ש: יש מנהג גם אצל אשכנזים ואצל ספרדים לתת דמי חנוכה לילדים. מה המקור?
ת: אין מקור קדום. גם תימנים לא נהגו בתימן. פה עושים כמו כולם. כל מה שמצאנו הוא המגן אברהם: "נוהגים הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים" (ריש סי' תרע).
ש: אבל זה רק לעניים ולא לכל ילד?
ת: נכון. יש אומרים שנותנים לכל ילד, כדי שילדים עניים לא יתביישו. כדומה, יש מסבירים שהנביאים תקנו בפורים גם משלוח מנות כדי לתת מתנות לאביונים במסווה של משלוח מנות כדי שלא יתביישו (ספר אפריון עה"ת לרבי שלמה גאנצפריד על פרשת זכור). וזה טעם קלוש. גם זה לא מה שכתוב במגן אברהם.
ש: שאלה הפוכה. הנוצרים יש להם חג של עבודה זרה באותו זמן והם נוהגים לתת מתנות לילדים . אולי למדנו מהם?
ת: חלילה.
ש: התכוונתי לשאול שמא זה לא חוקות הגויים, כי זה מנהג גוי?
ת: לא כל דבר שגויים עושים הוא חוקות הגויים, כגון שעון או משקפיים. אלא רק דבר שיש בו סרך עבודה זרה או שחץ או שוא והבל כמבואר בתוספות ובמהרי"ק(תוס' ע"ז יא. שו"ת מהרי"ק סי' פח). אבל דבר הגיוני וישר וטוב, אין בו משום חוקות הגויים, גם אם הגויים עושים אותו. (וכשנשאל הג"ר יעקב קמנצקי: האם מותר לתת מתנות בחנוכה, או שיש בזה משום "חוקות הגויים", כי הם נותנים מתנות בחג שלהם? השיב: "נראה שלא [בעיה], שמקור המנהג נובע מזה שנתנו מעות חנוכה למלמדים, והיו שולחים המעות על ידי התלמידים, ומזה נשתרבב המנהג שנותנים מתנות לילדים ג"כ. ואדרבה, יותר מסתבר שהגויים לקחו מנהג זה מהיהודים". אמת ליעקב על השו"ע ס' תרע הערה 583. והג"ר ישראל פסח פיינהנדלר, כתב בשו"ת אבני ישפה [א, קכט אות ב], שיש תועלת ניכרת בנתינת דמי חנוכה לילדים כדי לשמחם, וכיון שיש טעם הגון, אין לנו לחוש במה שהגויים עושים בדומה לזה. ע"פ שו"ת מהרי"ק ס' פח המובא בשו"ע יו"ד קעח א. ועיין עוד בשערי הלכה ומנהג ח"ב ס' רפג).
ש: ביחס לדברי המגן אברהם, למה דווקא בחנוכה נהגו לחזר על הפתחים, ולא בפורים או לקראת פסח או חגים אחרים?
ת: יש אומרים כי כל אדם חייב בנר חנוכה גם אם הוא עני וצריך לחזר על הפתחים (שו"ע או"ח תרעא א). מצוות אחרות, אם אין לאדם כסף, הוא אנוס ולא צריך לבקש על זה צדקה. אבל נר חנוכה שהוא פרסומי ניסא, נפסק שחייב לקיים גם מצדקה. לכן נערים הולכים ואוספים צדקה בשביל לקנות נרות חנוכה. וטעם קלוש הוא.
ש: מה? אנשים היו כל כך עניים שלא היה להם כסף לקנות 44 נרות? או ליתר דיוק לעצם המצוה 16 נרות? ואם יש מדורה ממילא, לא צריך שמש, ודי ב-8 נרות?
ת: עובדה ששאלו בגמרא שבת (כג ב), מה עדיף, נר שבת או נר חנוכה. אנשים היו מאוד עניים. בעל הטורים רבנו יעקב בן הרא"ש שאל את אביו על כך שאין לו כסף לקנות מזון מיוחד לכבוד שבת (טור או"ח סי' רמב). אכן היו עניים. לעומתם, בחסדי ד' אנחנו עשירים שבעשירים.
ש: על אף שהיוונים פשטו ידיהם בממוננו כמבאור ברמב"ם תחילת הלכות חנוכה...
ת: נכון. ולא הצליחו. עובדה שאנו עשירים. ויש מסבירים שלכדי הדגיש זאת ,נותנים דמי חנוכה לילדים. וטעם קלוש הוא.
ש: יש מסבירים שמחמת הסכנה נהגו להדליק נר חנוכה בתוך הבית, וצריך שיהיו בני הבית נעורים כדי שיוכלו להדליק בברכה (עי' מ"ב תרעב סק"י),לכן נהגו לחלק לילדים כסף וממתקים כדי שיהיו נעורים (פסקי תשובות תרעב שם ובהערה 26 בשם האבני נזר)?
ת: אמנם מצאנו כן ליל הסדר, שנהגו לחלק קליות ואגוזים לילדים כדי שישארו ערים וישאלו (פסחים קיט, ב. שו"ע או"ח תעב, טז), אך לא מצאנו כן בחנוכה. לכן טעם קלוש הוא.
ההלכה כמובן נכונה, לא מצאנו שנהגו כן בגמרא וברמב"ם.
ש: יש אומרים לתת דווקא ביום חמישי של חנוכה (אורחות רבנו ח"ג עמ' א-ב. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רפ). למה?
ת: יש מסבירים שזה בגלל שלעולם לא חל יום חמישי של חנוכה בשבת (הגר"ח קניבסקי. אורחות רבנו שם. דרך שיחה ח"א עמ' קפז. פסקי תשובות תרע הערה 24). ויש מסבירים שזה בקריאת הנשיאים, יומו של שבט שמעון, שהם היו מלמדי תינוקות (רש"י בראשית מט, ז), ולכן זה מתאים כדי לזרז את הילדים ללמוד תורה. וטעמים קלושים הם.
ש: למה קלוש?! הרי הרמב"ם אומר בהקדמתו לפרק חלק שיש לתת מטבעות לילדים כדי שילמדו תורה. והיוונים רצו לבטל לימוד תורה. לכן נותנים כסף לילדים כדי שילמדו תורה...
ת: הרעיון כשלעצמו הוא בודאי ישר וטוב. לצערנו לא נותנים להם כסף כדי שילמדו. ואדרבה בחנוכה לומדים פחות. גם בישיבות לצערנו לומדים פחות. היינו צריכים ללמוד יותר...
ש: ובסיכום, לתת דמי חנוכה או לא?
ת: לא חייבים. זה שיקול של ההורים. והעיקר להרבות אהבה לילדים ומעל הכל אהבה לד'.