אשכנזים? כך תתחברו לאווירת אלול

להקפיד על אמירת הסליחות, ולא להזדקק להקלות שונות שנכתבו על ידי הפוסקים. צריך לתכנן את היום בצורה קצת אחרת, וכל החודש מקבל משמעות. אפשר בהחלט לקום באשמורת, ולהחליט ללכת לישון חודש אחד בשנה בשעה מוקדמת

חדשות כיפה הרב ניר רוזנברג 07/09/15 14:30 כג באלול התשעה

אשכנזים? כך תתחברו לאווירת אלול
צבי לין, צילום: צבי לין

אלה הלמדים בישיבה, וזמן הלימוד מתחיל בר"ח אלול, נקל להם להיכנס לאווירת חודש הרחמים והסליחות. לימוד עד השעות הקטנות, ושיחות התעוררות הם לחם חוקם בימים אלה, תחושת המלך בשדה נוכחת אצלם מאוד.

רוב העולם, לא נמצא בישיבות. רוב העולם הם אנשים עובדים. והמשימה להיכנס לאוירת חודש אלול קשה הרבה יותר.

קל וחומר בשנה כמו זו, שחצי מהחודש הוא עדיין חופשת הקיץ. אנשים עדיין נופשים, ונופש וחשבון נפש קשה להם ללכת יחדיו...

זכו אחינו בני עדות המזרח למתנה מופלאה בדמות אמירת הסליחות מתחילת חודש אלול. אין כמוה כדי לעורר את האדם לתשובה. עצם הקימה המוקדמת באשמורת, או ההליכה לישון אחר אמירתם בחצות, כבר מושכת חוט אחר על הימים הללו, והמילים והניגונים פועלים על הנפש.

מכאן שלוחה המלצה חמה, למי שרוצה לטעום טעמו של חודש אלול, להקפיד על אמירת הסליחות, ולא להזדקק להקלות שונות שנכתבו על ידי הפוסקים. צריך לתכנן את היום בצורה קצת אחרת, וכל החודש מקבל משמעות! אפשר בהחלט לקום באשמורת, ולהחליט ללכת לישון חודש אחד בשנה בשעה מוקדמת (ממילא לרוב האנשים השעות המאוחרות של הערב הן לא כל כך יעילות...).

אחינו האשכנזים, צריכים לעצות אחרות להתעוררות, שהרי את הסליחות יתחילו רק שבוע לפני ר"ה. להלן כמה עצות (הטובות כמובן גם לאחינו בני עדות המזרח) -

1. קביעת לימוד (רצוי בחברותא) בספרי מוסר המעוררים את הלב (מסילת ישרים, ארחות צדיקים, ועוד..).

2. קביעת לימוד בספרים על התשובה (הלכות תשובה לרמב"ם, אורות התשובה, על התשובה, מי מרום - אורי וישעי לרב חרל"פ, ועוד..).

3. ארגון שיעורים בקהילה (בשבת, או גם באמצע השבוע), אפשר ורצוי להביא רבנים אורחים ולעשות ערבי התעוררות שרושמים את רישומם בלב.

4. לארגן ערב ניגון, ניגוני חודש אלול והימים הנוראים, הפורטים על הנפש (אפשר גם את המוסיקה שנשמעת בבית בימים אלה, להחליף למוסיקה המתאימה לאוירה שרוצים).

5. לארגן נסיעה לתפילה בקברי צדיקים (מערת המכפלה, קבר רחל, צפת ומירון, טבריה, ועוד...).

6. קביעת זמנים לחשבון נפש, ולהחלטות לעתיד (בתיקון המידות, שיפור במצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו ועוד).

טוב ויפה לאחינו האשכנזים, לנצל את רגע תקיעת השופר בסוף תפילת שחרית, לעצימת העיניים והרהורי תשובה, ואם יכולים להישאר עוד זמן אחר התקיעה, ולנצלו ללימוד כנ"ל וחשבון נפש כנ"ל, עטורים בטלית ותפילין, זמן זה יעשה ודאי רושם לכל היום!

הכותב הוא רב היישוב ענב ומרבני ארגון 'ברקאי'