חדשות כיפה

לא למלאכים

האומנם מותר לפנות אל המלאכים בתפילה? הרב עידו פכטר מעדיף לדבר עם המקור

צילום:

איני יודע על מה הסתמך המחבר בקובעו כי יש על מי לסמוך באמירת פיוטים הפונים אל המלאכים. גדול הגדולים בהשקפה ובהלכה, הרמב"ם, קבע נחרצות כי אין להתפלל למלאכים כלל וכלל. הוא עיצב זאת בהלכותיו (ראה פסיקתו המרתקת בעניין ברכת "התכבדו מכובדים" ודוק בגירסה) ואף קבע זאת בעיקריו.

לגבי המדרשים שמוכיחים לכאורה ההפך תמיד הזהירנו הרמב"ם מלהבינם כפשוטם וגם אם כתוב בהם שכנסת ישראל פנתה למלאכים לעזרה בתפילתה, אין זה אומר שיש להבינם כפשוטם. הרמב"ם קבע במורה נבוכים (ועוד על התורה שבכתב אמר זאת!) שכל מקום שהכתובים סותרים את האמונות הבסיסיות (כגון הגשמה, ולעניינו פנייה למלאכים) יש לפרש אותם כמשל. בהבנתם כפשוטם קיימת סכנה להשקפות הנכונות וכדבר הזהיר על כך בהקדמה לפרק חלק.

אמנם יש בפוסקים שהורו להתיר אמירתם (היות וכבר הדבר נפוץ), אך מאידך הביא המחבר גדולים וטובים שהתנגדו לקביעה זו. וכי מפאת שמצאנו פוסק שהתיר לעשות זאת, נקדש את המנהג ונפחד מלשנותו? אדרבה, כיום, כשיש הרבה קהילות שמדלגות על פיוטים מפאת אריכות תפילה וכדו (ע"ע סליחות של ערב ראש השנה), יוצא מצב אבסורדי שעל פיוטים שונים, טובים ויפים, מדלגים בגלל אריכותם ואילו את הפיוטים שסותרים במפורש את עיקרי האמונה שהתקבלו על כלל ישראל ממשיכים לומר בגלל איזה חשש לא מוצדק לזנוח מנהג?! דומה שאין זה מדרך הישר...

אין מה לפחד מלהנהיג הנהגות נכונות

תמיהתו של המחבר כיצד מחברי הפיוטים, שהיו מביניהם תלמידי חכמים, לא הקפידו על דבר זה איננה טענה. אין אנו יודעים בודאות מי היו מחברי פיוטים אלה, כך שאין לנו כל ודאות שהם היו תלמידי חכמים. אדרבה, יודעים אנו שלא כולם היו בעלי ידע רחב ומקיף בענייני אמונה והלכה, ואם כן כיצד ניתן להעלים עין מפיוט הנוגד במפורש אחד מעיקרי באמונה, באיזו אמונה לא מבוססת כי מחברו היה תלמיד חכם?!

אמנם, כידוע, בהלכה הקבלית הנהיגו כוונות לספירות השונות, וכבר התרעם על כך הריב"ש (שו"ת, תמז), אך מה רבו אזהרותיהם של המקובלים שלא לפגוע חס ושלום בעיקרי האמונה שניסח הרמב"ם. על כן, ראוי ביחס לכוונות אלו שמי שמסוגל להגיע לדרגות הגבוהות הללו ולדעת למי הוא מכוון ולמה אין בזה פגיעה של הגשמה או שיתוף, יעשה זאת, ומי שלא, שיתכוון לתפילה כפשוטה. כל שכן לעניינו שאם אין הציבור יודע כיצד להבין מדוע אין הוא פונה למלאכים בעוד שהוא אומר זאת מפורשות, אין לו לומר זאת, או לכל הפחות לשנות את הנוסח.

אין מה לפחד מלהנהיג הנהגות נכונות בתפילה. לא מדובר כאן על נוסח קדמון שאין ביכולתנו לשנותו; זהו פיוט בלבד. לכן ראוי לרבנים שבמקום שינסו למצוא הצדקות מסוגים שונים ואילנות גבוהים כדי להכשיר מנהג טעות, שינהיגו הנהגות נכונות בציבור שהם מנהיגים. שיעלו ויחנכו אותו לתפישות נכונות ביחס לא-ל ולמצוותיו. וכפי שהמחבר ציטט מהמהר"ל, עצה טובה היא לא להשמיט לגמרי את הפיוטים אלא לשנותם במילה או שתיים כדי להכשיר אותם. כך המנהג יוכל להמשיך רק הפעם עם משמעות נכונה ואמיתית.

יש עוד להעיר כי לא רק בעניינים אלו יש בעיה עם הפיוטים. בחלק מהמקומות אנו מתפללים על מציאות שאינה קיימת (כגון הפיוטים המבכים את עיר הקודש החרבה, כאשר ירושלים עומדת על תילה בפאר והדר), וגם אותם ראוי לשנות. וכן הנהיג מו"ר הרב נחום רבינוביץ, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, לשנות את הנוסחים השונים כך שיתאימו למציאות הנוכחית ובעיקר, לעיקרי האמונה.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר