חדשות כיפה

שו"ת: מותר להתגלח בספירת העומר?

מותר לנגן בקלרינט בספירת העומר? ולהסתפר? ולעשות גבות? מבולבלים? גם אנחנו. הרב יוני לביא עושה סדר בהלכות ספירת העומר

Shutterstock

צילום: Shutterstock

שאלה: הרב, אני קצת מבולבלת. הימים האלו של ספירת העומר אמורים להיות ימים עצובים או שמחים? אני יודעת שמתו בהם התלמידים של רבי עקיבא אבל זה הרי משהו שקרה לפני אלפי שנים! למה זה משפיע עלינו עד היום? חוץ מזה הרי היו לעם ישראל הרבה צרות ואסונות בהיסטוריה ולא מכל אחד עושים כזה עניין...

תשובה: הימים שבין פסח לחג השבועות אלו ימים מיוחדים של ציפיה והכנות. בפסח יצאנו ממצרים והפכנו לעם, ומשם אנו צועדים בשמחה לקראת חג מתן תורה ומכינים את עצמנו לקראתו. בתקופה הזו בני ישראל טיפסו מהמצב הנמוך של מט' שערי טומאה אל המדריגה הגבוהה בה התגלה להם ה' בהר סיני ונתן את התורה.

אך במהלך ההיסטוריה קרו בימים האלו גם מאורעות קשים ועצובים. הבולט ביניהם הוא מותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, שהיה מכה אנושה לעולם התורה והפסד רוחני עצום שייתכן שמקרין עלינו עד היום. כל התורה שאנחנו מכירים עברה דרך חמשת התלמידים שהעמיד רבי עקיבא במקום אלו שמתו. תארי לעצמך איזו עוצמה רוחנית ותורה היתה לנו היום, אם אלפי תלמידים היו עוסקים בה אז ומעבירים אותה הלאה. לשם המחשה, נסי לדמיין אם חלילה בטקס הענקת פרס ישראל היה קורה אסון. רעידת אדמה היתה מחריבה את האולם וקוברת תחתיה ברגע אחד את כל העילית התרבותית והאינטלקטואלית של המדינה. כל טובי הסופרים, המשוררים, אנשי הרוח והאקדמיה היה אובדים לנו. הרי היה לוקח דורות להתאושש מאסון כזה ולמלא את החלל. מותם של תלמידי ר"ע היה אסון כזה אך בסדר גודל משמעותי הרבה יותר.

חז"ל גם מגלים לנו שסיבת מותם היתה שלא נהגו כבוד זה בזה. לצערנו הדבר הזה בהחלט קשור אלינו. גם לנו היום יש הרבה מה להשתפר בעניין, וימי ספירת העומר הם ימים מיוחדים לטיפוח התחום של בין אדם לחבירו.

כאלף שנים לאחר מות תלמידי רבי עקיבא, בזמן מסעי הצלב רצחו הנוצרים עשרות אלפי יהודים, ורבים מהאסונות האלו קרו בתקופה זו של השנה. חמש מאות שנים לאחר מכן בשנת ת"ח ות"ט התרחשו פרעות נוראות במזרח אירופה ועשרות אלפי יהודים נרצחו, גורשו או הוכרחו להמיר את דתם. זו הסיבה שנוהגים בימים אלו כמה מנהגי אבילות: לא להתחתן, לא להסתפר ולהימנע ממסיבות שמחה וריקודים.

ש: מה לגבי שמיעת מוזיקה ברדיו או מדיסקים? אני ממש 'מכורה' למוזיקה ויהיה לי נורא קשה להפסיק...

ת: רבים מן הפוסקים אוסרים, ומתירים רק שירה בפה או מוזיקה ווקאלית (אג"מ יו"ד ב' קלז'. יחו"ד ו,לד).

אך יש הסוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר אינו חל על שמיעה דרך מכשירים אלקטרוניים, כיוון שזה עבורנו כַּיוֹם דבר שגרתי ורגיל ואין בזה חגיגיות כפי שיש בשמיעה של נגנים חיים. לדעה זו מותר לשמוע ממכשיר חשמלי שירים רגילים וכל שכן שירים עצובים, אך ניגונים שמחים אין להתיר. גם שירים רגילים אין לשמוע בקול רם כיוון שעוצמת הקול גם היא יוצרת שמחה וחגיגיות מסוימת (פניני הלכה - זמנים, הרב אליעזר מלמד, עמ' 62-63).

ש: אני לומדת בחוג קלרינט. מותר להמשיך להתאמן בנגינה בימים האלו?

ת: אם לא רגילים ללמוד ברצף ועושים הפסקות לפעמים עדיף לכוון שההפסקה תהיה בתקופה הזו. אך אם לא - מותר להמשיך ללמוד כי המטרה היא לשפר את המיומנות ולא להרבות בשמחה. וכך גם מי שמנגן לפרנסתו (אג"מ או"ח ח"ג פז').

ש: מה לגבי לקנות בגד חדש ולברך עליו שהחיינו?

ת: בניגוד לימי בין המצרים (הימים שבין יז' בתמוז לט' באב) שבהם נמנעו מלברך שהחיינו, בימי ספירת העומר מן הדין אין איסור לקנות דברים חדשים אם הוא זקוק להם או לאכול פרי חדש ולברך שהחיינו (משנ"ב תצ"ג ס"ק ב', שו"ת יבי"א ח"ג סי' כו, שו" מהרש"ם, כף החיים ועוד. ויש שהחמירו בזה - הבן איש חי, לקט יושר ועוד).

ש: מותר להתחתן?

ת: נוהגים לא להתחתן עד לג' בעומר (לאשכנזים, ויש מביניהם שהחמירו עד ר"ח סיון, והספרדים עד לד' בעומר). מותר להתארס ולעשות מסיבה גם קודם, אך ללא מוזיקה וריקודים.

ש: נולד לי אח. מה לגבי מסיבת ברית מילה?

ת: מזל טוב! ברית מילה זו סעודת מצווה ולכן אפשר לעשותה כרגיל. כך גם לגבי בר מצווה (המתקיים ביום שנכנס לעול מצוות), פדיון הבן והכנסת ספר תורה. אם רגילים להביא לאירוע כזה גם מי שינגן וירקדו - מותר גם בספירת העומר (אגרו"מ או"ח ח"ב צ"ה, יחווה דעת ח"ו ל"ד). מסיבות שאינן מצווה כל כך ואין הכרח לעשות דווקא עכשיו יידחו לאחרי ל"ג בעומר (למשל, חנוכת הבית וזבד הבת).

ש: מותר לצבוע שיער?

ת: כן

ש: וסידור גבות?

ת: כן, וכך גם כל הורדת שיער מסיבות אסתטיות.

ש: אני מבין שאסור להסתפר אבל מה לגבי גילוח יום יומי?

ת: הרבה פוסקים החמירו גם בזה, אך יש שחילקו בין תספורת שאינה נעשית מידי יום אלא לקראת אירועים מיוחדים, לבין משהו שגרתי ויומיומי שנועד להסיר דבר שמכער ואין בו שום דבר חגיגי או ביטוי של שמחה. והרוצה לסמוך על המקלים רשאי ובפרט לקראת שבת (כך מכריע הרב אליעזר מלמד בספר פניני הלכה זמנים עמ' 57-8, אך כותב שראוי שכל אחד ימשיך במנהג אביו או כפי שרבו מורה. וכן פסק הרב רבינוביץ. וכן בספר נפש הרב קצא(. איסור התספורת נמשך עד בוקר יום ל"ג בעומר, לאשכנזים, ובוקר יום לד' בעומר לספרדים.

ש: מותר לסרוג כיפה?

ת: כן

ש: ולגזוז ציפורניים?

ת: כן

ש: ללכת לים או לבריכת שחיה?

ת: כן, נפרדת, כמובן.

ש: מה לגבי לצאת לטיולים?

ת: מותר

ש: ולראות סרטים?

ת: סרטים נקיים שמותר לראות כל השנה - אפשר גם בספירת העומר, אך לא קומדיות או סרטים מוזיקאליים

ש: בנות חייבות לספור ספירת העומר?

ת: לא, כיוון שזוהי מצוות עשה שהזמן גרמא, אך מי שסופרת מרוויחה מצווה חשובה. ספרדיות לא יברכו עליה, ולגבי אשכנזיות - מי שיודעת שתוכל לספור בקביעות מידי יום בלי לפספס יכולה לברך (לידיעתכם - יש אפליקציות בסלולארי שנותנות תזכורת יומית). מי ששכח לספור בערב - ישלים את הספירה למחרת במהלך היום ללא ברכה, ומכאן ואילך ימשיך בכל ערב לספור בברכה. אך מי שהפסיד לגמרי יום שלם או שספר בטעות יום אחד ספירה שגויה, ימשיך מכאן ואילך בלי ברכה כיוון שאין לו את הספירה בשלימות. ילד שחוגג בר מצווה במהלך ימי הספירה ועד אותו יום ספר בברכה, יוכל להמשיך כך גם הלאה.

ש: האם בראש חודש אייר מנהגי האבלות מבוטלים?

ת: לא, להלכה נוהגים בראש חודש אייר איסור כמו בשאר ימי הספירה (שו"ע או"ח תצג,ג).

ש: מה לגבי יום העצמאות?

ת: אומנם ה' באייר חל תמיד בתוך ספירת העומר, אך זהו יום של שמחה והודאה גדולה לה' על המתנה הגדולה שקיבלנו - הקמת מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. מותר בו ואף מצווה להסתפר, להתגלח, להתלבש בחגיגיות, לרקוד ולשמוח בהודאה לבורא עולם על מה שזכינו לו אחרי אלפיים שנות גלות (ספר הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, הרב נחום רקובר).

ש: הרב, זה מעצבן אותך כל השאלות האלו?

ת: ממש לא. משמח מאוד לראות שחשוב לרבים כל-כך לדעת מה ההלכה והם שואלים ומבררים. מכל מקום דעו שהרוב הגדול של השאלות ההלכתיות שמגיעות לרבנים במסרונים או בעל פה הם דברים שהתשובה עליהן כתובה בצורה פשוטה וברורה בספרי הלכה. מומלץ מאוד לכל אחד ואחת להקדיש זמן לקראת כל חג ולאורך כל השנה כדי ללמוד הלכה ולדעת איך יהודי צריך לחיות את חייו. נמליץ במיוחד על סדרת פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד (להזמנה דרך אתר ישיבת הר ברכה. הרבה ממה שהבאנו לעיל מבוסס עליה) שמשלבת את כללי ההלכה והרעיונות שמאחוריהם, עם הפרטים והתייחסות לשאלות הרלוונטיות.

יהי רצון שנזכה להרבות באהבת חינם ולתקן את מידותינו ולהגיע לחג השבועות מוכנים כאיש אחד בלב אחד.

פורסם ב'עולם קטן'.

לשאלות והתייעצויות בכל נושא מוזמנים לפנות ל"חברים מקשיבים" בכל ערב בטל': 1599-5000-54, ובאתר: makshivim.org.il

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר