פרשת זכור
א. האם אשה חייבת לשמוע פרשת זכור? מחלוקת הפוסקים. מי שיכולה – תבוא ותשמע. מי שלא – תקרא בביתה מתוך חומש. מי ששמעה את הקריאה במשך שלוש שנים, שזה כמו נדר, וכעת אינה יכולה לבוא, יתכן שצריכה התרת נדרים ותפנה לרב (מקראי קודש לרב הררי, עמ' כב).
ב. על מה צריך להתכוון לפני קריאת זכור? עלינו לזכור את אשר עשה לנו עמלק ושעלינו למחותו. יש להתכוון לפני הקריאה לצאת ידי מצוה מן התורה של "זכור", על-ידי הקורא בתורה (מ"ב תרפה, יד-טז).
ג. פספסתי פרשת זכור – מה לעשות? תבקש מהקורא בתורה בשחרית של פורים, שיכוון להוציא אותו ידי מצות "זכור", שהרי גם בפורים קוראים על עמלק (דעת המג"א המובא במ"ב ס"ק טז).
זכר למחצית השקל
ד. מה זה זכר למחצית השקל? נוהגים לתת צדקה, שהיא זכר למצות מחצית השקל (רמ"א תרצד, א). לכן אין לומר על הצדקה שהיא "מחצית השקל" (שזה הקדש ששייך למקדש) אלא רק "זכר למחצית השקל" (ילקוט יוסף, מועדים עמ' 310).
ה. מתי נותנים זכר למחצית השקל? נוהגים לתת בזמן מנחה של תענית אסתר (רמ"א הנ"ל). אך יוצא ידי חובה גם אם נתן בכל חודש אדר (מקראי קודש עמ' נו).
ו. כמה כסף לתת לצדקה? אשכנזים נוהגים לתת 3 מטבעות של חצי ש"ח (רמ"א). וכל המוסיף – מוסיפים לו. ספרדים נוהגים לתת את הסכום המקורי של מחצית השקל. השנה (תשע"ח) זה יוצא בין 17-22.5 ש"ח (לפי הדעות השונות). מי שמצבו הכלכלי קשה, די שיתן חצי ש"ח (ילקוט יוסף, זכר למחה"ש סע' ד).
ז. לתת גם עבור אשתי וילדיי הגדולים? כן. ויש נוהגים לתת גם בעד הילדים הקטנים ואפילו בשביל עוּבּר (עי' מ"ב תרצד, ה; ילקוט יוסף סע' ה-ו).
ח. אני בחודש ראשון להריון, האם עליי להתענות בתענית אסתר? מעוברות, מניקות וחולים פטורים מצום זה (רמ"א תרפו, ב; ועי' שער הציון תקנ, ב וכך הוא מנהג ירושלים). בשונה מתשעה באב ויום כיפור שצריך לעשות שאלת רב.
קריאת המגילה
ט. האם נשים חייבות לשמוע קריאת מגילה גם ביום? כן. המצוה העיקרית של שמיעת המגילה היא ביום, כמו שאר מצוות פורים שהם דווקא ביום – משלוח מנות וכו'. אלא שתיקנו חכמים לקרותה גם בלילה. ונשים מחויבות בפורים כמו גברים (שו"ע תרפז, א; תרפט, א; שער הציון תרצב, כז).
י. האם להביא ילדים מתחת לגיל בר מצוה לקריאת המגילה? נכון לחנך ילדים שמסוגלים להבין את המגילה לבוא לשמוע אותה (שו"ע תרפט, א ובאור הלכה סע' ו). מסתבר שדין חינוך הוא בילד שמסוגל לשבת בשקט עד סוף הקריאה (הגר"מ אליהו, במקראי קודש עמ' קיב). וצריך האב שהילד ישב לידו וכך יוכל לחנכו לשמיעת המגילה כראוי (מ"ב תרפט, יח).
יא. לא שמעתי כמה מילים בקריאת המגילה בגלל שנמנמתי, מה לעשות? מי שלא שמע אפילו מילה אחת מהמגילה, לדעת רוב הפוסקים לא יצא ידי חובה (מ"ב תרצ, ה). בין אם לא שמע בגלל רעש, בין אם לא שמע בגלל שנמנם (שו"ע תרצ, יב). ולכן יקרא בעצמו בזריזות את המילים שהחסיר עד שידביק את הקורא. ולא ילחש לגמרי, אלא יקרא באופן שהוא שומע את עצמו אך אינו מפריע לאחרים (מ"ב תרצ, יט ושעה"צ תרפט, ז).
יב. ריחפתי בחלק מקריאת המגילה, האם יצאתי? מי שהתנמנם לא יצא, כאמור לעיל. אך מי שקצת 'חלם' וחשב על דברים אחרים, כלומר הוא שמע באוזניו את הקריאה אלא שלא התרכז בה – יצא ידי חובה (מקראי קודש עמ' קכט).
מתנות לאביונים
יג. כמה כסף צריך לתת והאם מספיק לתת לעני אחד? על כל גבר ואשה לתת לשני עניים, כמו שכתוב במגילה לשון רבים - "ומתנות לאביונים" (שו"ע תרצד, א). לכל אחד מהם יש לתת שיעור סעודה מינימלית (למשל מנת פלאפל). יוצא סך הכל: לתת שווי של שתי מנות פלאפל. אמנם בשעת הדחק ניתן לתת אפילו שקל. (עי' שערי תשובה תרצד, א; מועדים וזמנים ו, קז; מ"ב שם, ב-ג; מקראי קודש עמ' קסד).
יד. אני בת 13 ומעולם לא נתתי בעצמי מתנות לאביונים. האם עליי לתת בעצמי או שדי בכך שההורים נותנים? החל מגיל בת מצוה את זוכה לקשר ישיר למצוות ולא רק דרך ההורים. ולכן אם יש לך כסף משלך, עלייך לתת מתנות לאביונים, כשם שעלייך לשלוח מנות ולשמוע מגילה פעמיים (ערוך השולחן תרצד, ב).
אפשרות חלופית היא שיתנו ההורים סכום נוסף לגבאי צדקה בשבילך, שהרי אפשר לתת דרך שליח (כף החיים תרצד, טו וכן קיבלתי מרבותיי).
טו. תרמתי לפני שבוע כסף לארגון צדקה, והתכוונתי שזה יהיה בשביל 'מתנות לאביונים'. מה הדין? מצוין שתרמת, אבל לא יצאת ידי מתנות לאביונים, שאותם יש לתת דווקא ביום הפורים (מ"ב תרצה, כב).
ממולץ לתת לגבאי הצדקה לפני פורים, שדואגים לחלק את הצדקה לעניים ביום פורים עצמו ולא לפני כן (כף החיים תרצד, טו והרבה פוסקים נוספים).
משלוח מנות
טז. לכמה אנשים עליי לתת משלוח? מן הדין יש לתת לאדם אחד משלוח. משלוח חייב לכלול שתי מנות של מאכל או משקה, כמו שכתוב במגילה "משלוח מנות" (שו"ע תרצה, ד).
יז. אפשר לקיים משלוח מנות בבקבוק קולה? כן, בצירוף של דבר מאכל. גם משקה נחשב למנה אחת מתוך שתי המנות שצריכות להיות במשלוח (מ"ב תרצה, יט). כל אחת מהמנות במשלוח צריכה להיות דבר שראוי לכבד בו אורח שבא לבקר (עי' ערוך השולחן תרצה, טו; הגר"מ אליהו במקראי קודש עמ' קעח). למשל, אפשר לתת כמנה במשלוח כמות מכובדת של בוטנים, אבל לא מספיק לתת "כזית" בוטנים.
יח. אשתי נותנת הרבה משלוחי מנות, האם זה מוציא גם אותי ידי חובה? אם אשתך נותנת 'בשם המשפחה' לפחות שני משלוחים, זה מועיל גם בשבילך (כמו בשליחות, ועוד שהמשלוחים הם מכספי שניכם). יש מעלה שתיתן בעצמך לפחות משלוח אחד.
יט. האם אפשר לשלוח מנות לאבֶל? בדעת הספרדים יש בזה מספר מנהגים, ולדעת הרב עובדיה יוסף נוהגים לשלוח לאבל כרגיל (ילקוט יוסף אבלות מג, ז). האשכנזים נוהגים שלא לשלוח לאבל בתוך השלושים, וכן לאבל על הוריו בתוך י"ב חודש (רמ"א תרצו, ו). ויש מקילים לאחר השלושים לשלוח בלי מאכלים שמיוחדים לשמחה אך ראוי להחמיר (מ"ב ס"ק כא). ומכל מקום מותר לשלוח לבני משפחתו של האבל.
נציין שהאבל עצמו חייב בכל המצוות ובכללם גם במצוות הפורים – מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודה (שו"ע תרצו, ד-ו).
סעודת פורים
כ. איך מתחילים את הסעודה? מתפללים מנחה מוקדמת, לפני הסעודה (רמ"א תרצה, ב). בנוסף, "טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה". "והיא מגינה עליו שלא יארע לו קלקול בסעודה" (ד"מ ג).
כא. עם מי אוכלים? כל המצוות בפורים קשורות לאחדות וקירוב בתוך עם ישראל. מצוה לאכול בצוותא כדי להרבות בשמחה, ככתוב "משפחה ומשפחה" (אסתר ט, כח ורש"י; מ"ב תרצה, ט). כדי להתאחד ולשמוח באמת, ראוי שבכל בית יזמינו לפחות משפחה אחת נוספת שאינה במעגל הקרוב, ואולי גם אין לה עם מי לסעוד בפורים.
כב. האם צריך לערוך ממש סעודה? אכן, יש מצווה לסעוד וראוי ליטול ידיים, לאכול בשר (או עוף) ולשמוח עם יין.
כג. מה עושים עם ברכה האחרונה אם שותים יין מחוץ לסעודה? צריך להקפיד שלא לשכוח לברך ברכה אחרונה מיד בסיום השתייה כדי שלא ישכח לברך, ונמצא מקלקל.
'על הניסים'
כד. שכחתי לומר 'על הניסים' בברכת המזון, האם לחזור ולברך שוב? לא. אבל אפשר להשלים כשמגיע ל'הרחמן', ולומר 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים...' ולהמשיך את הנוסח הרגיל (מ"ב תרצה, טו). וכן בתפילת לחש אפשר להשלים בסוף התפילה ב'אלוקי נצור'.
כה. סעודת פורים נגמרה בלילה, האם לומר בכל זאת 'על הניסים' בברכת המזון? כן. כי התחלת הסעודה קובעת והיא היתה ביום (שו"ע תרצה, ג). מאותה סיבה, מי שסיים סעודה שלישית של שבת, לאחר צאת השבת, אינו אומר 'על הניסים'.