שיקולים הלכתיים ומוסריים בהשקעות

מהי עמדת התורה ביחס להשקעות המנוגדות לעולם הערכים היהודי? האם חלה חובה גם על יהודי לברור את השקעותיו על פי קריטריונים מוסריים?

חדשות כיפה הרב יואל דומב 01/05/13 11:42 כא באייר התשעג

שיקולים הלכתיים ומוסריים בהשקעות
istockphoto, צילום: istockphoto

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לאופי ההשקעות הציבוריות בשוק ההון. אם בעבר חשוב היה לאנשים גובה הרווחים בלבד, והם לא התעניינו כלל בשאלה ממה הם מפיקים את רווחיהם, הרי שלאחרונה מתחילים המשקיעים לשאול את עצמם האם ראוי להרוויח כסף מעסקים שנוגדים את המוסר האישי והערכים הבסיסיים שעליהם הם התחנכו. נטייה זו של ציבור המשקיעים הביאה לתופעה של קרנות השתלמות בעלות אחריות חברתית ((Socially Responsible Investment-SRI שבודקות את המצע המוסרי ואת אופי הפעילות של חברה לפני שמחליטות להשקיע את כספי הקרן בתוכה. ישנם קרנות שמשקיעות רק בחברות שאינן מזהמות את הסביבה, קרנות שמתמקדות בחברות שמשלמות שכר הוגן לעובדיהן, וקרנות שמסתייגות ממי שמרוויח מהימורים או ממכירות סיגריות ומשקאות חריפים. סכומים ניכרים כבר הושקעו בקרנות מסוג זה: לפי נתוני ,EIRIS מכון מחקר להשקעות אֶתיות, הושקעו בשנת 2011 כ-11.3 מיליארד ליש"ט בקרנות אלו בבריטניה לבדה, והסכום המשוער של השקעות כאלו בארה"ב הגיע ל3 טריליון דולר באותה תקופה.

למעשה הרעיון של השקעות אֶתיות אינו חדש ואף מהווה עיקרון דתי עבור כת הקוויקרס ((Quakers שאסרו על חבריהם במאה ה-18 להרוויח מסחר עבדים שהיה נפוץ בזמנו בארה"ב. מייסד תנועת המתודיסטים, ג'ון ווסלי, (1703-1791) אסר על תומכיו להשקיע את כספם במפעלים כימיקליים ומפעלים לעיבוד עורות בטענה שהם עלולים לגרום נזק לבריאות הפועלים. עד היום חלק ניכר ממשקיעי SRI עושים זאת ממניעים דתיים.

מהי עמדת התורה ביחס להשקעות אלו? האם חלה חובה גם על יהודי לברור את השקעותיו על פי קריטריונים מוסריים?

בפוסקים אנו מוצאים דיונים ארוכים בשאלות של איסור ריבית או חמץ בהשקעה באגרות חוב או במניות או מכשירים פיננסיים אחרים שקיים בהם מימד של בעלות או שותפות. כמו כן נידון בפוסקים שאלת הרווח מחילול שבת כאשר מדובר בהשקעה בחברה שמחללת שבת. אולם כמעט ולא דנו בשאלה החברתית של השקעה בחברה לא מוסרית, אף שגם כאן ישנן השלכות הלכתיות מובהקות. חברה שעוברת על "לא תעשוק את רעך" בכך שאינה מעניקה את הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדים שלה עברה למעשה גם על איסור גזילה, כמבואר בגמרא (בבא מציעא קי"א:, שו"ע חו"מ סי' של"ט). האם ניתן למשקיע ליהנות מרווחי גזילה אלו? גם חברה שמייצרת אלכוהול וסיגריות או מתעסקת בהימורים ומעודדת תופעות אלו אצל ילדים ונוער אינה עומדת בדרישות ההלכה, ואפשר שהיא עוברת בכך על איסור "לפני עוור לא תתן מכשול" או מסייע ידי עוברי עבירה, מאחר שנותנת עצה לא הוגנת לאנשים וגורמת להם לאבד את ממונם ולהזיק לעצמם, שגם בכך יש איסור תורה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

הרוצה להקל בעניינים אלו יוכל לטעון כי מבחינה הלכתית איסור לפני עוור שייך רק כאשר המשקיע מעניק לחברה אשראי שמאפשר לה להתפתח ולגדול. אולם כאשר משקיעים בשוק המשני של מניות (כרוב ההשקעות הציבוריות) באמצעות קרן נאמנות או קנייה ישירה, אין לחברה הון חדש כתוצאה מכך, והרווחים שלה אינם מושפעים ישירות ממחיר השוק שלה. בהלכה מוגדר דבר זה כ"לפני דלפני" כלומר שרק בעקיפין עשוי להיגרם מכשול למי שעוור בדבר, אך אין כאן הכשלה ישירה שיש בה איסור תורה. גם איסור מסייע ידי עוברי עבירה מוגבל - לדעת הש"ך (יו"ד סי' קנ"א ס"ק ו) הוא אינו שייך במי שמומר, כלומר מי שמבחינתו לא ישנה את התנהגותו גם אם המשקיע יימנע מהשקעה בחברה שלו. ברור שרוב החברות העוסקות בתחומים אלו לא ישנו את פעילותם בעקבות זאת ,ולכן לא נחשב המשקיע במניות החברה כמסייע לעבירה שלה.

אולם ניתן גם לחלוק על הנחה זו ולטעון כי אם הציבור ימנע מלסחור במניות של חברה מסויימת בשוק המשני, יפלו אותן מניות והחברה תפגע, כך שבסופו של דבר גם למסחר בשוק המשני יש השלכה על חוסנה של החברה. אך מעבר לכך נראה שיש להוסיף היבט מוסרי הנוגע להשקעות אלו. חברות כעין אלו אינן "עוסקות ביישובו של עולם" בלשון המעטה. אם אדם שאינו עוסק ביישובו של עולם נפסל לעדות (כמבואר בסנהדרין כ"ה. ובשו"ע חו"מ סי' ל"ד), ברור שגם חברה שאינה עוסקת ביישוב העולם אינה תופעה רצויה, ומי שמשקיע אפילו השקעה זעירה בשוק משני הוא שותף במידה מסוימת (גם לדעה שאינה רואה משקיעים כשותפים ממש) לחזון החברה, רוצה בשגשוגה ונושא באחריות מוסרית לתוצאות פעילותה. מוטב ליהודי שישים את כספו בחברה יצרנית בעלת תכנים חיוביים גם אם הוא יכול להרוויח יותר מחברה אחרת אך בתוך כך להיות שותף סמוי למעשים שנוגדים את השקפת עולמו.

הכותב משמש כחוקר במכון כת"ר ומרצה בבי"ס גבוה לטכנולוגיה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן