנה שחי ומת כאדם בן חורין. אמת לשם האמת. בעולם שסוגד ל'סלבס' ומודד עצמו לפי כמות הלייקים, או אפילו, במקרה היותר טוב - מתנחם בכך 'שיגיע יום ויכירו שצדקתי' - כדאי להעלות על נס דמויות כמו רבי שם טוב גפן ולזכור מהו חופש אמתי.

אגב, אחד מניניו של רבי שם טוב הוא יהונתן גפן, ובן נינו הוא אביב גפן. נקודה למחשבה...

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר