לקראת טו בשבט: גלגוליה של תפילת הנוטע

רבים יטעו עצים בטו בשבט הקרוב ויאמרו את תפילת הנוטע שכתב הרב עוזיאל. מתי נכתבה תפילת הנוטע הראשונה ומדוע שונה הנוסח שלה?

חדשות כיפה נתנאל לייפר, כיפה 20/01/16 14:01 י בשבט התשעו

לקראת טו בשבט: גלגוליה של תפילת הנוטע
יחצ, צילום: יחצ

את הנוסח המוכר של תפילת ה'נוטע' חיבר בזמנו הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, במהלך כהונתו כרב ראשי לישראל. התפילה התקבלה ונאמרה בעת נטיעת העצים ביערות קרן קימת לישראל בכלל, ובט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות - בפרט ולפני כמה שנים הוחזרה למודעות.

הנוסח הישן שמדבר על "מלכות ישראל" והפרחת השממה שלה נזנח מעט עם השנים ועודכן לפני כחמש שנים על ידי מי שהיה רבה של העיר חיפה, הרב שאר ישוב כהן, שיצר נוסח קצר ועדכני יותר לתפילה. אך מתברר, כי ישנה תפילה ישנה יותר עוד קודם לרב עוזיאל, "תפילה לעבודת האדמה" מאת רבי שלום חיים שרעבי זצ"ל, שעלה לארץ והתגורר בעיר רחובות, בשנת ה'תרס"ט.

לפני כמה שנים התעוררה שאלה הלכתית, האם ניתן להתפלל את תפילת ה'נוטע' גם בנטיעת עצים וירטואלית. את השאלה העביר אליעזר שפר, יו"ר איחוד בתי הכנסת בישראל ובתפוצות, לרבנות הראשית לישראל, בעקבות מיזם ה'יער החברתי הראשון בעולם' שהקימה בזמנו קרן קימת לישראל באינטרנט. הרבנות פסקה אז כי "גם מי שנוטע עץ באמצעות האינטרנט יכול לברך את תפילת ה'נוטע'".

ה'יער החברתי' היה מיזם יער וירטואלי בו עשרות אלפי גולשים מכל רחבי העולם נטעו 'נטיעות אינטרנטיות' ובעצם תרמו מראש את עלות הנטיעה. לאחר מכן, יערני קק"ל נטעו את העצים בשטח ביערות קק"ל ברחבי הארץ.

"באופן עקרוני, בודאי ראוי יותר לכל אדם לעסוק בנטיעת הארץ בעצמו, אולם מי שאין באפשרותו לעשות כן, ייטיב לעשות אם לכל הפחות ישתתף בכך דרך האינטרנט, ואף בכך יש לו חלק בתוצאה של בניין הארץ הנעשית באמצעותו... לכן, גם מי שנוטע עץ באמצעות האינטרנט רשאי וצריך לומר את תפילת הנוטע ובכך להראות את אמונתו האיתנה בצור ישראל וגואלו, וביישוב ארץ ישראל", נכתב בפסיקת הרבנות הראשית.

הגרסא המקורית של הרב עוזיאל:

אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם,

בּוֹנֶה צִיּוֹן וִירוּשָלַיִם -
וּמְכוֹנֵן מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל.
רְצֵה ה' אַרְצֶךָ
וְהַשְׁפַּע עָלֶיהָ מִטּוּב חַסְדֶּךָ.

תֶּן טַל לִבְרָכָה
וְגִשְּׁמֵי רָצוֹן הוֹרֵד בְּעִתָם
לְרַוּוֹת הָרֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲמָקֶיהָ
וּלְהַשְׁקוֹת בּהֶם כָּל צֶמַח וָעֵץ.

וּנְטִיעוֹת אֵלֶה
אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נוֹטְעִים לְפָנֶיךָ הַיּוֹם
הַעֲמֵק שָׁרְשֵׁיהֶם וְגַדֵּל פְּאֵרָם
לְמַעַן יפְרְחוּ לְרָצוֹן
בְּתוֹךְ שְׁאָר עֲצֵי יִשְׂרָאֵל
לִבְרָכָה וּלְתִפְאָרָה.

וְחַזֵּק יְדֵי כָּל אַחֵינוּ
הָעֲמֵלִים בַּעֲבוֹדַת אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ
וּבְהַפְרָחַת שִׁמְמָתָהּ.
בָּרֵךְ ה' חֵילָם
וּפֹעַל יָדָם תִּרְצֶה.

הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָׁמַיִם
וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל
וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ
כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.
אָמֵן.

הגרסה החדשה של הרב שאר ישוב כהן:

ריבון כל העולמים
אדון כל המעשים
ברך עלינו
את כל נטיעותינו
ורצה נא תפילתנו
לשים שלום טובה וברכה
על פני האדמה
ותזכנו יחדיו עם כל יושבי תבל
לנטוע עצים על אדמת ישראל
לראות בצמיחת האילנות
ולהנות בהם את הבריות
ברוך אתה שומע תפילה
אמן כן יהי רצון

"תפילה לעבודת האדמה" מאת רבי שלום חיים שרעבי זצ"ל:

כזה הוא הסדר לומר בשעה שמחזיק במעדר לחפור חפירה לנטיעה:

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו,
הריני נוטל מעד"ר זה העולה בגימטריה שד"י,
להכרית בו החוחים והקוצים,
ולחצוב בו כל הניצוצים מתוך אדמתנו אדמת הקודש.

יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו המציב גבול והמשיב בנים לגבולם,
כי תחזקנו ותצליח דרכינו בעבודתנו עבודת הקודש על אדמת הקודש,
ונזכה לראות בטהרת אדמת ישראל מטומאתה בעת שינערו רשעים ממנה.
ותשוב אל בעלה הראשון, עם בנין ציון וירושלים
אמן, כן יהי רצון.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן