משנכנס אדר מרבין בשמחה!

מה ההבדל בין שמחת חודש אדר לשמחת פורים עצמו? ואיזו שמחה צריכה להיות בשאר החגים?

חדשות כיפה הרב יוסף צבי רימון 10/03/16 14:01 ל באדר א'

משנכנס אדר מרבין בשמחה!
יחצ, צילום: יחצ

הגמרא (תענית כט.) אומרת:

"אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב:
"כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה."

רש״י במקום מסביר, שימי חודש אדר ״ימי נסים היו לישראל - פורים ופסח״. כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל ימי הגאולה שמתחילים בו, ובמימרא זו מתחדש ששמחת הפורים קיימת לא רק בחג, אלא בחודש אדר כולו.

מקור לכך ניתן למצוא במגילה עצמה, המעידה על כך שהמהפך שחל בפורים השפיע לא רק על ימי הפורים אלא על חודש אדר כולו: ״וְהַחֹדֶשׁ אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב״ (אסתר ט, כב).

הגמרא (שם כט:) מפרטת דינים שונים שבהם בא לידי ביטוי מעשי מיעוט השמחה בחודש אב. בניגוד לכך, הגמרא לא מציינת כיצד מבטאים באופן מעשי את ריבוי השמחה בחודש אדר. האדמו״ר ממונקטאש (נימוקי אורח חיים, תרפו ס״ק א) מסביר מדוע הגמרא אינה מפרטת את האופן המעשי של ריבוי השמחה:

"השמחה הוא חיוב מן התורה, וכתיב ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה״, על כן בודאי אסור להיות נעצב לגמרי בתכליתו. על כן נקט רק באיזה דברים ממעטין בשמחה משנכנס אב, כדי למעט שבשאר דברים יתחזק בשמחה ובטחון בלבבו הנאמן לה׳ ומצפה לישועת הגאולה. אבל משנכנס אדר מרבין בשמחה נקט סתם, כי מדה טובה מרובה, ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה - מצווה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו, ולא נקט פרטי הדברים לשמחה [מפני] שאז היה ממעט אחריני איזו דברים ושהיה משמע רק באלו הדברים ירבה אז בשמחה, ובאמת מצווה בכל מה דאפשר להרבות בלבו ובענייניו בשמחה של מצווה."

כלומר, הסיבה שהגמרא לא כתבה מהו האופן שבו שמחים בחודש אדר היא שחכמים לא רצו להגביל את אופן השמחה בחודש זה וצורתה, אלא רצו שהשמחה תלווה את כל מאורעות החודש ואת כל מעשיו של האדם בחודש זה.

שמחה קיימת גם בחגים - "ושמחת בחגך". אולם חכמים נתנו הגדרות לשמחה בחגים, כגון אכילת בשר, שתיית יין וכדומה. גם בפורים ישנן הגדרות מעשיות למצווה (כגון משתה), אם כי מסתבר שיש גם מצוות שמחה כללית. הגדרות אלו, יש בהן גם בכדי לדאוג שהשמחה אכן תתרחש, וגם בכדי לאחד את עם ישראל סביב השמחה, בכך שכל העם נוהג בדברים מסוימים הגורמים לשמחה. אולם בחודש אדר לא ניתנו הגדרות לשמחה. מצד אחד, לא רצו לקבוע הגדרות מעשיות למשך חודש שלם, ומצד שני, יש כאמור צד בספונטניות של השמחה שהופך אותה לאישית יותר, ולעתים למרוממת במיוחד.

משילוב הדברים ניתן ללמוד, שיש חשיבות לשמחה ספונטנית ואישית, ויש חשיבות לשמחה מוגדרת יותר, שהגדרותיה משותפות לכלל הציבור. בחודש אדר כולו שמחים בצורה אישית וספונטנית, אולם במרכז החודש ישנה גם שמחה מוגדרת. זאת, כדי להזכיר לנו שהשמחה היא שמחת ה', שמחה של רוח ולא של הוללות, שמחה שיש בה אמנם צד אישי, אולם צד זה יודע שאת כל עוצמתו ומהותו הוא יונק מן הכלל.

ראשונים רבים פסקו ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה", אולם הרמב״ם והשולחן ערוך השמיטו את דברי הגמרא הללו (אף שלגבי חודש אב הם כותבים ש״משנכנס אב ממעטין בשמחה״. עם זאת, נושאי הכלים הביאו מימרא זו להלכה.

הרב רימון הוא ראש בתי המדרש ורב הקמפוסים במרכז האקדמי לב, ראש מרכז הלכה והוראה, מתוך ספרו החדש "פורים - הלכה ממקורה"

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן