חדשות כיפה

סוד האהבה בין המלך למלכה

מה קרה שם בין אסתר ואחשוורוש? איך זה מתקשר ליחסים עם מרדכי? ולמה המן אשם? התבוננות נוספת בסיפור המגילה

shutterstock

צילום: shutterstock

בהתבוננות במגילת אסתר עולות מספר שאלות:

א. כיצד ייתכן שאחר שאחשורוש הפסיד אישה אחת (ושתי), לא בירר קצת יותר על אשתו החדשה (אסתר), ונתן לה שלא להגיד מאיזה "עם" היא ומה המקור שלה?

ב. כיצד ייתכן שאחשורוש לא ידע שמרדכי היהודי הוא בן זוגה של אסתר (או לפחות הבן דוד שלה), הרי הוא התהלך שם יום יום, ואת מרדכי הוא הכיר מהסיפור של "בגתן ותרש". ומן הסתם אנשים סיפרו על הקשרים בינו ובין אסתר?

ג. מדוע לילה אחד פתאום נדדה שנתו של המלך אחשורוש?

ד. כיצד ייתכן שהמן שהיה ידידו הטוב של המלך עד המשתה השני, הפך בשנייה אחת להיות השונא הגדול של המלך אחשורוש?

ה. בסוף סיפור המגילה כשאסתר מאשימה את המן בניסיון לחסל את העם שלה, מדוע אחשורוש האשים את המן באונס המלכה, כשהוא בסה"כ התחנן על חייו?

ננסה לתת הסבר ששופך אור על כל המגילה. אחשורוש לפני שנשא את אסתר ידע היטב את העם שלה, וידע היטב שהיא אחיינית של מרדכי, הרי מרדכי כל יום התהלך בחצר בית הנשים. אבל היה לו נוח שאף אחד לא יידע שהוא נשוי לאישה יהודייה.

חז"ל אומרים לנו שכל מקום שכתוב ה"מלך" במגילה, זה רומז ל"מלכו של עולם", ה' יתברך. כמובן שמלכו של עולם יודע היטב מי זה כלתו, כנסת ישראל.

בין כל הנשים, כולם מתרגשות מהמלך אחשורוש, כולם מתאפרות ומתבשמות. ורק אחת באה בלבוש הפשוט ביותר. ודווקא בה בוחר המלך. הוא אוהב את הפשטות והצניעות שיש בה (אסתר פרק ב, יז): "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי". הוא שמח שיש לו אישה שלא עושה רושם, ולא מחפשת להשתלט עליו, ולא תנסה ללכת נגד רצונו.

אך אסתר לא מחזירה לו כלל אהבה. כדברי הגמרא (סנהדרין דף עד עמוד ב): "אסתר קרקע עולם".

כמה זה קשה לאחשורוש. כמה זה כואב למלך, הריחוק שלו מאהובת ליבו.

הנמשל של המלך זה ה' יתברך, שאוהב מאוד את עם ישראל , ובחר בעמו מתוך אהבתו אותו (דברים פרק ז, ז-ח): "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים: כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם". אבל את עם ישראל מעניין דברים אחרים. וזה מצער את המלך. הוא לא יודע מה לעשות.

אחשורוש מגדיל את המן שונא היהודים. הוא יודע שכל מה שמעניין את המן זה להרוג את מרדכי ואת עמו. כל זה כדי לעורר את אסתר המלכה שתבוא ותבקש ממנו על נפשה ועל עמה. הרי הוא יודע היטב שהיא תרצה להציל את חייה וחיי עמה.

וכן ה' יתברך מלכו של עולם, מעניש את בניו אהוביו, ונותן לעמלקים להשתולל כדי שיזעקו אל ה' ויפנו אליו בתפילה ותחנונים. וישעבדו את ליבם לאביהם שבשמים. ה' רוצה לראות מסירות נפש אחד למען השני. "וכאשר אבדתי אבדתי" מסירות נפש שלנו למען עם ישראל.

הכל מתנהל כשורה, כמו בתכנית, אסתר מגיעה אל אחשורוש, והיא נזכרת לפנות אליו, להביע חיבתה לפני המלך. אבל אז במקום לבקש את אהבת המלך, לבקש "ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". היא מבקשת את "המן" יחד עם המלך. והמלך כועס כולו, אבל הוא לא יכול לענות לה.

בנמשל ה' מעניש את ישראל, וכשעם ישראל פונה אל ה', הוא אומר לו, אנחנו אוהבים אותך, אבל אוהבים גם את התאוות יחד עם המצוות. וזה מכעיס את ה' עוד יותר. כדברי אליהו הנביא לעם ישראל (מלכים א פרק יח, כא): "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים: אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו".

המלך רוצה לומר לאסתר אני רוצה אותך לבד, לא עם הנוכל הזה (המן). אבל את רוצה אותו בכל זאת. מה קורה לך? את לא מבינה שהבאתי אותו רק כדי לעורר אותך שתחפצי בי?!

במשתה הראשון ציפה המלך שאסתר תדבר לעניין, ותגיד שהיא אוהבת אותו. אבל אסתר מבקשת מאחשורוש שוב את המן למחרת. איזה כאב לב!!! היא רוצה קדושה וטומאה ביחד. זה לא הולך יחד. מה עושים?

הדבר מסעיר את המלך, הוא לא ישן כל הלילה. הוא כועס שהמן יותר מדי מעורב בזוגיות האישית שלו.

ל-ה' כואב מאוד, למה בניי לא אוהבים רק אותי. אמנם הם רוצים אותי, אבל רוצים גם את הקליפות (ישעיהו פרק א, יא-יד): "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'... חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא", עדיף שלא תעבדו במקדש אם תוך כדי אתם עובדים גם עבודה זרה. אתם גם דתיים, אבל גם עוברי עבירות. השכינה בוכה ומיללת כל לילה (ברכות דף ג עמוד א): "אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות". כואב לשכינה על הבלבול שעם ישראל נמצא בו.

באותו הלילה כבר מבהיר המלך להמן הרשע שהוא שונא אותו. המלך מסביר לו טוב מאוד שכל מטרת הקידום שלו, זה להביא את המלכה אליו. ועוצר אותו מלהתלהב, ומודיע לו שהוא בעצמו ינקום במי שהולך לפגוע באהובתו (יואל פרק ד, כא): "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן"

אחרי שהמלך לא ישן לילה שלם. וכדברי המדרש (מדרש זוטא - איכה. פרשה א ד"ה [ז] כל רעיה): "מיום שחרב בית המקדש וחרבה ירושלם אין שמחה לפני הקב"ה עד שיבנה את ירושלים ויחזור את ישראל לתוכה". הוא נסער עד מאוד ורוצה לשמוע מה יש לאסתר להגיד, מה הסוד שלה, ומדוע היא הזמינה את המן הרשע למשתי הזוגי הפרטי שלהם.

בשעה שאסתר מספרת "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד ולהרוג ולאבד..." שואל אחשורוש בתמימות: "מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן?!" - הוא זוכר היטב שלפני מספר ימים הוא נתן להמן להשמיד את כל היהודים, אך מנצל את ההזדמנות האדירה שניתנה לו, לגלות את ליבה של אהובת ליבו.

ואז אסתר קופצת ואומרת: "איש צר ואויב המן הרע הזה!".

המלך מתמלא בכעס על המן. כעת מתגלה פנימיות נשמת עם ישראל. מתגלה שהעם הזה בפנימיותו אוהב רק את המלך, ולא אף אחד אחר. וכעת הוא רוצה להפיל את המן הרשע מהעולם.

ולכן מאשים המלך את המן באונס המלכה: "הגם לכבוש את המלכה עימי בבית?!". המן אמנם רק התחנן על נפשו, אבל את אחשורוש זה לא מעניין. כי יש מצווה לדון לכף חובה את הרשעים. המלך מפיל עליו גם תיקים שהוא לא בטוח אשם בהם. כדברי ה' למשה (שמות פרק ז, ג): "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". אצל רשעים כל כך גדולים מוסיפים להם עונשים על כל הצער שהם גרמו.

בסיומה של המגילה מתגלה הסוד, המלך שמח כי המלכה איתו ושמחה בו. כפי שיהיה לעתיד לבוא, שה' מבטיח לנו (ירמיהו פרק לא, ב): "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ".

שנזכה בקרוב לייחוד קודשא בריך הוא ושכנתיה, שתתגלה אהבת ה' בשלמותה, שזהו סוד מגילת אסתר.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר