פורים נקשר בתודעה היהודית המתגלגלת מדור לדור, אל ההסתר. אסתר מן התורה מנין? [דברים ל"א] 'ואנכי הסתר אסתיר'. מצד שני, נקשר פורים אל הנס. '...בפורים מוסיפין בהודאה על הניסים.' [רמב"ם הלכות תפילה פרק ב' הלכה י"ג]. יש סתירה בין 'נס' לבין 'הסתר', זה פוצע את הטבע ומתגלה וזה מתחבא ולא ניכר. בכדי להחזיק את המקל בשני קצותיו, נוצר מושג 'הנס הנסתר'. מושג זה עצמו מכיל סתירה ופרדוקס, שהרי אם 'נס' הרי אין זה 'נסתר' ואם 'נסתר' אין זה נס. מטרתה של מסה זו להציע הנהרה למושג 'הנס הנסתר', ובעזרתו מבט כולל על המציאות.
סדר הדיון
בכדי להגדיר את מושג 'הנס הנסתר', יש להגדיר תחילה את מושג 'הנס'. בכדי להגדיר את מושג 'הנס', יש להגדיר את היפוכו. היפוכו של מושג הנס בשפת מקורות היהדות הוא 'מנהגו של עולם'. על כן יהא סדר הדיון: 'מנהגו של עולם', 'נס', 'נס נסתר'.
מנהגו של עולם
המושג 'מנהגו של עולם' מופיע בברייתא המובאת במסכת עבודה זרה:
שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי: אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים, מפני מה אינו מבטלה?
אמרו להם: אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה, הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולם מפני השוטים? אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין.
דבר אחר: הרי שגזל סאה של חטים והלך וזרעה בקרקע, דין הוא שלא תצמח, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין.
דבר אחר: הרי שבא על אשת חברו, דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. [נ"ד ע"ב]
עולם כמנהגו נוהג, מסמן את הסדר החוקי והסיבתי של המציאות. סדר זה אדיש לערכים, לעבודה זרה למוסר בין אדם לחברו בדיני נזיקין ולבגידה בתחום העריות. בניגוד לתמונה של 'השגחה' בה עקרונות החוק והמוסר גוברים חוק הטבע, 'עולם כמנהגו נוהג מסמן תמונה בה חוק הטבע גובר.
נס
מושג הנס, מסמן תמונה הפכית לתמונת 'עולם כמנהגו נוהג'. הנס הוא פציעה של חוקיות הטבע, על ידי אלוהים המנהיג את הבריאה. יאיר זקוביץ בספרון על תפיסת הנס במקרא, מבחין הבחנה חשובה. ככל שתפיסת חוק הטבע מתרופפת, מושג הנס מאבד את משמעותו. בעולם הפנטזיה כעולמה של עליסה בארץ הפלאות, מושג הנס מתמוסס: 'עליסה היתה רגילה הרבה בניסים ובנפלאות, וכל דבר שכיח נראה בעיניה משונה...' כשנעלם החתול באורח פלא - עליסה לא תמהה כלל כי החתול איננו. היא כבר התרגלה לראות פה דברים נפלאים.' מכאן נסיק אנחנו, בכדי להעמיד מושג נס מובהק, צריך להעמיד מושג טבע הדוק.
פרנץ רוזנצווייג בספרו 'כוכב הגאולה' מוסיף עוד הבחנה: תנאי הכרחי לקיומו של מושג ה'נס', הודעה מראש - בדרך כלל על ידי הנביא - כי הנס עומד להתרחש. ללא ההטרמה, הנס איננו נס, הוא רק פציעה של החוק. הנס הוא הפרה של חוק, כשכוונת מכוון מקדימה אותו.
על פי שתי ההבחנות האלה, בואו ונתבונן בשלושה מקרים: כשמשה מניף את המטה על הים ובוקע אותו, מתקיימים שני התנאים. בעולם בו ים לא נבקע, הוא נבקע. יש טבע, יש הטרמה, יש פציעת הטבע ועל כן יש נס. במקרה השני, שרה ואברהם זקנים, המלאך מבשר לה כי ייוולד לה ילד וכך קורה. יש טבע - ילדים לא נולדים להורים בגיל שכזה, יש הטרמה - המלאך מודיע מראש כי ייוולד ילד. הפציעה כאן רכה יותר, אינה דומה לידה מעבר לזמן לקריעת הים לשניים. המקרה השלישי, 'נס' פורים. נגזרה גזירה להרוג את היהודים, הבירוקרטיה מונעת אפשרות להפר את הגזירה. כתב אשר נחתם בטבעת המלך אין להשיב. אין הטרמה, יש תפילה להפרת הגזירה. והנה מופרת הגזירה. האם זה נס? אין כאן חוק טבע, למרות שמדובר בחוק נוקשה. אין כאן הטרמה, למרות שיש משאלה. נראה שמושג הנס איננו מתאים למקרה הזה. כאן מתעורר צורך למושג אחר, המושג האחר הוא הנס הנסתר.
הנס הנסתר
מי שטבע את מושג הנס הנסתר, הוא הרמב"ן בפירושו לתורה. בואו ונתבונן בשימוש שהוא עושה במושג, ונלמד ממנו על פשרו. הדוגמה הראשונה מופיעה בסיפור קורות אברהם:
והנה על כל פנים במקום ההוא בארץ כשדים נעשה נס לאברהם אבינו, או נס נסתר, שנתן בלב אותו המלך להצילו ושלא ימיתנו והוציא אותו מבית הסוהר שילך לנפשו, או נס מפורסם שהשליכו לכבשן האש וניצל כדברי רבותינו. [בראשית י"א ב']
הנס הנסתר מונגד לנס המפורסם, המפורסם פוצע את חוקי הטבע, הנסתר מתחולל בעולם הפנימי. אפשר להסביר את החלטת המלך כשינוי רצון הנובע מהבחירה החופשית, אפשר להסביר אותו כנס - נס נסתר.
הדוגמה השניה היא מלחמת בני יעקב באנשי שכם. בניגוד לכתוב בפרשה, יעקב מספר ליוסף כי הוא נלחם בחרבו ובקשתו באנשי שכם. כדי ליישב את שני התיאורים כותב הרמב"ן:
ואם נאמין בספר "מלחמות בני יעקב" (הוא ספר הישר) בא להם פחד אביהם כי נאספו שכני שכם ועשו עמהם שלש מלחמות גדולות, ולולי אביהם שחגר גם הוא כלי מלחמתו ונלחם בם היו בסכנה, כאשר יספר בספר ההוא. ורבותינו (בראשית רבה פ' י') הזכירו מזה בפסוק 'אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי' (להלן מ"ח כ"ב), אמרו נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם, חגר יעקב כלי מלחמה כנגדן, כמו שכתב רש"י שם. אבל הכתוב יקצר בזה, כי היה נס נסתר, כי אנשים גיבורים היו וכאלו זרועם הושיעה למו.
על פי הרמב"ן, רק באופן הגלוי שמעון ולוי הכריעו את המלחמה. באופן הנסתר, רוחו של יעקב שיצא לקרב היא שהכריעה את הקרב. המושג החשוב בקטע הזה הוא 'כאילו'. 'כאילו' בני יעקב הכריעו את הקרב, למעשה - עבור מי שמבין את רובדי העומק של ההתרחשות - יעקב הוא שהכריע.
הדוגמה השלישית, היא לידת יוכבד - על פי המדרש - ברדת יעקב ובניו למצרים. על פי זה, יוכבד ילדה את משה בגיל מאה ושלושים. על ה'נס' הזה כותב הרמב"ן:
אבל אומר לך דבר שהוא אמת וברור בתורה, כי הנסים הנעשים על ידי נביא שיתנבא כן מתחילה או מלאך נגלה במלאכות השם יזכירם הכתוב, והנעשים מאליהן לעזור צדיק או להכרית רשע לא יזכירו בתורה או בנביאים... ולמה יזכירם הכתוב, כל יסודות התורה בנסים נסתרים הם. ועם התורה אין בכל ענינו רק נסים לא טבע ומנהג, שהרי יעודי התורה כולם אותות ומופתים, כי לא יכרת וימות בטבע הבא על אחת מן העריות או האוכל חלב, ולא יהיו השמים כברזל בטבעם מפני זרענו בשנה השביעית, וכן כל יעודי התורה בטובות ההן וכל הצלחת הצדיקים בצדקתם... [בראשית מ"ו ט"ו]
המציאות המתוארת בתורה, איננה מתאימה לכלל 'עולם כמנהגו נוהג'. ההשגחה היא פציעת החוק, על מה שמגדיר את הנס שבתורה הוא ההטרמה - כפי שכתב רוזנצווייג. 'נס' ללא הטרמה, הוא 'נס נסתר'.
מהו נס נסתר?
אם נתבונן באשר העלינו בסעיף הקודם, נגלה שיש שתי אפשרויות להגדרת הנס הנסתר. האחת - במציאות שאיננה 'עולם כמנהגו נוהג', אלא השגחה פוצעת חוק. בהקשר הזה, המגדיר את הנס הוא ההטרמה, והתרחשות פוצעת חוק ללא הטרמה היא נס נסתר. האפשרות השניה - במציאות של 'עולם כמנהגו נוהג', ההשגחה איננה פוצעת את החוק. בהקשר הזה, אם יש אירוע פוצע חוק טבע, הרי זה 'נס מפורסם'. אם יש אירוע המטה את העולם הפנימי, את לב הפועלים בהתרחשות, הרי זה נס נסתר.
הנס הנסתר במגילת אסתר
את הנס הנסתר שבמגילת אסתר, אפשר להעמיד רק באופן השני שהוצג בסעיף הקודם. המציאות המתוארת במגילת אסתר, אין בה 'השגחה גלויה' כזאת המתוארת בתורה. ה'נס' איננו פוצע את חוק הטבע, אלא את תבנית ההכרח של ההתנהגות האנושית. אפשר להסביר את כל ההתרחשות שבמגילה, על ידי מערך סיבתי וחוקי. הפרת החוק - ביטול האיגרת של המלך אחשוורוש, יכולים להיות תולדה של מערך סיבתי אחר. אסתר וזיקתה למלך, יכולה להוות סיבה לשינוי דעתו של אחשוורוש. 'אפשר' להסביר כך את ההתרחשות, אך אפשר גם אחרת. אפשר לומר שרווח והצלה עמדו ליהודים ממקום אחר, כשהמקום האחר הוא ריבונו של עולם. אפשר כך ואפשר כך, ועל האדם להכריע מהי הפרשנות אותה הוא בוחר. זה הלב הפועם של הנס הנסתר, הכרעה מרצון כיצד אני מפרש את המציאות.
הנס הנסתר בעולם הפוסט מודרני
מושג הנס הנסתר, מתאים במיוחד לתודעה הפוסט מודרנית. תודעה זו מוותרת על מושג האמת, כלומר על המשגה אחת המתאימה רק היא למציאות. במקום מושג האמת היא מעמידה את הנרטיב, את ההמשגה הנבחרת על ידי סובייקט מסוים כתיאור של המציאות. הנס הנסתר הוא נרטיב של נס, הנבחר אל מול אופציה אחרת אפשרית לתיאור המציאות. מדוע אני בוחר באופציה הזאת? כיוון שכך אני רוצה. אני יכול אחרת, אך רוצה כך. מדוע אני רוצה כך ולא אחרת? אפשר לתת תשובות שונות לשאלה הזאת. אפשר לטעון כי הסיבה לכך היא המסורת, כך למדתי בבית אבי ואמי. אפשר לטעון כי הסיבה היא מזג הנפש, הנפש הדתית הכמהה לאלוהים מעדיפה את האפשרות הזאת. כך או אחרת, דבר אחד צריך להיות ברור וחד כתער: לעולם הבחירה באפשרות האחת, מופיעה על רקע המודעות כי יש אפשרות - הגיונית וקיומית - לבחור באפשרות האחרת. הבוחר מטיל את זהותו על כפות המאזניים, הבחירה משקפת את הזהות הזאת ויוצרת אותה.
'הדור קיבלוה בימי אחשוורוש'
[שמות י"ט] 'ויתיצבו בתחתית ההר'.
אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם.
אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעה רבה לתורה.
אמר רבא: אף על פי כן, חזרו וקבלוה בימי אחשוורוש, שכתוב [אסתר ט'] 'קיימו וקבלו היהודים', קיימו מה שקיבלו כבר. [שבת פ"ח ע"א מתורגם]
כל עוד היתה קבלת התורה תולדה של הכרח, היתה לה מודעה - שטר המבטל את תקפות הקניין, מכיוון שנעשה באונס. רק בימי אחשוורוש, מכיוון שיש חירות, יש משמעות לקבלת התורה. אסור לבלבל בין חירות לבין ספקנות. במרחב הפוסט מודרני, יש האומרים שמכיוון שהאמת הומרה בנרטיב, הוודאות הומרה בספקנות. אינני יכול להיות בטוח בעמדה, מכיוון שאין אמת. מכיוון שיש נרטיב, תמיד יש נרטיב אחר. מכיוון שיש נרטיבים שונים, אני שרוי בספק - האם אני צודק או האחר. עמדתי שלי שונה. מכיוון שיש נרטיבים שונים, אני צריך לבחור ולהכריע. ההכרעה היא וודאית, לא מפני שלא ייתכן אחרת אלא מפני שהיא משקפת את זהותי. הנס הנסתר מורה על הכרעה לפרש את המציאות כך שריבונו של עולם הוא המכונן אותה, והוא שהוביל את ההתרחשות. מי שמכריע כי נס נסתר התרחש בעולמו, מכריע כך במלוא הוודאות ששיקוף הזהות מעניק להכרעות חיים.