ט"ו בשבט הוא חג לאוהבי הטבע בו אנו גם מתקשרים למקורות הקשורים בו.
בין המובילים את המהלך המתחדש של הקשר בין הטבע, האדמה והתנ"ך, ראוי להזכיר את הזוג אפרים וחנה הראובני שהחלו בשנות העשרים של המאה הקודמת לייסד את המוזיאון והאוסף של צמחי התנ"ך והגו את הרעיון של הקמת גן הנביאים ורז"ל באוניברסיטה העברית שבהר הצופים.
 |
|
(צילום: באדיבות הגן הלאומי נאות קדומים)
|
בנם וממשיך דרכם, נוגה הראובני ז"ל, סיפר כיצד הוריו לקחו אותו בתור ילד לשדות לראות את צמחי הארץ: "...מעם ספסל הלימודים של בית הספר...אל השדות וההרים, אל העמקים והמדבריות בגשם ובשמש, בשרב ובשלג, בדשדוש בביצות ובתוך ענני יתושים... הם ייסדו ופיתחו את המוזיאון לצמחי התנ"ך והספרות התלמודית באוניברסיטה העברית על הר הצופים..."
(נ' הראובני, טבע ונוף במורשת ישראל, נאות קדומים 1980, עמ' 9).
 |
|
(צילום: באדיבות הגן הלאומי נאות קדומים)
|
בשנות השלושים (א' במנחם אב תרצ"ב) כתב ח"נ ביאליק, שהיה מעורב בפעילותה של האוניברסיטה העברית בראשית דרכה מכתב לד"ר יוסף הרץ, שהיה הרב הראשי של יהודי בריטניה ויושב ראש חבר הנאמנים של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית מכתב בחשיבות לימוד המקורות והטבע באוניברסיטה המתפתחת כפי שמובילים אותו הזוג הראובני: "... האוניברסיטה העברית מוכרחה להחיות את הקשר הפנימי, הנפשי שבין העם ובין צמחי ארצו, ודבר כזה לא יעשה לעולם על ידי מלומדים סתם, שאין בינם ובין רוח עמם ויצירותיו בעבר שום זיקה וקשר..." (נ' אפרתי, "הקשר הפנימי, הנפשי שבין העם ובין צמחי ארצו: ביאליק והבוטניקה העברית", הארץ, תרבות וספרות,י"ב בשבט תשס"ו). הרעיונות יצאו לפועל בזכות פועלו של נוגה הראובני שהמשיך את דרכי הורי וייסד את "נאות קדומים" השמורה הלאומית של טבע וארץ במקורות ישראל, (הסמוכה למודעין) המשלבת בין ההכרות המעמיקה עם הצומח לבין המקורות היהודיים. הראובני וצוותו זכו בהוקרה על פועלם כשקבלו את פרס ישראל על המפעל החינוכי בו קרבו את העם לטבע והמקורות שט"ו בשבט כמובן תופס בו מקום חשוב.
ד"ר יוסי שפנייר הוא מרצה להיסטוריה ומרכז תחום מצויינות במכללת אפרתה לחינוך
 |
|
(צילום: באדיבות הגן הלאומי נאות קדומים)
|
|
|
(צילום: באדיבות הגן הלאומי נאות קדומים)
|
 |
|
(צילום: באדיבות הגן הלאומי נאות קדומים)
|