חדשות כיפה

מלאכי רחמים

הפניה בפיוט למלאכים היא בעיתית, שכן המצווה היא לעבוד את הקב"ה בלבד. אז איך זה מסתדר?

צילום:

"מלאכי רחמים משרתי עליון חלו נא פני אל במיטב הגיון אולי יחוס עם עני ואביון אולי ירחם."

בפיוט זה פונה המתפלל אל המלאכים שיבקשו מהקב"ה רחמים על עם ישראל ויחיש גאולתם. לפזמון זה מכנה משותף עם הפיוט מכניסי רחמים, ועם פיוטים נוספים. המכנה המשותף להם שאנו פונים בבקשה אל המלאכים.

פניה זו היא בעייתית מאד. בעיקר החמישי משלוש עשרה עיקרי היהדות קובע הרמב"ם שאין לעבוד אלא את הקב"ה לבדו ולא שום דבר שהוא אמצעי בינינו לבינו. וכמו שהוגדרו הדברים בקיצור העיקרים: לא לבדו ראוי להתפלל ואין להתפלל לזולתו. בירושלמי ברכות נאמר: אם באת על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד זה שנאמר כל אשר יקרא בשם ה ימלט.

אם כן כיצד אנו פונים בתפילה אל המלאכים?

ואמנם, היו מגדולי ישראל שהתנגדו לאמירת פיוטים אלה. ידועים דברי המהר"ל מפראג שכתב בנתיב העבודה: לומר למלאכים הכניסו רחמינו זה אין ראוי. החתם סופר בתשובותיו הביא דברי המהר"ל וכתב שלפי דבריו אין לומר גם את הפזמון מלאכי רחמים וסליחה י"ג מדות האמורות בחנינה,אולם הוא כתב שפיוט הנאמר בציבור אין לשנות ממנהג הציבור, אבל מכניסי רחמים שנאמר על ידי כל יחיד דרכי להאריך בנפילת אפים עד שהגיע שליח ציבור לשומר ישראל.

המהר"ל כתב שיש לשנות ולומר מכניסי רחמים יכניסו רחמינו, כך שאין אנו מתפללים אליהם אלא אל הקב"ה שיורה למלאכים להכניס תפילותינו וכו. בעקבותיו תיקן בסידור עיון תפילה לומר מלאכי רחמים משרתי עליון יחלו נא פני אל וכו. בשם ר חיים מוואלוזין אומרים שהיה אומר אבות העולם אהובי עליון חלו נא פני אל. אלא שיש לתמוה על מחברי הפיוטים שמהם היו גדולי עולם כיצד חברו פיוטים כאלה?

בעל שבולי הלקט כתב על נושא זה: ואומרים מכניסי רחמים כו מכניסי דמעה כו ואין בזה משום משתף שם שמים ודבר אחר ... והרב ר אביגדור כהן צדק זצ"ל הביא ראיה על זה מהא דאמרינן בסנהדרין בפרק נגמר הדין אמר ר יוחנן לעולם יבקש אדם שיהו הכל מעמצין את כחו מלמטה ואל יהי לו צרים מלמעלה ופי רבינו שלמה זצ"ל (רש"י) שייסייעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים ושלא יהיה לו משטינים מלמעלה.

וגם במדרש שיר השירים על פסוק השבעתי אתכם אומרת כנסת ישראל למלאכים העומדים על שערי תפלה ועל שערי דמעה הוליכו תפלתי ודמעתי לפני הקב"ה ותהיו מליצי יושר לפניו שימחול לי על הזדונות ועל השגגות. ונאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וגו. ובשו"ת מהר"י ברונא הסביר באופן אחר: מה שאנו אומרים נא מדה נכונה, וכן מדת רחמים ומכניסים רחמים מלה"ר אינו אלא דרך שפלות ועבדות, שמדבר בפני המלך ליועציו לדבר למלך, והוא בוש בדבר לקרב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל.

אם כן יש בודאי על מה להתבסס באמירת פיוטים אלו. ובכל מקרה אין לשנות מהמנהג שנהגו במשך דורות רבים לאמרם, כמו שכתב בשו"ת חוות יאיר: נראה שאפילו החסיד בכל מעשיו אל ישנה מנהג הציבור מאחר שיש לנו גדולי עולם לסמוך עליהם מלבד כל המחברים עצמן.


לקראת אמירת הסליחות, נביא בפניכם פרוש והסבר על הסליחות הנאמרות.

פרוייקט מיוחד בשיתוף ישיבת אור עציון.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר