לקראת יום העצמאות הס"ז למדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, נתאסף כולנו כמידי שנה, ברוב עם הדרת מלך, להודות ולהלל לבורא עולם על הניסים ועל הנפלאות שעשה לנו : שהוציאנו מעבדות לחרות, משעבוד לגאולה והצילנו ממוות לחיים במלחמות ישראל.
כדי למנוע חילול שבת בטכסי יום הזיכרון או יום העצמאות, החליטה כנסת ישראל להקדים ימים אלו, בהתאם.
הרבנות הראשית נתנה תוקף הלכתי להחלטה זו בהודיה לה' שזכינו וכנסת ישראל מחוקקת חוקים כדי לשמור את השבת. בתפילה לגואל ישראל, שנזכה לחוקים נוספים שיחזקו את שמירת השבת, בארץ הקודש - מדינת ישראל.
ערב יום העצמאות (הוקדם) - ג' באייר (22.4.15)
1 . לקראת החג
- מתגלחים ומסתפרים לקראת החג, למרות ימי ספירת העומר .
(כדין שמחת ברית וכדומה) יש שאין מסתפרים.
- רוחצים ולובשים בגדי חג , לקראת החג .
- מניפים דגלי המדינה ברשות הרבים לפרסום הנס.
(כפי שהיה מקובל בתקופת התנ"ך בימי חג).
2. תפילת ערבית חגיגית
- פרקי זמרה של שבת וחג (כפי שמופיע בסידורים)
- תפילת ערבית חגיגית
- לאחר תפילת עמידה, אמירת ההלל ללא ברכות
(כדין ספק ברכות, להקל)
- מסיימים את התפילה בפרקי הודיה וספירת העומר.
3. סעודת הודיה חגיגית
- לאחר התפילה סעודה חגיגית בגינת הרב.
- בסעודת המצווה מניחים פרי חדש על השולחן ומברכים ברכת שהחיינו.
(כדין חג שיש בו ספק ברכת שהחיינו)
יום העצמאות (הוקדם) - ד' באייר (23.4.15)
4. תפילת שחרית חגיגית
- פסוקי דזמרא של חג עד ברוך שאמר.
- הלל בברכה. (לאשכנזים ולספרדים)
- הפטרת יום העצמאות
- תפילה לשלום המדינה
- מי שברך לחיילי צה"ל
- סיום התפילה
5. תפילת מנחה.
- אין אומרים תחנון בתפילת המנחה .