חדשות כיפה

סוכת חלום ומשל

נחלקו חכמים במסכת סוכה "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" האם ענני כבוד היו או סוכות ממש. על ההבדל בין הגישות וחלומות

הרבנית מיכל טיקוצ

צילום: באדיבות המצלם

נחלקו חכמים במסכת סוכה "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" האם ענני כבוד היו (דעת ר' אליעזר) או סוכות ממש (ר' עקיבא). נעמוד על ההבדל המהותי בין דעת ר' אליעזר ודעת ר' עקיבא באמצעות עניין אחר.

אריך פרום בספרו השפה שנשכחה מתייחס לחלומות, ומציע שחלומותיו של האדם נאמרים בשפה של סמלים. וכי זוהי שפה אוניברסלית שכל המין האנושי יודע אותה והיא חוצה דורות ותרבויות. השפה היא שפה שבה מובעות חוויות פנימיות, הרגשות ומחשבות,  בחלום מתרחשת התכנסות לעולם הנפש. זו הסיבה לכך שבחלום יכולים להתרחש מאורעות שאינם יכולים להיות מוסברים על ידי ההיגיון. אדם יכול להיות בו זמנית בשני מקומות מרוחקים, ליפול לתוך עץ ולגלות עולם תחתיו, ועוד. בחלום הכל מקובל. כי שם עולם המשמעויות מונח במרכז ולא דרך השתלשלות המאורעות. אדם מדבר אל עצמו את חוויותיו ותחושותיו באמצעות סמלים.

המשל שונה מן החלום. המשל והשימוש בו נפוצים בכל תרבויות העולם. ביוון העתיקה מוכרים משלי איזופוס, אבל גם אצלנו לא פסחו על דרך הביטוי הזו. שלמה המלך ידוע כממשיל משלים, וגם בחז"ל נזכרים כמה וכמה משלים שמשלו התנאים. המפורסם שבהם הוא משלו של ר' עקיבא על השועל והדגים. גם במשנה מופיעים משלים, אחד מהם נוגעת לענייני דיומא ומופיע במסכת סוכה "משל לעבד שמזג כוס לרבו... וכו'". בפועל, כנראה שהמקום המרכזי לסיפורי משלים היה בדרשות בבית הכנסת. חוזקו של המשל הוא שבאמצעות שימוש בסיפור על עולם שונה ומרוחק (לרוב עולם בעלי החיים) מבין השומע משהו מתוך עולמו שלו. המאזין אמור להפנים את האלגוריה ולהפיק לקח לחייו שלו. המשל משמש כאילוסטרציה, הדגמה והמחשה לעמדה מוסרית או רעיונית.

החלום והמשל, בשניהם מעטפת של סיפור ותוכן רוחני ורעיוני. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שהחלום מציף את מה שנמצא בתוך האדם עצמו. את מה שליבא לפומיה לא גליא, ואילו המשל מגלה למאזין לו את מה שאפילו ליבו אינו יודע. מה שמצריך יציאה מתוך העצמיות, מחייב התבוננות חיצונית שתעשיר את המבט הפנימי ותגלה בפניו את שאינו רואה מפני שהוא שבוי בתוך עצמו. המשל הוא כלי דידקטי שמאפשר לקרב את האדם אל רעיון שבאופן טבעי היה רחוק ממנו.

הסוכה- משל או חלום?

בספר דגל מחנה אפרים, לוקטו מספר חלומות של ר' משח-חיים אפרים, מחבר הספר, נכד הבעל שם טוב. חלק מן החלומות מספרים על חג הסוכות ואחד מהם מספר על הישיבה בסוכה:

ביום ה' פרשת שמות ראיתי שהיה סוכות

וישבתי בסוכה ואתרוג ולולב

וגם ראיתי ששברתי אגוזים הקטנים שקורין האזין ניסליך

אכלתי האיבים שבתוכם:

הסוכה כאן מופיעה כחלום. היא חלק ממה שרואה בעל החלום בחלומו.

ר' מנחם נחום טברסקי תלמיד ר' דב בער ממעזריטש, מייסד חסידות טשרנוביל כותב בספרו מאור עינים על הסוכה כך:

והנה על דרך משל

מי שרוצה להשכיל לחבירו ממשיל לו משל

והנמשל גנוז במשל

כן כביכול נתצמצם בסוף המדריגה הוא דרך משל

כדי להבין אותנו בסוד ומלכותו בכל משלה ש

נתמשל על ידי הכל ובתוך המשל גנוז הנמשל.

וזהו נקרא סוכה המסכך כי המשל מסכך על הנמשל

בדבריו של המאור עינים, הסוכה היא משל.

אור דברינו, יש פה שתי נקודות מבט שונות בתכלית על הסוכה. לפי הדגל מחנה אפרים הסוכה היא מופע סמלי של תחושה וחוויה פנימיים. ואילו לפי המאור עיניים הסוכה היא בבחינת מסר חיצוני שאדם אינו יכול להגיע אליו לולא המשל.

משמעות חלומו של הדגל מחנה אפרים כנראה טמונה בסיפור האגוזים. הסוכה היא ביטוי לתחושה של קילוף קליפות ולהשלת מחיצות. הסוכה מגיעה אחרי ימי הדין שבהם חווית האפסות מתעצמת, שבהם תחושת האין אונים והתלות בבורא עולם הופכת להיות מוחשית. בשלב הזה הסוכה היא כחלום פשוט על ארעיות החיים, היא מבטאת את החוויה האנושית הקיומית שבה אנו מקולפים מכל תחושת כח ועוצמה הדר וגאווה.

לפי המאור עיניים הסוכה היא משל, שהרי זהו שמה של הסוכה שהיא מסככת ממסכת ומסתירה מאחוריה את הנמשל.

כי המשל מסכך על הנמשל

שהוא בחינת אדנ"י שבסוף המדריגה

שבו גנוז הוי"ה שמהווה כל הויות עצם אלהותו

וזהו למען ידעו דורותיכם

בכדי שיוכלו להבין ולידע ולהשיג אלהותו הוא

כי על ידי כי בסוכות הושבתי וגו'

על ידי משל ודמיון וצמצום המסכך על הנמשל והבן.

הסוכה באה לערער את המציאות השגרתית של האדם במשל. הקב"ה מתגלה אלינו דרך הסוכה ומגלה כי הוא המנהיג את העולם בחסד וברחמים. במציאות החשופה של הסוכה מתגלה הנמשל במלוא עוזו, הופעת ה' בעולם.

שתי הפרספקטיבות יחד: הסוכה כמיפגן לחולשה האנושית, כסמל הבא בחלום המגלה לנו כי אנו כאין וכאפס, והסוכה כמשל להצצת ה' מעל לראשינו באות לביטוי במשמעויות המילה סוכה.

אם נחזור לעניין שפתחנו בו-ר' אליעזר הרואה בסוכה זכר לענני הכבוד, סובר שבישיבה בסוכה אנו מבטאים את השמירה המיוחדת שהייתה לעם ישראל במדבר. ה' סיכך עליהם ושמר עליהם שלא יאונה להם כל רע. אבל ר' עקיבא, הסובר שהסוכה היא זכר לסוכות של ממש, בעיניו הסוכות מבטאות את המאמץ ההשקעה והמסירות של עם ישראל, את היכולת של עם ישראל לפעול בעולם בדלות האמצעים ובצוק העיתים. חלום או משל.

להצלחת חיילינו, שאין להם סוכות של ממש...

הרבנית עו"ד ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי היא דיקנית הסטודנטים וראשת תכניות בית המדרש לנשים במכללה האקדמית הרצוג

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר