החודש לפני 20 שנה בדיוק, לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה 1998, הנפיק השירות הבולאי בישראל סדרת בולים שעסקה בנושא "דיפלומטים חסידי אומות העולם".
בבול יום ההופעה נראים דיוקנותיהם של חמשת הדיפלומטים שנבחרו לצורך הסדרה. ברקע הבול ובמעטפה נראה תצלום של קהל אנשים הממתינים בתור להתקבל אצל הקונסול סמפו סוגיהארה בקובנה, ליטא, ביולי 1940. כמו כן נראים תצלומים של חותמות של תעודות מגן וויזה. התצלומים התקבלו באדיבות ארכיון הצילומים של יד ושם, והבול הונפק בסיוע המדור לחסידי אומות העולם ביד ושם.
חסידי אומות העולם הם "לא יהודים ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים" בתקופת השואה (חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם – התשי"ג 1953). יד-ושם מינה ועדה ציבורית, הוועדה לציון חסידי אומות העולם, הפועלת מאז 1963 ובוחנת מי מבין המצילים הלא-יהודיים זכאים לשאת את התואר "חסיד אומות האולם" (חאה"ע) – האות הגבוה ביותר המוענק בשם העם היהודי.
בנוסף לעיקרון היסוד המעוגן בחוק של "שם נפשו בכפו", כלומר סיכון נפש למציל בעת פעולת ההצלה, קבעה הוועדה מספר קריטריונים כגון: אי-קבלת תמורה חומרית, מניעים הומניטריים וחובת הצגת עדויות ניצולים.
עד 1998 הוכרו קרוב ל-16 אלף גברים ונשים כחסידי אומות העולם, שפעלו בארצות אירופה תחת שליטת הגרמנים בזמן השואה. מדליה ותעודות כבוד לחסידי אומות העולם מוענקות בטקסים הנערכים על ידי הנהלת יד ושם בארץ, או בחו"ל באמצעות נציגיה הדיפלומטים של ישראל. שמותיהם נחקקים על לוחות כבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.
לפני הקמת הגן, ניטעו על שמם ביד ושם כ-2,000 עצים. הבול, שהונפק לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ומנציח את פעולתם של דיפלומטים חסידי אומות העולם, שבניגוד להוראות ממוניהם העניקו "אשרות לחיים" למאות ולאלפים. השירות הבולאי הנפיק בול חסידי אומות העולם בשנת 1979 ובול ראול ולנברג ב- 1983.
הדיפלומטים שהופיעו בסדרת הבולים:
אריסטידס דה-סוזה מנדס (1885-1954)
היה קונסול כללי של פורטוגל בעיר בורדו, צרפת . בניגוד מפורש להוראות ממשלתו, הנפיק אלפי ויזות לפליטים יהודיים ביוני 1940, ערב כיבוש העיר על-ידי הצבא הגרמני. כתוצאה מכך הודח מתפקידו ונשללו זכויות הפנסיה שלו. כדי לקיים את משפחתו (כולל 13 ילדים), נאלץ למכור את רכושו. נפטר עני ונשכח; הוכר כחאה"ע ב-1966. ב- 1987 זכה לרהביליטציה בפורטוגל.
סמפו סוגיהארה (1900-1986)
היה קונסול כללי של יפן בעיר קובנה, בירת ליטא, ב-1940. ליטא סופחה לברה"מ באוגוסט 1940, והשלטון הסובייטי הורה לכל הדיפלומטים הזרים לסגור את נציגויותיהם. לפני שעזב, ובניגוד להוראת ממשלתו, הנפיק סוגיהארה כמה אלפי ויזות יפניות לפליטים יהודים. הוכר כחאה"ע ב-1984 .
סלהאטין אולקומן (1914-)
היה קונסול כללי של טורקיה באי רודוס, יוון. ביולי 1944 עמדו הגרמנים לגרש את כל יהודי האי למחנות. אולקומן הציג בפני המפקד הגרמני המקומי רשימה של כ-50 יהודים כאזרחי טורקיה ודרש את שחרורם. הגרמנים נענו לדרישתו. יתר היהודים גורשו לאושוויץ. הוכר כחאה"ע ב-1990.
ג'ורג'יו פרלאסקה (1992-1910)
אזרח איטלקי, עובד הצירות הספרדית בבודפשט, הונגריה. עם התקרבות החזית בנובמבר 1944, עזב השגריר הספרדי, ופרלאסקה האיטלקי התחזה לממונה על השגרירות הספרדית. יחד עם ראול ולנברג השוודי ונציגים אחרים של מדינות ניטרליות נשא ונתן עם ראשי מפלגת "צלב החץ" ששלטה בהונגריה. פרלאסקה הנפיק "תעודות מגן" למאות יהודים ושיכן אותם בבתים שנהנו מחסות ממשלת ספרד. משערים שלמעלה מאלף יהודים ניצלו כתוצאה מפועלו. הוכר כחאה"ע ב-1988.
שארל לוץ (1975-1895)
היה ציר שוויצריה בבודפשט, הונגריה. ב- 1944 המציא את "תעודת המגן" כאמצעי להגנת אלפי יהודים. על פי הדרכתו נוצל רעיון זה ביעילות רבה על ידי ראול ולנברג השוודי ונציגי מדינות ניטרליות אחרות בבודפשט.
לוץ הנפיק כמה אלפי תעודות כאלה, ולפיהם נושאי התעודות נהנים מחסות שוויצריה, עד להגירתם מהונגריה. למרות שנצטווה לעזוב את בודפשט, עם התקרבות הכוחות הסובייטים, נשאר שם כל תקופת המצור ועד לשחרור העיר בפברואר 1945, כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה ביהודים. הוכר כחאה"ע ב- 1964.
המידע עפ"י ד"ר מיכאל פלדיאל, מנהל המדור לחסידי אומות העולם, יד ושם, ירושלים