חדשות כיפה

הרב מרדכי אליהו זצ"ל: הלל ביום העצמאות ויום ירושלים

בשנת תשנ"ח, שנת היובל למדינה, דן הרב מרדכי אליהו זצ"ל בשאלה האם צריך לומר הלל ביום העצמאות ויום ירושלים

דרך אמונה

צילום: דרך אמונה

"מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'"

בסוף המזמור של חג הפסח (תהלים קז, מג) אומרים: "מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'". דוד המלך עליו השלום פונה לעם ישראל, ואומר להם שלא יהיו כפויי טובה, ולא ישכחו את הטובות שהקב"ה עושה עמנו בכל עת. וזהו: "מי חכם וישמור אלה" - הוא זה ש"והתבוננו חסדי ה'".

היה ויכוח בזמנו בין הרה"ג שלמה גורן זצ"ל לבין רבנים אחרים בשנה שבחסדי ה' הצליחו לכבוש את ירושלים. היו רבנים שביקשו לקבוע יום מיוחד לכבוד הנס המופלא שעלה על כל דמיון, ופרסמו לומר הלל ביום זה. הרב גורן ע"ה אמר להם אז, שהם סותרים את עצמם, שהרי הם מתנגדים לומר הלל ביום העצמאות, ואיך קובעים לומר הלל ביום זה שנקרא "יום ירושלים"?

אמרו לו הרבנים שאין הדברים דומים, שכן נס גדול ומופלא היה הכיבוש במלחמת "ששת הימים".

אמר להם הרב גורן, בשלמא במלחמת הקוממיות, שלא היה נשק ולא היה צבא, ושבעה אומות התאחדו וקמו עלינו עם נשק וצבא רב, ובכל זאת הקב"ה עשה עמנו ניסים ונפלאות וגברנו על אויבינו והחזקנו בארצנו בגאון! אבל במלחמת ששת הימים היה בידינו כבר טנקים ומטוסים והסיכויים לנצח היו הרבה יותר גדולים מאשר במלחמה ההיא!

אמרו לו, וכי יעלה על דעתך שהנצחון של "ששת הימים" היה בעקבות כוחנו ועוצם ידינו?!

רב אלוף יצחק רבין: מאת ה' היתה זאת

אספר לכם מעשה: לפני מספר שנים היה אצלי יהודי זקן בשם יצחק נחום, והוא הביא לי מברק בו הזמין את רבין אחרי מלחמת "ששת הימים", שיכבד אותם במעמד שעשו במכון הרמב"ם בתל-אביב. ויצחק רבין לא יכל להגיע אז. ביקש ממנו אותו יצחק נחום מיצחק רבין שיכתוב לו כמה דברי הגות בעניין הנצחון של מלחמת "ששת הימים". היה ניתן לחשוב שיכתוב לו על כוחנו ועל הנצחון המופלא שלנו, אבל פלא פלאים מה שכתב לו שם, והנה אני מחזיק את המברק בידי ואקריא לכם את הדברים כלשונו: "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו" - ועל זה חתם "רב אלוף יצחק רבין".

בעקבות מברק זה אמר הרב גורן לאותם רבנים, שנכון שבמלחמת "ששת הימים" היה נס בנצחון, אבל למי היה מופנה אותו הנס? הרי כמה אומות היו מסביבנו! היה הכל מוכן, ושרפו את המיצרים, ודרכם לכיבושנו הייתה סלולה ומוכנה ומצבם של עם ישראל היה קשה אז מאוד מאוד! אבל עם ישראל לא התייאש, וקמו ושפכו דמעות כמים לפני בורא עולמים שירחם עלינו, והרבו בתפילות בכוונה ובשברון לב אמיתי! והקב"ה שמע את תפילתם, ואפילו אדם כיצחק רבין עמד על גודל העניין וכתב בעצמו "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", כי זה באמת פלא פלאים ונס גלוי הנצחון שהיה לנו אז!

יצחק רבין מכיר בנס גלוי מן השמים

בהזדמנות זאת אזכיר דבר נוסף על יצחק רבין. רבה הראשי של חיפה, הרב שאר ישוב הכהן, הזמין אותו להשתתף בדינר של הישיבה במכון אריאל שנערך בארצות-הברית, וזה היה לפני כחצי שנה בתקופת הסקאדים במלחמת המפרץ. רבין נענה והגיע, ואמר שברצונו לגלות במעמד זה שאילו ידעו עם ישראל מה שהגויים תכננו לעשות עמנו, הרי שכולם היו מודים בפה מלא שמה ששרדנו את אותם התקפות היה נס גלוי מהשמים. ואילו כל תוכניותיהם היו יוצאות לפועל, לא היה נשאר שריד ופליט משונאיהם של ישראל.

מזמור לתודה

ישנה חשיבות גדולה להתבונן בחסדים ובניסים של הקב"ה שעשה ועושה עמנו בכל שעה ובכל עת, שקמים ומתרבים האויבים עלינו מבפנים ומבחוץ, וברוך ה' עם ישראל עדיין חי וקיים! ישיבות מתרבות! עוד לא הייתה תקופה של ריבוי תורה בעם ישראל כמו בתקופה זו שאנו חיים עתה. ולמרות שמדברים ומצרים את צעדי בני הישיבות, ממשיך עולם התורה לפרוח בבחינת "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". ברוך ה', מתרבים שיעורי תורה לבעלי בתים, כך שכל אחד מוצא לו מקום לקבוע עתים ללימוד התורה.

אויבים רבים קמים עלינו, ולהם מחשבות ותוכניות כנגד עם ישראל, ובחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה אנחנו חיים וקיימים, וזהו "והתבוננו חסדי ה'". כמו בתקופת הסקאדים שהצורר מעיראק שיגר טילים רבים על ישראל ושונאינו עלו ורקדו על הגגות על כל נפילת טיל בשטחי ישובי ארץ ישראל! ולמרות הכל אנחנו חיים וקיימים! הקב"ה הפר את עצתם וקלקל את מחשבתם ולא תעשינה ידיהם תושיה", "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה" (תהלים לז, טו).

לא לומר כוחי ועוצם ידי

כשאנחנו נמצאים בשנת היובל, זה הזמן להזכיר כי אין לומר "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח, יז). שאם תאמר כן, יאמר הקב"ה: "אם אתה כופר בטובותיי, ואם אתה חושב שאתה מסתדר בלעדיי, נראה כיצד תסתדר ללא עזרה", ואז חלילה אין לאדם שום סיכוי ואפילו הקלוש ביותר בעולם!.

לכן צריך לזכור "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיך כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" (שם ח, יח). לכך אנחנו אומרים, "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ" (איכה ג, כב), ותמיד הקב"ה ירחם עלינו ויחוס עלינו, וכל החסדים שעשה ועושה ויעשה עמנו מחייבים אותנו בהתבוננות זאת.

והתבוננו חסדי ה' - מקום המדינה עד היום

בשנת היובל הזאת עלינו לא לשכוח את כל החסדים. לפתוח את העיתונים שכתבו במשך חמישים שנה ולראות את כל החסדים שעשה עמנו! זכורני שבאותה תקופה הגיעו אויבינו להר בו קבור שמואל הנביא עם פלוגות תותחים, וכל מי שהיה שם ראה את ירושלים פרוסה על כף היד, והמצב היה מסוכן ונואש ביותר! והם היו לבד. אבל ברוך ה', ביום ההילולא של שמואל הנביא, נעשו לנו ניסים ונפלאות. ועל זה אנחנו חייבים להודות ולהלל על כל החסדים שעשה עמנו הקב"ה. וזהו שאומר דוד המלך עליו השלום "והתבוננו חסדי ה'", להכיר בכוחו של בורא עולם בלבד.

סכנות ישנם בכל צעד ובכל שעל, ואנחנו לא יודעים מה שאומות העולם ושונאי ישראל זוממים וחושבים נגדנו - אבל אנחנו בוטחים בהקב"ה ואומרים: "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל" (ישעיה ח, י). ובלבד שנודה בפה מלא שהכל מאת חסדי הקב"ה יתברך שמו ויתעלה. ולפעמים הקב"ה שולח את הניסים בדרך הטבע, ובאמצעות כלי נשק כאלה או אחרים שיפגעו פגיעות קשות בהם והם ייכשלו, וזה שאמר הנביא: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זכריה ד, ו).

להצית את אש התפילה, הלימוד וההודיה לה'

בשנת היובל הזאת צריכים וחייבים אנחנו להפוך ימים אלה להודאה להקב"ה ולא לבזבז את הזמן היקר של הימים הללו בהבל וריק, ובויכוחי סרק כגון אם יאמרו הלל או לא יאמרו הלל, אם יאמרו וידוי או לא יאמרו וידוי - אלא יסכימו כולם שביום זה יש להגביר את לימוד התורה, ולא לעסוק בעניינים כגון אם תצלה את הבשר על ברזלים כאלה או אחרים, וכי מה נפקא לנו מכל עניינים אלה?! וכי יש מצות "צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו"?! לכן יש לקבוע ולנצל יום זה ללימוד תורה!! בהודאה לבורא עולם!! ונתפלל להקב"ה שימשיך את חסדיו עלינו, ולא יפסיק אותם מאתנו חלילה, ואז תהיה מעלה וחשיבות גדולה ביום זה.

משיח יפסוק

אנחנו אומרים בתפילת "מודים" בכל יום: "על ניסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים". ואנחנו מודים להקב"ה ונודה להקב"ה, שבזמן שנזכה לגאולה שלמה ולבניין בית מקדשנו ותפארתנו עם משיח צדקנו, ואז תתעורר מחלוקת בין פוסקים הדור אם יש לומר הלל על הגאולה השלמה או לא, ומתי, אם אחרי קדיש תתקבל או קודם קדיש תתקבל, וכן יסתפקו אם לברך ברכת "שהחיינו" או לא לברך ברכת "שהחיינו".

וכמו שהגאון רבנו שלמה זלמן אויערבאך הביא בסוף ספרו1 שכשיבוא המשיח יברכו כולם את ברכת "ברוך חכם הרזים", וכל הברכות שנתקנו לאותה תקופה, והוסיף וכתב שהמשיח בעצמו יפסוק את אותן ההלכות או אז ננהג על פי פסיקתו. ויהי רצון שיהיה זה בעגלא ובזמן קריב, אמן.

המאמר לקוח מתוך סידור גאולת אליהו ליום העצמאות ויום ירושלים בהוצאת ישיבת המאירי. הסידור כולל הלכות ומאמרים ליום העצמאות ויום ירושלים מכתבי ופסקי מו"ר מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל עפ"י הנחיותיו של הרב שמואל זעפרני שליט"א ראש ישיבת "המאירי" בעריכתו של שלו שבתאי.

1 ספר מנחת שלמה, סימן צא, אות כז.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר