חזון המדינה של שטרות הכסף

רבים מאיתנו משתמשים מידי יום בשטרות כסף השונים, הם מועברים מיד ליד ,בין קונה לסוחר. אך רק מעטים מאיתנו יודעים מה מסתתר על שטרות אלו

חדשות כיפה יהודה ולד 22/04/15 21:08 ג באייר התשעה

חזון המדינה של שטרות הכסף
shutterstock, צילום: shutterstock

רבים מאיתנו משתמשים מידי יום בשטרות כסף השונים, הם מועברים מיד ליד ,בין קונה לסוחר. אך רק מעטים מאיתנו יודעים מה מסתתר על שטרות אלו. שם באותיות הקטנות שכמעט ואינן ניתנות לקריאה ליד תמונותיהם של גדולי האומה מקופלות מילים המבטאות יותר מכל את מהות המדינה היהודית.

נעיף מבט על השטר של 50 שקלים )השטר הישן..) שם מופיעים דברי הסופר ש"י עגנון ביום קבלתו את פרס נובל לספרות :

"מתוך קטסטרופה הסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה..."

את תחושות אלו בחר הסופר הדגול לשתף עם שומעי לקחו. ותחושות אלו אף מצאו את מקומם בתוך ארנקו של כאחד מאיתנו.

ומתאור הגלות וחלום בית המקדש אנו עולים בסכום -

על השטר של מאה שקלים בסמוך לתמונתו של יצחק בן צבי נשיאה השני של מדינת ישראל מופיע חזונו:

"אני מאמין בעתידו של העם היושב בציון כעם עובד, על יסודות דמוקרטיים, ברוח חזון נביאינו, נביאי האמת; ומאמין אני שרק כוח אחד מגובש ומלוכד, יוצר ופורה, יהיה מסוגל ומוכשר למלא את יעודה ההסטורי הנעלה של אומה זו; רק כוח כזה יצליח לדחות כל אויב ומתנקש, למלא את דבר הנביא: כל כלי יוצר עליך לא יצלח.

ואם דיברנו על חזון הנביאים ואחדות העם שימו לב מה נבחר להיכתב על שטרו של זלמן שז"ר נשיאה השלישי של מדינת ישראל :

"והלא ענין עם האומה העברית. האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה.... ואף בחשכת פזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, ורווק ולא רווק - כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה."

אותו יהודי חשוב שלא שמר תורה ומצוות השכיל להבין את חשיבות לימוד התורה ושמירת המסורת. הוא אף ראה בכך משהו שהציבור כולו צריך להיות שותף בו.

ובעבר השני של השטר מופיעה השאיפה הגדולה לישועה ותיקון העולם. כך נכתב מפיו של נשיא ישראל:

"קדמונינו קבעו סימנים לבחון באמצעותם את מידת נאמנותו השורשית של היהודי השלם. העמידו אותו בפני השאלה היסודית: ציפית לישועה? כלומר, לא רק האם רצית בה או קיווית לה או האמנת בה, בכל אלה לא די - אלא האם העמדת את עצמך על החומה, ובריכוז כל החושים ובכליון עיניים ציפית לה, כאשר יצפה בשעת הסכנה הצופה לישועה המצילה..."

בית המקדש,לימוד תורה,חזון הנביאים,ציפיה לישועה.. כל אלו היו יסודות עמנו אלפי שנים. יסודות שעברו במסורת מאב לבן ,שמרו על ייחודינו ועיצבו את תרבותינו. לא פלא שאלו המילים שנבחרו להופיע על שטרות הכסף של עמנו.

זמן טוב הוא לקראת יום העצמאות אם נוציא את השטרות מהכיס,ומספר שניות לפני שאנו קונים את הבשרים למנגל נעיף מבט,נזכר בחזון הגדול של המדינה. ונפעל יחד להגשים אותו.