חדשות כיפה

מדרש יעל ליום העצמאות - מדרש חדש

בבסיס המדרש החדש, הקושר בין דמותה המקראית של יעל לבין עצמאותה של מדינת ישראל, ניצב נוטריקון השם "יעל" בתור "יום עצמאות לישראל". ד"ר יעל לוין במדרש ליום העצמאות

shutterstock

צילום: shutterstock

מבוא

מתפרסם כאן לראשונה נוסח של מדרש חדש הקשור ליום העצמאות. בתשתיתו ניצב הרעיון שלפיו השם "יָעֵל" המקראי הוא ראשי תיבות של "יום עצמאות לישראל", וכותר המדרש מוסב על דמות מקראית זו. על בסיס זיהוי זה נרקמת במדרש החדש מסכת של קשרים בין דמותה המקראית של יעל לבין אירועים הנוגעים להקמתה של מדינת ישראל ולתקופת אתחלתא דגאולה שבה אנו נמצאים. המדרש מיוסד בעיקרו של דבר על מקורות תנ"כיים, תלמודיים ומדרשיים, ולצד זאת מצוי בו במובהק גם אלמנט של יצירה מדרשית מחודשת, הנוקטת בלשון חז"ל והכתובה בסגנון ספרות המדרש.

לצד העובדה שהמדרש נקרא על שם יעל התנ"כית, ראוי להעיר שאמוראים שונים התייחסו בדבריהם לדמויות מקראיות הנושאות את שמם, כגון רבי יצחק שדרש דרשה על יצחק אבינו (יבמות סד ע"א. וכן ראו עוד בין היתר סנהדרין צח ע"ב). בהקשר זה אפשר לומר שרעיון היסוד בדבר הימצאות זיקה בין יעל המקראית לבין יום העצמאות הייתה מצויה בתודעתי מזה זמן, אם כי גדלתי באורח בלעדי על התפיסה שהשם "יָעֵל" מסמל בעל חיים.

לאחרונה באתי לעצב את "מדרש יעל ליום העצמאות", הכולל במידה רבה רעיונות שהיו מוכרים לי ואשר התקבצו לכלל היצירה הנוכחית. נציין מוטיב מרכזי ומהותי הנוגע ליצירה. בראש ספר עזרא (א, א-ד) מובאת הצהרת כורש, והפסוק החותם את התנ"ך (דברי הימים ב לו, כג) מזכיר הצהרה זו פעם נוספת בלשון תמציתית, ומילתה האחרונה היא "וְיָעַל", מילה המופיעה גם בנוסח המורחב יותר. אם כן באורח סמלי התנ"ך מסתיים במילה הקשורה בעלייה לארץ, וזאת לעומת הפרק האחרון של ספר דברים המתאר את מותו של משה רבנו והשב על הרעיון כי בשל חטא מי מריבה הוא ראה את הארץ מנגד ואליה לא הורשה להיכנס, ומההיבט הזה קיימת ניגודיות בולטת ואף טרגית בין שני המקומות. על הדמיון הלשוני בין המילה "וְיָעַל" לבין השם "יָעֵל" עמדתי זה מכבר, וב"מדרש יעל ליום העצמאות" נערכת מעין גזרה שווה בין שתי המילים הללו.

נוסח המדרש מובא עתה, ולאחריו באים מראי מקומות למקורות שעליהם הוא מיוסד.

 

נוסח  "מדרש יעל ליום העצמאות"

אמרו: יעל אשת חבר הקיני הביאה תשועה גדולה לישראל בימי דבורה הנביאה, בשעה שהרגה את סיסרא. ועוד זאת, אף יעל שפטה את ישראל בימי דבורה, כמו שאמרו: "'ויהי בימי שפוט השופטים' (שופטים א, א). אוי לדור ששפטו את שופטיהם, אוי לדור ששופטיהם צריכין להשפט, שנא' 'וגם אל שופטיהם לא שמעו' (שם ב, יז). ומי היו? רב אמר, דבורה וברק היו. ר' יהושע בן לוי אמ', שמגר ואהוד היו. רב הונא אמר, דבורה ויעל היו. ר' אחא, דבורה וברק ויעל היו. 'שפוט' אחד, 'השופטים' שנים, הרי שלשה". וכן יעל הייתה שקולה כארבע האמהות.

ועוד קבעו חכמים את המילים "יע"ל קג"ם" כראשי התיבות של שש המחלוקות בתלמוד הבבלי שבהן נפסקה ההלכה כאביי ולא כרבא.

ובזמן אתחלתא דגאולה, במאה העשרים למניינם, החלו משפחות רבות בארץ ישראל ובחוצה לארץ לקרוא את שם בתן "יָעֵל" כאות וכסימן לגבורתה וכסמל לגבורה יהודית.

מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים היה זה, בחזקת מעשה מבשר טוב קודם הזמן. שכן עתיד היה שם זה לשאת משמעות חדשה שלא שיערוה אבותינו לאחר הכרזתה של הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח. או אז בא השם "יָעֵל" לבטא באורח מופלא, כמאמר הכתוב "נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא", את ראשי התיבות של "יום עצמאות לישראל".

ובכל עיר ועיר במדינת ישראל וביישובים רבים במדינה, וכן בקרב יהודי חוצה לארץ, נושאות נשים יהודיות רבות את השם "יָעֵל" בגאון ובגאווה כל ימות השנה, ובאופן מיוחד מדי שנה ביום העצמאות.

ואמרו: השם "יָעֵל" הוא מלשון עלייה לארץ ישראל. הנה כי כן כורש מלך פרס עמד והתיר ליהודים לשוב לארץ ישראל ולירושלים ולבנות את בית המקדש, כמו שנאמר בראש ספר עזרא: "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱ-לֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם".

וכן בפסוק האחרון בתנ"ך נכתב עניין זה בשנית בקצרה: "כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ה' אֱ-לֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל". ונלמד גזרה שווה: נאמר כאן "וְיָעַל" ונאמר לעיל "יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי", מה כאן בעלייה לארץ ישראל עסקינן, אף שָׁם "יעל" משמעו עלייה לארץ.

ולמה נכתבו דברי כורש פעמיים? אחת לשיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, ואחת לשיבת ציון באתחלתא דגאולה. ועוד אמרו: מה טעם אמר הכתוב "מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ה' אֱ-לֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל" ולא אמר "יָעַל"? ו' לרבות שיבת ציון באתחלתא דגאולה. וכן אותיות השם "יָעֵל" ראשי תיבות "ה' עוזר לישראל".

משה רבנו ראה את הארץ מנגד, ואליה לא יכול היה לבוא, כמו שנאמר במקראות אחדים לרבות בפרק החותם את ספר דברים. אולם לעתיד לבוא בשעה שהקב"ה יוריד טל תחייה על עם ישראל, יעמוד משה בראש העם ויביאם לארץ ישראל. ואותיות השם "יָעֵל" עולות בגימטרייה מאה ועשר כמניין שנותיו של יוסף הצדיק, אשר מותו נזכר בסוף ספר בראשית ואשר מבני בניו יעמוד משיח בן יוסף. וכן יהושע בן נון עבד ה', מנחיל הארץ, מת בן מאה ועשר שנים כמניין "יָעֵל".

ועוד אמרו: נשמתה של יעל התגלגלה ביהודית, ובדומה ליעל הרגה היא את שר צבאו של האויב שעמד עלינו לכלותינו, הולופרנס שמו. וכל ישראל נקראו "יהודים" על שם יהודה, וכל ישראל נקראו "ישראל" על שם שרה אמנו ועל שם האבות והאמהות, שאותיות שמותיהם יוצרות שם זה. ומדינת היהודים קרויה "מדינת ישראל", ונוטריקון השם "יָעֵל" הוא "יום עצמאות לישראל".

נמצאנו למדים כי מעשה יעל בימי דבורה הנביאה סימן לבנותיה אחריה וסימן לאומה הישראלית כולה בימי אתחלתא דגאולה.

 

מראי מקומות

יעל...תשועה גדולה – סדר אליהו רבה, י, עמ' 51; יב, עמ' 59. אף יעל שפטה את ישראל – רות רבה, מהדורת לרנר, א, ח (א), עמ' 32. לחילופי נוסחאות ראו שם, עמ' 33. יעל הייתה שקולה כארבע האמהות – בראשית רבה, מח, טו, עמ' 493; נזיר כג ע"ב; הוריות י ע"ב; סנהדרין קה ע"ב. יע"ל קג"ם – קידושין נא ע"א-נב ע"א ומקבילות. מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים – מפלאות ההשגחה העליונה על פי איוב לז, טז. מבשר טוב – ישעיהו נב, ז. נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא – שמות טו, יא; ברכת גאולה, תפילת שחרית. כורש מלך פרס...בראש ספר עזרא – עזרא א, א-ד. וכן בפסוק האחרון בתנ"ך...בקצרה – דברי הימים ב לו, כג. ה' עוזר לישראל – על משקל "מלך עוזר ומושיע ומגן" בברכת אבות בתפילת העמידה. מניין שנותיו של יוסף...בסוף ספר בראשית – בראשית נ, כו. וראו שם, כב. יהושע בן נון...מת בן מאה ועשר שנים – יהושע כד, כט; שופטים ב, ח. משה רבנו ראה...ספר דברים – במדבר כ, יב, כד; דברים לב, נב; לד, ד. לעתיד לבוא...ויביאם לארץ ישראל – ספרי דברים, וזאת הברכה, מהדורת פינקלשטין, שנה, עמ' 417–418; מדרש ילמדנו, בתוך: ילקוט שמעוני, חקת, תשסד, מהדורת הימן-שילוני עמ' 440. נשמתה של יעל התגלגלה ביהודית – רבי מנחם עזריה מפאנו, גלגולי נשמות, אות י. ישראל נקראו "יהודים" על שם יהודה – בראשית רבה, צח, ו, מהדורת תיאודור-אלבק, עמ' 1257; מדרש תהלים, מהדורת בובר, עו, א, עמ' 340–341; ישראל נקראו...על שם שרה אמנו – תוספות השלם, חלק ב, בראשית כג, ב, עמ' רלא, יח. ישראל נקראו על שם האבות והאמהות – רבי יעקב בן ששת גירונדי, "האמונה והביטחון", בתוך: כתבי הרמב"ן, מהדורת שוול, כרך שני, פרק יג, עמ' שצ.

 

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר