חדשות כיפה

פרסום הנס ויחסי ציבור – הילכו שניים יחדיו?

האם המסר לדורות מועבר באופן אמיתי וזהה לעוצמה המתבקשת? למה בנר דקיק ולא במדורה גדולה? הרב שנוולד על ´יחסי הציבור´ של נס חנוכה

דוברות

צילום: דוברות

באחד משיעורי החנוכה בישיבה, סיפר אחד מ"רבני הגנים" על השירים שלימדה הגננת בגן לקראת החנוכה: "נרותיי הזעירים", "נר לי דקיק", "באנו חושך לגרש.., כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן". מכאן ואילך סטה השיעור ממסלולו והתנהל דיון על מוטיב "הנר הקטן" שחוזר על עצמו בשירי הגן, לעומת מילות השיר המפורסם, שיש בו מידה של התרסה: "אנו נושאים לפידים", שחותם בפזמון: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו!"

היה מפתיע לגלות שגם היום, בעידן הפסטיגלים של חנוכה, עדיין שרים בגן את שירי החנוכה שלימדה הגננת גם לפני חמישים שנה.

הניצחון של החשמונאים על היוונים היה חסר תקדים בהיקפו. למרות הנחיתות המספרית של החשמונאים והיתרון המוחלט באמצעי הלחימה של היוונים - החשמונאים מנצחים את הצבא היווני המודרני, הטוב ביותר בעולם, באותה תקופה, בקרב אחר קרב. בכוחות נחותים וכמעט ללא נשק - הם כובשים מחדש את ירושלים והמקדש. ניצחון החשמונאים מערער את המעמד הבינלאומי של היוונים, כאימפריה עולמית.

ה"מתכונת היא המסר"! למרות גודל הניצחון - תיקנו חכמים שעלינו לציין אותו לדורות בצניעות, בהדלקת נר ואם הדליק אבוקה "כמין מדורה" לא יצא ידי חובה! (גמ' שבת כ"ג ע"ב, רמב"ם חנוכה ד' ד'). רש"י מבאר: "שהאש מתחברת לאמצעיתה, ואינו דומה לנר".

מהו המסר לדורות מכך שצריך דווקא נר ולא אבוקה או מדורה? וכי לא היה ראוי, לגודל הנס והתשועה, לציינו באמצעות לפידים ואבוקות שנראים למרחקים, או משואות שמעלות להבתן ברשפי אש לרום שמים?

ניתן לומר שהנס היה בנרות המקדש ויש להדליק נרות הדומים להם. אולם ה"שפת אמת" (גמ' שבת שם) סובר שבהדלקת מדורה לא ניכר שהיא לשם פרסום הנס: "משום דנראה שהדליקו להשתמש בו" (לחמם או לבשל). אולם, אדרבא, אם התקנה היתה להדליק מדורה לפרסום הנס, היה ניכר שמדליק לשם המצוה?!

נראה, שבנר חנוכה יש ביטוי לתפיסה הערכית היהודית שמודדת כל דבר לפי ערכיותו ומשמעותו, בניגוד לתפיסה החומרנית היוונית שמודדת את הערך של הדבר לפי ממדיו הפיזיים. כפי שכותב הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראיה ח"א 150) : "אמנם כח החיים הגדול הטמון בהאור הצנוע שבנר החנוכה". לעיתים דווקא הקוטן הפיזי מבטא יותר את העוצמה והמשמעות שבדבר.

עפ"י המהר"ל - המתכונת של הנר (בנר שבת ובנר חנוכה) באורו העדין יוצר קירוב, ולכן מדליק אותו בשבת ל"שלום בית", ואילו המדורה מאיימת בחומה ויוצרת ריחוק (נר מצוה עמוד כו): "כי הנר הוא 'שלום בית' טפי אבל לא מדורה, מפני שאין זה שלום בית, כי אין יכול לקרב אל המדורה כמו שיכול לקרב עצמו אל הנר ולהיות נהנה בו".

כמו כן הבעירה של הנר יוצרת הפרדה נחוצה בין מקור הבעירה לבעירה עצמה (בין הכלי שבו השמן לבין השלהבת) שזה יוצר את ה"שלום" שבו יש חיבור אבל נשמרת האוטונומיה של כל אחד, ואילו במדורה מטשטשת ההפרדה בין האש וחומר הבערה (שם): "כמו שהגוף מן האדם כאשר הושלם מקבל הנשמה האלקית שנקראת נר וכו'. ודבר זה עושה שלום אל הכל, שכל אחד עומד בשלו ואינו נכנס בגבולו של אחר, כי זהו ענין הצורה שהוא שלום אל הכל. ולכך נקרא נר של שבת שלום בית, כי נר של שבת הוא דוגמא ודמיון לזה, לכך צריך שיהיה מדליק נר ולא אבוקה".

שני הממדים הללו מהווים נר לרגלינו בבואנו לפרסם את הנס. המסר צריך היות כנר: מאיר בעדינותו ומקרב ולא מאיים, מאיר מתוכו ולא כפייתי וחודר לגבולו של האחר, אלא נותן לו את המרחב שלו, ומאפשר לו להתרשם ולהסיק בעצמו את מסקנותיו.

אנו נמצאים בעידן שבו מקיפים אותנו בפעילות יחצ"נית אגרסיבית ובומבסטית, כמעט בכל תחום. זו חודרת לתודעה שלנו בצורה גלויה וסמויה. דווקא משום כך עלינו לחזור ולשנן לעצמנו שזו לא דרכה של תורה. ולא ניתן "לשווק" ערכים ויהדות בשיטות "קוקה קולה".

ההתלבטות אינה פשוטה. למסרים שמועברים על ידינו יש חשיבות גדולה מעבר להיותם "דבר תורה", משום שיש זיקה מובהקת בין המורשת והזהות היהודית לבין צדקת קיומה של המדינה. הנוסחה שאנו לומדים מ"פרסום הנס" של נר חנוכה הוא: תורה צריכה לבוא מתוך בחירה, עלינו להציע את הדברים, והבוחר יבחר. מאידך לא ל"החביא" את מה שיש לומר, במיוחד שיש אחוז גבוה מאד של כאלה שמעוניינים לשמוע. חשיפה למסרים - כן, כפיה - לא. על כן גם לא נכון לחייב את מי שאינו רוצה! עקרונית זה לא נכון וגם זה לא אפקטיבי.

עלינו להאיר כנר שמאיר מתוכנו בעדינותו ולא כאבוקה שוצפת ומכלה, שמאיימת להיכנס לתוך גבולו של הזולת לשרוף ולהרחיק.

הרב (אל"מ מיל') אליעזר שנוולד הינו ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר