לקראת חג הפורים הבעל"ט מן הראוי לרענן כמה מהלכותיו , בעיקר לעניין המיוחד שהחג אינו נוהג באותו יום בכל מקום , אלא מפוצל בין יום ארבעה עשר בפרזים ליום חמישה עשר במוקפים .
א. באופן פשוט כל אחד נוהג לפי מקומו , היכן שהוא נמצא באותו היום , כאשר הזמן הקובע הוא עלות השחר . לפי זה קיימת אפשרות להתחייב בשני הימים גם יחד ומקובלנו שכך נוהגים למעשה – דהיינו אלה שנמצאים ביום ארבעה עשר בפרזים וביום חמישה עשר במוקפים .
בהמשך לכך יכולים לומר שיש גם אפשרות הפוכה דהיינו " לברוח מפורים " . אבל לא כך ההלכה אלא במקרה המיוחד שיש מי שעובר דירה ממוקפים לפרזים בליל חמישה עשר . מה שאין כן כשמדובר על מישהו מהפרזים שמבקר ביום ארבעה עשר במוקפים וחוזר לעירו ביום חמישה עשר – לגביו יש לומר שחייב במצוות הפורים , הגם שנחלקו בדבר אם חייב ביום ארבעה עשר כשיטת רש"י או ביום חמישה עשר כשיטת הרא"ש . לכן יש לומר שמספק יש לו חיוב בשני הימים וכידוע בספק לא מברכים .
בשולי הלכה זו ישנה שאלה נוספת : למשל לגבי אחיות ורופאים הגרים בפרזים אך עובדים במשמרת לילה בירושלים . המשמרת מסתיימת לאחר עלות השחר ולכאורה אפשר היה לומר שמתחייבים גם בפורים של המוקפים . אבל ניתן להסתמך על הפוסקים שמקילים בדבר זה וזאת משום שההימצאות שלהם בירושלים בזמן עלות השחר אינה במטרה להיות שם ביום אלא כדי להשלים את המשמרת שהחלה בלילה וכשזו מסתיימת חוזרים הם מיד לביתם אשר בפרזים ושם הרי חגגו כבר את הפורים כהלכתו .
ב. בכל שנה מתעוררות השאלות על הגבולות של ירושלים לגבי מצוות הפורים . בעניין זה כבר גברה הדעה שבכל שכונות ירושלים עושים את הפורים ביום חמישה עשר. הגדר הקובע מובא ע"י כמה מרבותינו הראשונים לפיהם העניין תלוי בשייכות לעיר וממילא ניתן לומר שהשייכות המוניציפאלית לעיר היא הקובעת .
ג. בירושלים חוגגים השנה (תשע"ח) את הפורים ביום שישי לכן ההלכה קובעת שעושים את הסעודה בשעות לפני הצהריים , קודם חצות ולא בשעות אחר הצהריים כמקובל בפורים שאינו חל בערב שבת . בדרך זו מקיימים את מצוות היום בדרך הראויה ולא מסתבכים בערבוב של סעודת הפורים עם סעודת השבת , אלא מקיימים את שתי הסעודות כהלכתן מבחינת ברכת המזון , התפילה והקידוש .
הכותב הוא רבה הראשי האשכנזי של ירושלים