חדשות כיפה

למה מתחפשים בפורים?

מה מקור המנהג להתחפש בפורים? האם זה מתאים ליהדות שכל כך מקפידה על האמת והיושר? מה לגבי להתחפש לבן המין השני והאם מותר להתחפש לגוי? על שאלות אלו ואחרות, ועל טעמים עמוקים למנהג ההתחפשות בפורים - במאמר שלפניכם

מספרים שפעם בפורים נכנס אחד מן החסידים לר' חיים מצאנז בעל ה"תורת חיים". אותו חסיד, עיסוקו היה במסחר ובמשך כל השנה היו לו עסקים קרובים עם הגויים, ולא היה מונע את עצמו מלהתקרב אליהם מאוד, להיות מושפע מהם וללכת בדרכיהם. הוא הגיע אל הרבי בפורים כשהוא מחופש (כמה מפתיע…) בבגדי נוכרי. הרבי ניצל את ההזדמנות כדי לשגר לעברו 'עקיצה' על התנהגותו כל השנה: "לְמַה התחפשת? לגוי? הלא זוהי תלבושתך האמיתית המתאימה לך לכל ימות השנה. אם ברצונך להתחפש בפורים למשהו שונה, עצתי לך שתתחפש דווקא ליהודי…"


________________________________


אחד הדברים המאפיינים את חג הפורים הוא המנהג להתחפש. החנויות מלאות בתלבושות שונות ומשונות ובאביזרים שרק הולכים ונעשים משוכללים יותר ויותר משנה לשנה. אם פעם ההתלבטות הייתה פשוטה – האם להתחפש למרדכי היהודי או לכהן גדול, לאסתר המלכה או לכלה, בימינו הרפרטואר התרחב מאוד. מסדאם חוסיין ועד חיים יבין, ומחפיסת סיגריות ועד טלפון נייד, וכל המקורי והנועז יותר – הרי זה משובח.


שאלתם פעם את עצמכם מה המקור למנהג יוצא הדופן הזה? האם מתאים ליהדות שכל כך הרבה מדברת על יושר וכנות לשנות מן האמת ולהפוך עצמך פתאום למישהו אחר?


ובכן, למנהג ההתחפשות יש רמזים כבר במגילת אסתר. המוטיבים העיקריים במגילה הם ההיפוך וההסתר. ההיפוך הוא בגורל היהודים – "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב", וההסתר מרומז בשם "אסתר" עצמו, המלמד על גודל ההסתר שקיים לאורך המגילה כולה. שם ה', כידוע, נעדר ממנה באופן מפתיע, אך ריבונו של עולם מסתתר מאחורי הקלעים ומושך בחוטים כל הזמן. יש מן המפרשים האומרים שבמילה "המלך" (לעומת "המלך אחשוורוש") שמופיעה במגילה רמוז מלכו של עולם הפועל ועושה.


הדסה, בת דודו של מרדכי, מחליפה את שמה לאסתר, מסתירה את מוצאה ומתחפשת ללא יהודייה. מרדכי שבתחילה יוצא בלבוש שק ואפר, הופך בהמשך את בגדיו ל"לבוש מלכות תכלת וחור ותכריך בוץ וארגמן". גם חרבונא שהיה מסריסי המלך, היא בעצם אליהו הנביא זכור לטוב שהתחפש לדמות זו, כמו שאומר המדרש.



בשם הבעש"ט אומרים שמתחפשים בפורים משום שמצווה לתת צדקה לאביונים, ומצוות צדקה בהידורה הוא "מתן בסתר" כדי שהעני לא ידע מי נותן לא את הצדקה ולא יתבייש, והנותן לא ידע למי הוא נתון את תרומתו ולא יתגאה עליו. לכן כולם מתחפשים בפורים ואין יודעים מיהו הנותן ומיהו המקבל, והצדקה הופכת להיות "מתן בסתר".


בספר "מנחת יצחק" הסביר באופן אחר – כוח הטומאה והרע בעולם (שהוא שורשו של המן ועמלק) מנסה להטעות את האדם על ידי זה שלוקח כל מיני עבירות ומעשים רעים, ובתחבולות מרמה מלביש אותם מחלצות כאילו זה רצון ה', ובזה מטעה את האדם לחטוא. "וכיוון שנצחו ישראל את המן והסירו את הלוט הצבוע מעל פניו וזכו לראות נכונה את דרך ה', ולא להיכשל בסמיית עיניים של השטן – לזכר כך משנים המלבושים".


בספרי המנהגים והחסידות ישנם עוד טעמים רבים ועמוקים לעניין שלא הבאנו כדי לא להאריך יתר על המידה, והמעוניין ימצא כל דבר במקומו.



ראוי להעיר שלעומת כל זה קיימת גם דעתו של הגר"מ מזוז שליט"א הטוען שלמנהג ההתחפשות אין מקור אמיתי, והוא נשתרבב ממנהגי הגויים יושבי אירופה אשר בימי חגיהם נהגו להתחפש בהמון רב לשם השעשוע. לכן דעתו היא לדחות את המנהג הזה, גם בגלל כל מיני מכשולים ואיסורים הבאים על ידי מנהג זה.


אך בפועל הדבר מקובל כמעט בכל תפוצות ישראל והתקבל אצל העם כחלק ממנהגי החג.



התחפשות למין השני


יש שנהגו להתחפש בפורים לבן המין השני – גברים לבשו שמלות, ונשים לבשו בגדי גברים. לכאורה יש בזה בעיה מצד איסור תורה של "לא ילבש גבר שמלת אישה", אך כבר כתב הרמ"א "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אישה ואישה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא (בלבד)… ויש אומרים שאסור, והמנהג כסברא ראשונה". כלומר, כיוון שמטרת ההתחפשות אינה לשם התערבות נשים בגברים ופגיעה בצניעות אלא לשם שמחה, אין לאסור את הדבר. היו עוד מן הפוסקים שסברו כמותו, אך היו גם רבים שהתנגדו לדבר, מהפוסקים הראשונים ועד לפוסקי דורנו (ביניהם הרבי מליובביץ' זצ"ל, ויבדל"א הרב עובדיה יוסף שליט"א). אחרים כתבו שגם אם בעבר לא נהגו איסור בדבר, היום כשיש פריצות גדולה והתדרדרות רבה בענייני צניעות יש להימנע מן הדבר לגמרי.



התחפשות לגויים


היה מנהג בקהילות ישראל מימי קדם להתחפש בפורים דווקא לגויים. היו שהסבירו שזה בא להראות שכל מה שישראל חוטאים ומתדמים לאומות העולם, זה רק כלפי חוץ, כמו המתחפשים האלה שנראים דומים לנוכרים אך מבפנים הם יראים ושלמים עם ה'.


טעם נוסף לדבר הוא שכל שנאת עמלק לישראל באה לו מאבי אביו עשו, ששנא את יעקב על אשר לבש את בגדיו ונכנס לקבל את הברכות. לכן עכשיו שוב אנחנו מתחפשים כדי להראות שלא היה זה חטא אלא ראויים אנחנו לרשת את נחלתו של עשו, ואפילו אם יעקב לבוש בגדי עשו "גם ברוך יהיה".


לעומת זאת היו שהתנגדו לדבר, וביניהם האדמו"ר ה"שפע חיים" שאמר שמי שירא אלוקים באמת אזי שיתחפש לצדיק, כי המלבוש החיצון מבטא את פנימיותו ומאוויו של האדם – "ונכנס יין יצא סוד", ומגלה בזה לכולם מה שטמון בלבבו. ואמר עוד שכל הגזירות שגזרו הגויים על היהודים יכולים היו הצדיקים לבטלם, מלבד גזירת הגיוס של בחורי ישראל לצבאותיהם, וזאת בגלל שרבקה הלבישה את יעקב את בגדי עשו החמודות, ומאז נותן הדבר כוח להם להלביש אותנו את בגדי שרד של צבאותיהם וכל מי שעושה כן לא יוצא מזה תועלת לעם ישראל.


מעניין מה שמסופר על הסבא משיפולי שכאשר היה צורך לפעול איזה דבר אצל השלטונות בעקבות איזו גזירה רעה, היה מגייס ביום הפורים כמה יהודים מאנשי שלומו, והיו מתחפשים לשרי הגויים, שופטיהם ומלכיהם והיו עושים מעין משחק ('פורים שפיל') והיו חורצים משפט כרצון הסבא הקדוש ובזה הצליח להפר כל מיני גזירות קשות. היו לו בזה סודות גדולים ופעל עבור עם ישראל ישועות גדולות ומופלאות על ידי זה.




ומה אתכם? לְמַה אתם מתחפשים השנה?


_________________________




– המאמר מבוסס על מאמרו של הרב יצחק יהודה מגליון "קולמוס". המעוניין בהרחבה נוספת יוכל לעיין במאמר המקורי. אין במה שנכתב כאן יומרה לפסיקת הלכה בנושא אלא רק להציג דעות שונות שהובאו, ולמעשה אם מתעוררות שאלות – כל אחד ישאל את רבו כיצד לנהוג.

לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
    תגובה חדשה

    האימייל לא יוצג באתר.

    המשך באמצעות

    שכחתי סיסמה
    אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

    יצירת חשבון חדש

    אני מאשר את תנאי השימוש באתר

    שכחת את הסיסמה? לא נורא!

    הכנס את כתובת המייל שלך ונשלח לך קישור ליצירת סיסמה חדשה