חדשות כיפה

טבילות הכהן הגדול ביום הכיפורים- מאמר שלישי בסדרה

"ירד וטבל, עלה ונסתפג". הטבילות של הכהן הגדול נעות בין הציר הטהרה הפרטי לציר הכפרה על עם ישראל ביום הקדוש. הרב אברהם סתיו בסדרת מאמרים המבארים את עבודת הכהן הגדול ביום כיפור

צילום:

חמש פעמים במהלך 'סדר העבודה' אנו קוראים את המילים: "ירד וטבל, עלה ונסתפג". בכל פעם שהכהן הגדול מחליף את בגדיו, מבגדי זהב לבגדי לבן וההיפך, הוא נדרש לטבול במקווה טהרה. טבילות אלו הן תופעה ייחודית לעבודת יום הכיפורים, שאיננו מוצאים כמותה בסדרי עבודה אחרים במהלך השנה.

מהו תפקידן של טבילות אלו? ומהי משמעותן?

הטבילות מופיעות בפרשת אחרי-מות בשני מקומות, ומכל אחד מהם אפשר ללמוד על פן אחר של הטבילה.

המקום הראשון הוא בתחילת סדר העבודה: "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ... בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם". במקום זה מתוארת הטבילה כחלק משלבי ההכנה לקראת העבודה הבאה. לדעת רבי יהודה הנשיא (יומא לב.), פסוק זה מהווה את המקור לכל הטבילות ביום הכיפורים, ונראה כי לדעתו כל טבילה נועדה להכשיר את הכהן לשלב שיבוא אחריה.

אך הטבילה מופיעה במקום נוסף בפרשה, לאחר הזאות הדמים בהיכל ושילוח השעיר לעזאזל: "וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד... וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו". לדעת רבי יהודה (יומא שם) זהו המקור לטבילות שבאות אחרי העבודה בבגדי לבן ולפני העבודה בבגדי זהב. ממקור זה אפשר ללמוד על סוג אחר לחלוטין של טבילה: טבילה שבאה לחתום ולסיים את העבודה. אפשר שהיא נועדה לטהר את הכהן מטומאת החטאים שאותם כיפר בעבודתו (כפי שכתב הרלב"ג), ואפשר שבאה דווקא להבדיל בין המרחב הפנימי והמקודש שבו עבד בבגדי לבן, לבין המציאות היומיומית של העבודה בבגדי זהב.

מלשון חז"ל אפשר להציע אפשרות נוספת בהבנת תפקיד הטבילה. בגמרא (יומא ל.) נאמר שהטבילה נדרשת כאשר הכהן "משנה מעבודה לעבודה". כלומר, לא מדובר דווקא בהכנה לקראת העבודה הבאה, או בחתימה של העבודה הקודמת, אלא בפעולה הנובעת מעצם השינוי והמעבר בין העבודות. ובלשון האברבנאל: "להורות שהיה נעתק ממין עבודה אחת אל עבודה אחרת".

את הצורך בטבילה שתלווה את המעבר בין העבודות, הסביר רבי משה קורדובירו באופן הבא: כל אחד מסוגי העבודות, זה שבבגדי זהב וזה שבבגדי לבן, מבטא פן אחר של גילוי השכינה ודרך עבודתה. תפקיד הטבילה הוא להורות על כך שכל העבודות הללו נובעות משורש אחד, ממקור אלוקי אחד שמתגלה בעולם בדרכים שונות. כן הדבר גם בעבודת ה' הפרטית של כל אדם, הבנויה מזמנים של צום ותענית, כמו גם זמנים של שמחה והתרוממות. יש צורך לעיתים ברגע של טבילה, של התכנסות פנימית ושתיקה, כדי לזכור שכל הדרכים השונות מובילות למקום אחד.

עד כה עסקנו בתפקיד הטבילה ביחס לעבודות שלפניה ולאחריה. אך מן הגמרא (יומא לב.) אפשר ללמוד שיש להן גם תפקיד עצמאי בעבודת היום: "גמירי, חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום", ובדברי הראשונים מבואר כי אם לא היו חמש החלפות בגדים באותו היום, היה עדיין צורך לקיים חמש טבילות.

מדברים אלו עולה כי ישנם שני צירים שונים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. ציר אחד הוא הציר של עבודות הכפרה: הכהן הולך ומקדם את כפרת המקדש וישראל עם כל קרבן שהוא מקריב וכל עבודה שהוא מבצע. אך קיים גם ציר נוסף, מקביל, ציר הטהרה האישית: הכהן טובל את גופו ומקדש את ידיו ורגליו שוב ושוב, כדי לעלות במדרגות הטהרה והקדושה.

הרב קוק, באורות התשובה (פרק ג), חילק בין שני צירים אלו גם בעבודת התשובה האישית של כל אדם. ערוץ אחד של תשובה הוא עבודת התיקון של החטאים השונים וכפרתם. אך בה בעת קיים ערוץ אחר, שאיננו מתייחס לתיקון החטאים אלא להגברת התחושה של קרבת האלוקים והטהרה הפנימית הנובעת ממנה.

ביום הכיפורים נדרש הכהן הגדול לשלב בין שני הערוצים הללו: להקדים לכל שלב של עבודת הכפרה מעשה של טהרה והתקדשות, שמתוכו אפשר יהיה לתקן את החטאים ברמה גבוהה יותר, ומתוך כך להגיע לטהרה עמוקה יותר, וחוזר חלילה.

הכותב לומד ומלמד בישיבת הר עציון וחוקר בארגון רבני צהר

המאמר מבוסס על הספר "מבית לפרוכת - פשט עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים". ניתן להשיג בחנויות הספרים ובאתר 'מרכז הלכה והוראה', לפרטים: office@halachaed.org.il; 02-547-4542.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר