יום ל"ג בעומר זוכה יותר ויותר ליחס של שמחה מחד ותחושת הוד ורוממות מאידך. על מה ולמה? מהו התוך וה'פנים' שחבוי ביום זה?
דומה שתורתו של רבי שמעון בר יוחאי בכלל ובספר הזוהר בפרט מעצימה ומרוממת את קשר האהבה העצום שבין ישראל לקב"ה ובינם לבין התורה. 'אנן בחביבותא תליא מילתא ' אומר רבי שמעון באידרא רבה. ספר הזוהר מלא וגדוש בחביבות היתרה של ישראל לפני הקב"ה וזה המשך ישיר לתורתו של רבי עקיבא-רבו של רבי שמעון האומר: 'אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמיים'.
אהבת ה' לישראל מחייבת אותנו לאהוב כל אחד מישראל ,ולראות את הטוב שבו .להביט אל 'התוך' ואל הנשמה האלוקית שבקרבו ולמצוא את השורש הטוב גם במעשים שנראים 'סתמיים' או אפילו מעשים של חול. כך נוהג רבי שמעון עצמו ,לאחר צאתו בשנית מן המערה ,כלפי היהודי שאחז בשני ענפי הדס בערב שבת ,באומרו לבנו: ''ראה כמה חביבות המצוות על ישראל'.
ל"ג בעומר הוא נקודת ציון חשובה במסע שבין פסח לשבועות. ר' לוי יצחק מברדיטשוב כותב שעד יום זה אנו זוכים להארה של יציאת מצרים ומיום זה ואילך מתחילה ההארה של קבלת התורה. עד היום ספרנו ל"ב ימים ומכאן ואילך נותרו לנו טו"ב ימים לסיום הספירה. לפנינו אם כן חלוקת הימים בבחינת 'לב טוב' ו'אין טוב אלא תורה שנאמר 'כי לקח טוב נתתי לכם...'.אמור מעתה-הלב הטוב הוא תנאי ויסוד בקבלת התורה.
זכינו ובדורנו ימי אייר חוזרים והופכים לימי שמחה. התשובה הגדולה של ישראל בחזרתנו לארצנו ובבניין התורה והארץ פועלים ומשפיעים והמסע שלנו לקבלת תורה בסיוון הופך יותר ויותר למסע שמח ומרומם. האתגר שלנו הוא להמשיך ולהתעצם באהבת ישראל ,באהבת התורה ובעבודה פנימית של ראיית הטוב שבכל יהודי. להעמיד לנגד עינינו את יסוד ה'חביבותא' ולהקדיש לכך מאמצים כנדרש והכוח המיוחד הזה יתרום להמשך העלייה של כולנו מעלה מעלה לקבלת תורה שלימה בארצנו השלימה בביאת גואל ובבניין אריאל.
הכותב הוא ראש יב"ע 'בר יוחאי' מירון