חדשות כיפה

בזאת יבוא אהרן: הכהן הגדול ביום הכיפורים

לקראת יום הכיפורים, תעלה ב'כיפה' גם השנה, סדרת מאמרים חדשים המבוססת על ספרו של הרב אברהם סתיו "מבית לפרוכת - פשט עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים". ובמאמר הראשון: תפקידו ומהותו של הכהן הגדול בעבודת היום הקדוש

עבודת יום הכיפורים

צילום:

בשבועות הקרובים ננסה לפענח כמה מן הסודות הטמונים בסדר העבודה של יום הכיפורים: ובמאמר זה נפתח בגיבור של הסיפור כולו: הכהן הגדול.

פיוטי סדר העבודה, שאנו אומרים בתפילת מוסף של יום כיפור, הקדישו את הפתיחות שלהם לתיאורים ארוכים ומפורטים של השתלשלות ההיסטוריה מבריאת העולם ועד בחירת אהרן לכהן גדול. והפיוט "אמת מה נהדר היה כהן גדול" הוא אחד השיאים המרוממים של התפילה כולה. גם המשניות של מסכת יומא פותחות בתיאור ההכנות הנדרשות מן הכהן הגדול לקראת העבודה.

אך מנקודת מבט למדנית, הצורך בכהן גדול בעבודת יום הכיפורים קשה להבנה. לא מצאנו שום עבודה אחרת מעבודות המקדש שכשרה דווקא בכהן גדול (ורק עבודות ספורות צריכות כהן גדול לכתחילה), ולא ברור מה אופי הדרישה הזו ביום הכיפורים.

נחדד יותר את השאלה מתוך מחלוקת ראשונים בנקודה יסודית וחשובה: באילו עבודות יש צורך בכהן גדול? האם רק בפעולות המיוחדות המהוות את 'סדר העבודה' של כפרת יום הכיפורים, או בכל העבודות הנעשות במקדש ביום זה?

לדעת בעל המאור והרמב"ן, כל עבודות היום חייבות להיעשות בכהן גדול. ומדבריהם נראה שביום הכיפורים נחשבים שאר הכהנים כ'זרים', שאינם יכולים לעבוד במקדש כלל.

ואילו לדעת הריטב"א, דווקא בעבודות המיוחדות המתוארות בפרשת אחרי מות דרשה התורה שתיעשינה בכהן גדול, ואילו שאר עבודות היום נמסרו גם להדיוטות. מדבריו עולה שהצורך בכהן גדול איננו מאפיין את יום הכיפורים כולו אלא רק את עבודות הכניסה אל הקודש והכפרה.

על גבי מחלוקת זו נבקש לצעוד צעד נוסף ולשאול: מדוע בעצם יש צורך בכך שכהן גדול יעשה את העבודות?

אפשר להבין שכמו שבכל השנה יש צורך ברמת קדושה מסוימת כדי לעבוד במקדש, ולכן כהנים כשרים וישראלים פסולים, כך ביום הכיפורים יש צורך ברמה גבוהה יותר של קדושה, שקיימת דווקא בכהן הגדול. אפשרות זו מסבירה היטב את השיטה הדורשת כהן גדול בכל עבודות היום, אך מובנת גם לפי הדעות המגבילות את הדרישה לעבודת הכניסה והכפרה: שהרי אפשר שדווקא עבודות ייחודיות אלו זקוקות לקדושת כהן גדול בעשייתן.

אך מורי ורבי הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל הציע הבנה אחרת: הצורך בכהן גדול איננו מצד קדושת היום או קדושת העבודות, אלא מצד הכהן הגדול. עבודת יום הכיפורים איננה סתם רצף של עבודות כפרה, אלא מסע אישי שעובר הכהן הגדול, החל מכניסתו אל קדש הקדשים, עבור דרך הכפרה על חטאיו בעזרת 'פר כהן גדול' וכלה בכפרת עוונות עם ישראל כולו. מסע שאין הכהן יכול לוותר על אחד משלביו.

שתי האפשרויות הללו משליכות על מגוון שאלות הלכתיות, כגון: מה יהיה הדין כאשר שני כהנים גדולים (המשמשים במקביל או בזה אחר זה) חילקו ביניהם את העבודות? אך מלבד זאת הן משקפות שתי דרכים שונות לראות את מקומו של הכהן הגדול בעבודת היום:

לפי האפשרות הראשונה, הכהן הגדול הוא מתווך, כלי מכלי המקדש. קדושתו הגדולה מבטלת את אישיותו הפרטית ומאפשרת לו לשמש באמצעי וצינור לקשר בין עם ישראל לאלוהיו. אך לפי האפשרות השנייה הכהן הגדול הוא גיבור הדרמה של יום הכיפורים. הוא אמנם ממלא את תפקידו כשליח של עם ישראל, אך השליחות לא מתבצעת על ידי מחיקת אישיותו, אלא דווקא על ידי העצמה של הקשר האישי בינו לבין אלוהיו, שמתוכו מגיעה כפרה לעולם כולו.

אפשרויות אלו פותחות עבורנו צהר למחשבה רחבה יותר, על שתי דרכים של הנהגה רוחנית: הדרך המקובלת יותר מתמקדת בפעולות שמבצע המנהיג הרוחני למען הכלל, כמי שתפקידו ללמד אותם את הדרך אשר ילכו בה בדרך העולה בית אל. אך עבודת יום הכיפורים מלמדת על מודל שונה (הקרוב במשהו למודל ה'צדיק' החסידי), שבו תפקיד המנהיג הוא בראש ובראשונה להתעלות ולהתרומם במדרגתו הרוחנית האישית, ורק מתוך כך לקחת את השפע האלוקי שקיבל ולחלוק אותו עם הציבור.

לקריאת המאמרים שפורסמו בשנה שעברה

הכותב לומד ומלמד בישיבת הר עציון וחוקר בארגון רבני צהר

המאמר מבוסס על הספר "מבית לפרוכת - פשט עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים". ניתן להשיג בחנויות הספרים ובאתר 'מרכז הלכה והוראה', לפרטים: office@halachaed.org.il; 02-547-4542

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר