מגילת הגאולה

מדוע אסתר ראתה צורך לתקן את יום הפורים כחג לכל דבר וענין, אלו ערכים היא רצתה להנחיל בכך לעם היהודי כולו?

חדשות כיפה עדי יצחקי 21/03/16 12:15 יא באדר ב'

מגילת הגאולה
shutterstock, צילום: shutterstock

מגילת אסתר מגוללת בתוכה סיפור מרתק במלוא מובן המילה. במגילה מתחוללת שרשרת של אירועים שמשפיעים אחד על השני בצורה מופתית ובסופם ניצל העם היהודי מגזרת המן. לאחר שניצחו היהודים במלחמה מול הצר הצורר אותם הם קבעו יום שמחה ומשתה. אסתר לא הסתפקה ביום השמחה שקיבלו היהודים על עצמם ועל זרעם אלא כתבה איגרת פורים שניה שתפקידה לקבע את יום הפורים לדורות הבאים. נקודה זאת צריכה מעט ביאור, מדוע אסתר ראתה צורך לתקן את יום הפורים כחג לכל דבר וענין, אלו ערכים היא רצתה להנחיל בכך לעם היהודי כולו?

במהלך הדורות הוצעו מספר תשובות לשאלת הרלוונטיות של חג הפורים. אחת מהן היא פרסום הנס[1], בדומה לחג החנוכה הקב"ה עשה לעם ישראל נס וכדי לפרסמו ברבים על העם לקבוע יום חג שבאמצעותו יפרסם את הנס -לכן אסתר קיבעה את החג לדורות. תהייה שיכולה לעלות מתוך ההסבר היא שהרי בחנוכה כאשר אדם מדליק נרות הוא מפרסם בכך את נס פח השמן אך בפורים כאשר אדם מחלק משלוח מנות ומתנות לאביונים איזה נס מתפרסם בכך? כיצד בחלוקת המנות והמתנות בזמן הזה מתפרסם נס ההצלה בימים ההם?

הסבר נוסף למהות חג הפורים ניתן לראות מהתלמוד הבבלי: " אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה- אף אסתר סוף כל הניסים"[2]. לפי הסבר זה מקובל לקרוא למגילת אסתר כמגילת הגלות. סיפור המגילה- בה לא מוזכר שם ה' ולו פעם אחת, מכין את העם לגלות הארוכה והמפרכת בה לא יזכו לחוות התגלות אלוקית פלאית. לפי תפיסה זאת, הנס שהתרחש ליהודים מוגדר "סוף כל הניסים", כמו ששחר הוא לא בדיוק חלק מהלילה כך גם מגילת אסתר היא לא בדיוק חלק מהניסים הפלאיים שקדמו לה היסטורית. המגילה קרובה יותר לניסים שניתן להסבירם כדרך הטבע ולכן תיקנה אסתר את חג הפורים ככזה שירים על נס את התגלות ה' מתוך הטבע ויהיה מודל ליהודי הגלותי.

הסבר זה מסתדר היטב עם הפשט, שכן אפילו השמות מרדכי[3] ואסתר היו שמות נכריים שנועדו כדי להסתיר את זהותם היהודית. כמו כן בתחילת המגילה רואים שהיהודים מנסים להשתלב בחברה הנוכרית ומשתתפים במשתה אחשוורוש הרווי בפריצות ונטול כל ערך יהודי. הבעיה המהותית בהסבר הזה היא חוסר התאמתו של המודל של היהודי הגלותי ליהודי בן ימינו שחי בארץ ישראל. יהודי ארץ ישראלי אינו מתבייש ביהדותו, והנס שהתחולל בפורים לפי הגישה הגלותית מעט לא רלוונטי עבורו;
אם נעיין מעט במגילה נוכל לשאול מה תכליתה של כל שרשרת האירועים, ביניהם: המלכת אסתר למלכה, רשימת מרדכי בספר הזכרונות, הריגת המן, מינוי מרדכי למשנה המלך? התכלית מתמצה בפסוק "פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם". הנס הוא הרשות שניתנה ליהודים להתגונן בידי התוקפים אותם, וכי יהודי בן ימינו יכול להזדהות עם המסר הזה ולחגוג ביום משתה את הרשות שנתנו לו רק כדי להתגונן?!

מובא במדרש "וימי הפורים אינם בטלים לעולם שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים"[4] מכאן לומדים שחג הפורים יחגג גם לעתיד לבוא בזמן הגאולה גם כאשר שאר המועדים יתבטלו. מדברים אלו יוצא שחג הפורים הוא המועד הכי רלוונטי לכל יהודי בכל דור. השיטה שמציעה הסבר מהותי ועמוק ובך מאחדת את ההסברים הקודמים מתייחסת אל מגילת אסתר כמגילת הגאולה.

אמנם שרשרת האירועים המתוארת במגילה באריכות לא יצרה שינוי משמעותי במציאות למעט הרשות ליהודים להחזיר מלחמה לאויביהם. אך זוהי לא סיבה לזלזל בשינוי הרוחני הפנימי שהתחולל בעם היהודי. מנקודת מבט של יהודי שמרגיש תחושת זרות בדידות וניכור מהסובבים אותו ובנוסף גזרת שמד מרחפת על ראשו, התחילו היהודים לחוש תחושות של אופטימיות כאשר ראו נציגים בדמות אסתר המלכה ומרדכי שמייצגים אותם בצורה טובה במלכות. נוסיף גם את טלייתם של המן הצורר ומשפחתו על עץ במרכז העיר. נכון, עדיין ניתנה להם הזכות רק להחזיר מלחמה אבל זהו ביטוי משמעותי להפיכת היהודים ללגיטימיים בממלכת פרס. די בתחושות כאלו כדי להרים את המורל הירוד של העם וליצור הרמוניה ואחדות לאומית הגורמת פחד ומורא לשאר העמים "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם". רק לאחר מכן הם מנצחים במלחמה בקרב שתוצאתו ידועה מראש, כאשר העם אופטימי ומאוחד- הוא ינצח.

אם כן, גם את פרסום הנס נוכל להבין בצורה אחרת שהרי הנס המדובר הוא לא הניצחון במלחמה שהיה ידוע מראש, אלא שרשרת האירועים שהובילה לעליית המורל של העם היהודי. מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים מפרסמות את הנס בצורה הכי טובה. כמו אז, גם היום יהודי שמחלק מתנות לעניים או נותן מתנות לחבריו מעלה את אחדות העם ובוודאי שמפרסם בכך את הנס של ההנצלות מגזרת השמד בזכות אחדות העם.

המסר שרצתה להעביר לנו אסתר בכך שקבעה את חג הפורים לדורות הוא ערך אחדות העם, זהו הנס האמיתי. נס כזה של אחדות לאומית קורה בדרך הטבע וגם בגלות אך זה לא מפחית לרגע ממעלתו הגדולה. כמובן שהנס הזה רלוונטי גם ליהודי הציוני שחי בא"י ומבין את כוחה של האחדות והשפעתה על הצלחת העם. יהי רצון שנזכה לחגוג השנה ובשנים הבאות את חג הפורים מתוך אחדות לאומית, ובמהרה יבוא לציון גואל.

הכותב: עדי יצחקי שיעור ה' בישיבת ההסדר רוח צפונית בעכו


[1] תלמוד בבלי מסכת מגילה ג:

[2] תלמוד בבלי מסכת יומא כט.

[3] תלמוד בבלי מנחות סה.

[4] מדרש משלי פרשה ט

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן